בעלי עסק קטן? גם אתם יכולים להשתתף במכרז של גוף ציבורי

מדי פעם גופים ציבוריים מפרסמים מכרזים, שבהם יכולים להשתתף בעלי עסקים קטנים ובינוניים. למשל: מכרזים לאספקת ציוד משרדי, שירותים חשבונאיים, הפקת אירועים, עבודות אחזקה, ועוד. דיני המכרזים מתווים כללי משחק קשיחים, והצעות רבות נפסלות בגלל טעויות מינהליות שאפשר להימנע מהן.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

דירה להזהיר - מה חשוב לבדוק לפני חתימה על חוזה לקניית דירה?

גם על הרווחים מהביטקוין: מקורות ההכנסה שחייבים בדיווח

בסיוע עו"ד גל שני, שותף מנהל וראש מחלקת מכרזים ותשתיות ועו"ד רונית ניידרמן, שותפה במחלקת מכרזים ותשתיות במשרד יוסי לוי ושות', גיבשנו מספר כללים מנחים, שכל בעל עסק צריך לדעת לפני שהוא מגיש הצעה למכרז.

(צילום: shutterstock)

דמי השתתפות במכרז: על פי החוק, עורך מכרז אינו רשאי לגבות דמי השתתפות במכרזים ששווי ההתקשרות בהם נמוך מ-50 מיליון שקל (כולל מע"מ). התניה כזו במסמכי מכרז מנוגדת לדין, ואפשר לבטל אותה בפנייה לעורך המכרז.

מועד הגשת ההצעות: איחור בהגשת הצעה לתיבת מכרזים ספציפית מחייב את פסילתה, ולעורך המכרז אין שיקול דעת בעניין. כך, לדוגמה, בתי המשפט לא הכירו בהצעה שהוגשה באיחור של דקות ספורות, או אפילו במקרים שהעיכוב נבע ממפה שגויה שפירסם עורך המכרז. לכן, יש לשים לב למועד הקבוע במסמכי המכרז ולמיקום המדויק שבו יש להגיש את ההצעה.

ערבות הצעה: ברוב המכרזים מצורף נוסח של ערבות שאותה יש להגיש כחלק מההצעה. אי-צירופה של ערבות בנוסח המקורי או צירוף של ערבות בנוסח שאינו תואם את זה שפורסם במסמכי המכרז, יגרום לפסילה מיידית של ההצעה. כך לדוגמה, שיבוש כלשהו באופן שבו מנוסח שם החברה או טעות בתאריך של תוקף הערבות עלולים לגרום לפסילת ההצעה.

שאלות הבהרה: דיני המכרזים מאפשרים למציעים לנהל משא ומתן עם עורך המכרז באמצעות הגשת שאלות הבהרה. כחלק משלב המכרז, ולפני הגשת ההצעות, עורך המכרז קוצב פרק זמן שבמהלכו בלבד אפשר להגיש שאלות הבהרה. לעיתים תנאי המכרז אינם מתאימים לבעלי העסקים או שאינם בהירים דיים. היות שעורך המכרז אינו רשאי לבצע שינויים במסמכי המכרז לאחר ההכרזה על הזוכה, שאלות ההבהרה הן כלי חשוב לייצר שיח עם עורך המכרז ולהפנות אליו בקשות להבהרה או לשינוי התנאים. את התשובות מפרסם עורך המכרז באופן פומבי לכל המשתתפים, לפני מועד הגשת ההצעה, ללא ציון שם הפונה.

הסתייגות: במכרזים יש כללי משחק אחידים עבור כל המציעים. לכן, לא ניתן לציין הסתייגויות בגוף ההצעה למכרז מהוראות הכלולות בו. כל הסתייגות שתצוין בהצעה למכרז, ובפרט בהצעה הכספית, תגרום לפסילת ההצעה. כך למשל, תיקונים בתנאי החוזה שהכתיב עורך המכרז, ייחשבו כהסתייגות שעלולה לפסול את ההצעה.

תנאי הסף: לעיתים עורך המכרז מגדיר תנאי סף המתייחסים לניסיונם של המציעים. על המציעים למלא נתונים, לחתום על מסמכים ייעודיים שיצורפו למסמכי המכרז או לצרף מסמכים כמו תעודות ורישיונות. מענה שאינו תואם את דרישות תנאי הסף או השמטת פרטים או מסמכים יגרמו לפסילת ההצעה. יש לבחון בקפידה את תנאי הסף, ואם אינם תואמים את ניסיונו של המציע, יש לשלוח שאלת הבהרה מתאימה ולציין את השינוי המתבקש בתנאי הסף ואת ההנמקה לכך.

יש להקפיד על הגשת מלוא הפרטים והמסמכים שנדרשו להוכחת התנאים בדיוק כפי שצוין במסמכי המכרז. למשל, אם נדרש להגיש כתנאי להשתתפות רישיון או תעודת הסמכה יש להקפיד לצרף להצעה את הרישיון או תעודת ההסכמה, כשהם תקפים על שם המציע נכון למועד האחרון להגשת ההצעות.

מפגש מציעים: ישנם מכרזים שבהם השתתפות במפגש מציעים היא תנאי סף להגשת הצעות במכרז. עוסקים רבים משקיעים בעריכת הצעה בלי שנכחו במפגש ולכן הצעתם נפסלת.

הצעת מחיר: לא ניתן לתקן ליקויים בהצעת המחיר לאחר הגשת ההצעה. כל פגם בהצעה הכספית, אי-התאמה או חוסר בהירות יגרמו לפסילת ההצעה. יש להקפיד על מילוי כל רכיבי ההצעה בטבלאות המיועדות לכך ובמטבע שהוגדר במסמכי המכרז, יש לבחון אם עורך המכרז הגדיר מחירי מקסימום או מינימום, אם ההצעה כוללת מע"מ או לא, ועוד.

תוצאות המכרז וזכות עיון: עורך המכרז חייב להודיע לכל המציעים על תוצאות המכרז. עסק שהצעתו נפסלה או לא נבחרה זכאי לעיין בהחלטות של ועדת המכרזים ולבחון את הצעת הזוכה. זאת, תוך 30 יום בלבד ממועד מסירת ההודעה. עיון בהצעה הזוכה עשוי לחשוף טעויות בהחלטתה של ועדת המכרזים. על המציע להתריע מיידית ובכתב בפני עורך המכרז על הליקויים. אם ועדת המכרזים דוחה את פניותיו באופן שאינו מספק, אפשר להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים.

שיהוי בהגשת עתירה: משתתף במכרז שגילה ליקויים בהחלטת ועדת המכרזים, יכול להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים לא יאוחר מ-45 ימים ממועד מסירת ההודעה על החלטת הוועדה. כל שהות בהגשת העתירה, אף שהיא מוגשת בפרק הזמן של 45 הימים האמורים, מקטינה את סיכויי העתירה להתקבל, גם אם לעותר יש טענות טובות כנגד ההחלטה.