נדחתה תביעת קרובי הרוג ב"מרמרה" נגד אהוד ברק
ברק נתבע בארה"ב מתוקף תפקידו כשר הביטחון בזמן המשט לעזה ב-2010. בתביעה טענו הוריו של אזרח טורקי-אמריקני שנהרג כי ברק נושא באחריות. החלטת בית המשפט הפדרלי בקליפורניה מסיימת את ההליכים המשפטיים נגד ממשלת ישראל שהתנהלו בארה"ב בעניין המשט
פרסום ראשון: בית המשפט הפדרלי לערעורים בקליפורניה אישר דחיית תביעה נגד אהוד ברק בענין אירוע "משט המרמרה" לעזה, ובכך מדינת ישראל יכולה לשים מאחוריה את אחת התביעות המרכזיות שהוגשו בנושא זה.
התביעה האזרחית הוגשה באוקטובר 2015 לבית המשפט הפדרלי על ידי הוריו של אזרח טורקי אמריקני בשם פורקהאן דוגן, שנהרג במהלך אירועי המשט. בתביעה נטען כי אהוד ברק, שכיהן בעת האירוע כשר הביטחון, השתתף בתכנון, בביצוע ובפיקוח על המבצע והוא נושא באחריות על מתן ההנחיות. עוד טענו ההורים כי ברק, בתפקידו כשר ביטחון, אחראי על האירוע אשר לטענתם גרם לעינויים ולהריגתו הבלתי חוקית של בנם.
ממשלת ארה"ב הציגה את עמדתה בתביעה זו, לפיה אהוד ברק נהנה מחסינות, בשל העובדה כי פעל במסגרת תפקידו כשר בטחון ולכן לא קיימת סמכות שיפוט לבתי המשפט בארה"ב בתיק זה – ובכך תמכו בדחיית התביעה על הסף. בתאריך 13.10.16 בית המשפט הפדרלי דחה את התביעה על הסף וכחודש לאחר מכן התובעים הגישו ערעור, שכאמור נדחה לפני כשבוע.
אירועי המשט התרחשו לפני תשע שנים, כשכמה ספינות שעליהן היו פעילים מטורקיה וממדינות אחרות בעולם ניסו לפרוץ את המצור שהטילה ישראל על עזה שלוש שנים לפני כן בניסיון למנוע הברחת נשק לארגוני הטרור ברצועה. הספינה המרכזית שבהן הייתה "מאווי מרמרה". משאנשיה לא נענו לקריאות צה"ל לעצור פשטו בשעת לילה אנשי שייטת 13 על הספינה, אבל שם הם נתקלו בהתנגדות עזה של רבים מהפעילים על הסיפון, ובמהלך האירועים נהרגו 10 פעילים.
אירועים אלה הובילו לגל ביקורת במישור הבינלאומי כנגד מדינת ישראל. ביקורת זו התבטאה, בין היתר, גם בתלונות פליליות ותביעות אזרחיות כנגד מדינת ישראל ובכיריה, במדינות שונות ברחבי העולם, אשר רבות מהן נסגרו במרוצת השנים.
בהחלטתו קבע בית המשפט הפדרלי לערעורים בקליפורניה כי טענות העותרים בדבר היעדר חסינות במקרים דומים לאלו, עלולה לרוקן מתוכן את מושג החסינות ולהוביל למצב בו כל אדם שבן משפחתו נהרג במהלך מבצע צבאי של מדינה זרה, מחוץ לגבולות ארה"ב, יוכל לתבוע את הבכירים ממדינה זרה זו בבתי המשפט של ארה"ב.
החלטה זו תואמת להחלטה קודמת של בתי המשפט בארה"ב ביחס לאירועי המשט. בינואר 2016 הוגשה תביעה לבית המשפט הפדרלי בוושינגטון די.סי, במסגרת תיק סקמרהורן נ' מדינת ישראל, על-ידי ארבעה נוסעי ספינת "Challenger 1". ספינה זו לקחה חלק באירוע המשט לעזה בשנת 2010 והפליגה תחת דגל ארצות הברית. בתובענה נזיקית זו, נתבעה מדינת ישראל כאשר התובעים טענו, בין היתר, לביצוע עינויים כלפיהם, יחס משפיל ובלתי אנושי, חבלה ועוד.
ממשלת ארה"ב החליטה להציג את עמדתה במסגרת הליך זה (בדומה לתיק דוגן) ותמכה בדחיית התביעה על הסף, באמצעות הבעת עמדה משפטית לפיה קיימת חסינות למדינת ישראל ומשכך לבתי המשפט בארה"ב אין סמכות שיפוט בתיק זה.
התביעה אכן נדחתה בתחילת 2017 על הסף בשל היעדר סמכות שיפוט עניינית והתקיימות חסינות ריבון. בסוף שנת 2017 נדחה גם הערעור שהגישו התובעים בתיק זה, כאשר בית המשפט לערעורים במחוז קולומביה קבע כי מדינת ישראל ומשרדי ממשלתה, זכאים לחסינות לפי הדין האמריקאי, תוך ציון קביעות חשובות בתחום החסינות.
כאמור, ההחלטה העדכנית בתיקו של ברק, מסיימת בזאת, ככל הנראה, את ההליכים המשפטיים בענין המשט אשר התנהלו בארה"ב. הניצחון בתיקים אלה מבסס הישג משמעותי למדינת ישראל, הנאבקת גם במישור המשפטי עם נסיונות לפעול כנגד בכירים ישראליים, ברחבי העולם.
הטיפול בהליכים המשפטיים האמורים הובל על-ידי המחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה, תחת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), ד"ר רועי שיינדורף, בשיתוף אגף היועץ המשפטי של משרד החוץ, תחת ד"ר טל בקר, והלשכה המשפטית במשרד הביטחון ומחלקת דבל"א בצבא.
לפנייה לכתב/ת 
