אוטוסטרדת סמים בגבול מצרים: לוחמים מסתתרים מול ירי המבריחים | תיעוד
ניצול ההגבלות על פתיחה באש, גדר במיליארדים שנחדרת והממשלה שנרדמה בשמירה - הברחות הסמים ממצרים לישראל במגמת זינוק. תיעוד מיוחד: כדורים שורקים, בשעה שלוחמים הסתתרו מתחת למחסה. צה"ל: "עלייה בכמות הסיכולים. מספקים מענה רחב הכולל פעילות גלויה וסמויה" | כתבה ראשונה
צרורות אש לאבטחת מסדרון ההברחה, ניצול ההגבלות על פתיחה באש, תעוזה ותכנון מבצעי של הקמב"צים הבדואים בשני צידי הגבול, גדר ענקית ומשוכללת שנחדרת תכופות ובעיקר סבך האינטרסים מול חוסר רצונה של הממשלה לגדוע את התופעה: כך זינקו השנה הברחות החשיש והמריחואנה לישראל, להברחה מוצלחת אחת לפחות מדי שבוע בממוצע.
"שורקים מעלינו כדורים, ואנו ממתינים במחסות ובלי רכבים ממוגנים", מעידים חיילי מילואים ששירתו בגזרה. התשובה המקומית של צה"ל: עוד רחפנים ואמצעי איסוף, לצד שיטת "סימנים מעידים" חדשה, שמשבשת חלק מהמקרים. החשש הגדול בצבא: החיילים יתרגלו להפרות הריבונות הישראלית הקבועות – לנגד עיניהם. וכיצד ישפיעו הקרבות בין דאעש סיני לשבט ההברחה הגדול בצפון סיני?
עם הירידה בשנתיים האחרונות באיום כלפי ישראל מצד שלוחת דאעש בסיני ובלימת המסתננים מאפריקה, הגבול הדרום-מערבי של ישראל מול מצרים התרחק ממוקד תשומת הלב של דעת הקהל הישראלית. נראה שבהתאם פחתו גם תשומת הלב והקשב כלפיו מצד המטכ"ל והדרג המדיני, ומקומו בסדר העדיפויות שלהם ירד.
לוואקום הזה נכנסו בחודשים האחרונים ביתר שאת חוליות הברחת הסמים הבדואיות, שתמיד הבריחו מריחואנה וסמים דרך הגבול, גם לאחר הקמת המכשול האדיר לאורך 220 הקילומטרים שבין כרם שלום לאילת. בפיקוד הדרום מזהים עלייה ניכרת מתחילת השנה בתופעה המסוכנת, שאחת החששות המרכזיים ממנה הוא הרגלת הכוחות להפרת חוזרת ונשנית ריבונות ישראלית לנגד עיני החיילים, אחת לכמה ימים.
הנתונים הרשמיים של המשטרה מדברים על גידול של 10% בתופעה בשנה החולפת, כפי שפורסם ב-ynet באפריל השנה. בפועל, בעיקר בחודשים האחרונים, המספרים הולכים ונוסקים: בין הברחה לשתיים בשבוע בממוצע בגזרה המרכזית של גבול מצרים, שעליה שולטת החטיבה המרחבית "פארן".
מדובר ב-130 ק"מ של גבול, מיישובי חבל שלום שנושקים לדרום עוטף עזה ועד לגזרת הרי אילת. הברחות נרשמות גם בקצוות הגזרה, בצפון הגבול ובדרומו, אך ליבת התופעה היא במרכזו.
בעוד שבשטח ההררי במרכז הגבול, במקומות כמו הר חריף, הרי שגיא והר מורשה, ההברחות הן פחות אלימות, ועדיין מוצלחות - בשטח הפתוח יותר, צפונה משם, מצפון ומדרום ליישובי מרחב ניצנה, מדובר בג'ונגל מסוכן. מבצעי ההברחה השבועיים מתנהלים באופן כמעט צבאי, שרק הולך ומשתדרג מהברחה להברחה.
במסגרת הפעולות אפשר לראות תצפיתנים מקדימים, פעולות הסחה, קצין מבצעים בדואי-ישראלי שפועל מול מקבילו המצרי, מכשירי קשר, בהם גם כאלה מוצפנים, ובחירה מושכלת של מועדי ההברחות. המבריחים יודעים גם להסיר מכשולים הנדסיים שהקים צה"ל ליד הגבול, ומשתמשים ברכבי שטח משופרים ובטרקטורונים במסגרת תוכנית מבצעית סדורה שמלווה כל הברחה.
מול כל אלה ניצבים כוחות מסוערבים של המשטרה בהובלת יחידת מגן של מרחב נגב במחוז הדרומי של המשטרה, לעיתים מעט מודיעין מהשב"כ וגדודי הביטחון השוטף של צה"ל. אלה, עם המשאבים המוגבלים שמוקצים להם, מתאמצים לפעול ולסכל את ההברחות, אך ברוב המקרים הן מצליחות. יחידת רימון הצה"לית, שהוקמה בתחילת העשור כיחידת קומנדו ייעודית לגבול עם סיני, פורקה לפני שנה. זו, אפשר להעריך, עדות נוספת לתעדוף הנמוך שלו זוכה אוגדת אדום האחראית על הגבול.
"משותקים מול קולטי ההברחות"
"במצב שהכדורים שורקים בשטח פתוח, ישר ורחב, קשה להבחין בין אש לעברנו לבין צרור לפתיחת מסדרונות ההברחה", סיפר קצין מילואים ששירת לאחרונה בגזרה. "אנחנו קופצים לזירה ברכב רך ולא ממוגן, מסתתרים מאחורי בטונדה או גבעה קטנה, חסרי אונים, כשמבריחים מצריים מרססים את הצד הישראלי באמצעות המקלעים שלהם".
לדברי אותו קצין, "כל עוד הם יורים על שטח פתוח כמו דיונה או שדה שלא סמוך ליישוב, מוצב או כוח אחר - אנחנו לא יורים לעברם בחזרה, ומחכים לסיום ההברחה. החשש מפגיעה בטעות בשוטרים מצרים הוא גבוה, וזה דבר שמגביל מאוד".
למרות כל אלה, סיפר הקצין כי המגבלה הקשה ביותר היא ההתמודדות עם קולטי ההברחה הישראלים. "זה השיתוק הכי גדול. בגלל שהם ישראלים, מותר להם להגיע עד לגבול עם רכבי השטח שלהם, ואין לנו מה לעשות איתם כי הם לא חמושים. אנחנו מנסים בעיקר להפריע בנוכחות שלנו מול המבריחים הבדואים בצד הישראלי".
בגזרת החטיבה המרחבית פארן הגדולה אפשר למצוא רכבי סיור ממוגני ירי מסוג זאב לכיתות הכוננות או האמר ממוגן עם מקלע (קטלן), וגם רכבי דוד. ובכל זאת, חלק ניכר מהסיורים ומצוותי הפיקוד הגזרתיים מתנהלים בכלי רכב כמו טנדר מסוג די-מקס, סופה קלה והאמר פתוח, שנחשבים רכים ויכולים לספוג קליעים בקלות.
בפיקוד הדרום שואפים שבגזרה המאוימת הזו, שבה למעשה אפשר לראות קליעים באוויר יותר מבכל גזרה אחרת בישראל, כלל הרכבים שמוקצים לכוחות יהיו ממוגני ירי. ואולם, בשל מיקומה הגבוה יותר של אוגדת עזה בסדרי העדיפויות ובחלוקת המשאבים, ממשיכים הכוחות להתנייד בגבול עם שכפ"צים וקסדות אך בכלי רכב לא ממוגנים.
חלק מהכלי הרכב בגזרה מוגדרים כבעלי בכשירות מכנית נמוכה, עם מד קילומטרים גבוה, בדומה למלחמה היומיומית בצה"ל על כשירות רכבי הביטחון השוטף בגזרות אחרות, כמו ביהודה ושומרון.
בגזרת אוגדה 80 החולשת על הגבול עם סיני מנסים להסתכל גם על חצי הכוס המלאה ברכבי הסיור הקלים. תנאי הלוחמים שיושבים בהם בחורף הקר במדבר או בקיץ הלוהט טובים יותר מאשר ברכבים הממוגנים.
כך או כך, הכוחות בגזרה מונחים שלא להסתמך על הרכב כאמצעי מרדף, וגם לא כפלטפורמת מיגון תחת אש. כשהם מוקפצים לזירת הברחה נדרשים הלוחמים לעצור את הרכב כמה מאות מטרים מזירת ההברחה, לצאת ממנו במהירות ולהסתתר מאחורי מחסות. זאת, בזמן שעליהם לשלוט בתצפית על המתרחש ולדווח עליו לכוחות נוספים.
הוראות פתיחה באש עם חשש לתקרית מדינית
בדומה למה שסיפר קצין המילואים, הלוחמים רשאים להשיב אש רק אם הירי בוצע לעבר החיילים באופן ודאי. הרציונל הוא לא להסתער ישר אל תוך האירוע, אלא לנסות להכיל אותו ולשלוט עליו מטווח בטוח. רק אם יש סכנת חיים מיידית וממשית, כאמור, ואם קו הירי נקי - ניתן להשיב אש.
הרגישות של הוראות הפתיחה באש באזור מובנת. בצה"ל חוששים מפגיעה בטעות בשוטר מצרי, כפי שכבר קרה בכמה תקריות בשנים האחרונות, כמו בפיגוע ב-2011 בגבול מצרים, אז נהרגו חמישה מאנשי כוחות הביטחון של מצרים. אירוע כזה עלול להפוך לתקרית מדינית עם השלכות ניכרות על היחסים בין שתי המדינות, ותקרית כזו עלולה להיות גדולה יותר מסיכול הברחה כזו או אחרת.
בצה"ל חוששים כי הכוחות יתרגלו למציאות של הפרת ריבונות ישראלית קבועה לנגד עיניהם, מדי שבוע. הירי המצרי לעבר הגבול פוגע גם בגדר ובמכשול, ולא פעם נדרשים חיילים לתקן את התשתיות הפגועות בתום הברחות.
סיוע אווירי מפתיע
בצה"ל מנסים באמצעות המשאבים הקיימים לצמצם ככל הניתן את ההברחות, אבל יש מקרים שבהם גם המשאבים שלא בהכרח מוקצים לחטיבה מסייעים. טייס קרב שחזר לפני כמה חודשים מאימון באזור צאלים במסוק האפאצ'י שלו הבחין בדרכו למחנה רמון הסמוך לגבול, ממש במקרה, במתחם לגידול מריחואנה.
את הטיפ העביר לשכנו וחברו למגורי אנשי הקבע בבסיס רמון אל"מ יצחק בן בסט, מפקד חטיבת פארן. תוך זמן קצר, במבצע משולב, נגדע עוד נדבך קטן בתעשיית הסמים הבלתי נשלטת בדרום.
ביומיום פיתחו בחטיבה שתחת פיקודו של בן בסט שיטת "סימנים מעידים", שמנתחת היטב מגוון נתונים ופריטי מודיעין ביחס להערכת מצב עדכנית, מתרגמת אותם לפעילויות שיבוש גלויות וסמויות בשטח ומונעת הברחות נוספות.
מתחילת השנה נרשמו עשרה סיכולים מוצלחים של הברחות - כך עולה מנתוני צה"ל. ב-2018 כולה נרשם בגזרת פארן סיכול אחד מוצלח, מה שמבליט את הזינוק בכמות ההברחות. מאז ינואר תפסו הכוחות שתי טונות של חשיש ומריחואנה, עשרה ג'יפים ושני טרקטורונים ועצרו שישה חשודים - בהם ראש חוליית הברחה ישראלית.
באחד מסיכולי ההברחות המוצלחים השנה, שכלל מודיעין מוקדם שאיפשר השכבת מארב צלפים מכוח משטרתי, הכוח ירה והרג מקלען מחוליית הברחה מצרית שסיכן יישובים ישראליים סמוכים באזור ניצנה. מבריח נוסף בצד המצרי נפגע מהאש הישראלית, אך כאמור מדובר באירוע יוצא דופן ביחס לשאר ההברחות.
סיכול מזהיר לא פחות, הגם שהוא במיעוט ביחס להברחות המוצלחות, נרשם בציר ההפוך: מפקד מחלקה ערני מגדוד קרקל זיהה בחורף האחרון תנועה חשודה מהצד הישראלי למצרי, ועצר הברחה של שני שקי הרואין מזוקק במשקל כולל של 50 ק"ג. המבריחים נמלטו, אבל השקים נותרו בידי כוחות הביטחון.
שקי חשיש מעל גדר הגבול ב-10:30 בבוקר
באחד מאירועי ההברחה הרבים שכן צלחו הגיע הכוח המצרי עם חמישה טנדרים, דומים לאלה שדאעש משתמש בהם, ושעט על בסיס נחל לבן בצידו המצרי לעבר גדר הגבול. קולטי ההברחה הישראלים המתינו בעמדות זינוק, המקלענים הבדואים בצד המצרי החלו לירות במרחב כדי לייצר מסדרון הברחה, ותוך דקות - מול עיניהם חיילי צה"ל שהוקפצו למקום - עברה ההברחה באופן חלק.
לאור יום, בשעה 10:30 בבוקר, הוקפצו שקי החשיש מעל סולמות שהפכו את גדר הגבול הגבוהה ורבת התילים למגוחכת. בחלק מההברחות אפילו לא נדרש שימוש בסולמות: המבריחים פשוט מנסרים חורים בצורת מלבן בגדר, ודרכם מחדירים לבני חשיש ב"שיטת הכספומט".
על מורכבות הטיפול בהברחות ניתן ללמוד מאחת ההברחות שסוכלו לפני מספר שבועות. כוחות המשטרה המוסווים נערכו ואפשרו את קיום ההברחה כדי להפליל את קולטיה הישראלים, ועם ביצוע ה"שחלוף" (ההגדרה הצבאית להעברת הסמים) פרשו הכוחות דוקרנים בדרכים סמוכות לגבול. המסתערבים המשטרתיים זינקו לעבר המבריחים, שהחלו במנוסה.
הצמיגים של חלק מרכבי השטח שלהם ספגו נקרים, אולם נהגים מיומנים המשיכו לנהוג עם צמיגים נטולי אוויר. לתרחיש הזה נערכו המבריחים מראש, ולכן נשלחו לשם שמונה ג'יפים מסוג לנד-קרוזר, שהתערבבו במערבולת עם רכבי השטח של כוחות הביטחון. האירוע הסתיים עם ארבעה קולטי הברחה שהצליחו לזנק לעבר רכבי החילוץ ולברוח, ושני מבריחים שנעצרו עם 15 שקי חשיש ומריחואנה וארבעה ג'יפים.
בצבא מעריכים כי נתיב ההברחות של הסמים הקשים מתחיל באפגניסטן ובאיראן ומגיע לסיני דרך ירדן, לבנון וישראל.
במערכת הביטחון לא קיימת נכון להיום תוכנית לחיסול תופעת ההברחות בגבול עם סיני או לצמצומה. גם תקציב לתוכנית כזו לא קיים. בפיקוד הדרום מעריכים כי בקרוב יחולקו לכוחות אמצעי איסוף נוספים כמו רחפנים שיעילים גם בלילה, מעבר לרחפנים שכבר קיימים בגדודי הביטחון השוטף.
הרחפנים, ברמת החטיבה המרחבית, בהחלט יוכלו לשפר את פעולות השיבוש ואת איסוף הראיות, שייתכן שיסייעו ללכוד את המבריחים בהמשך. למרות זאת, לממשלה על משרדיה הרלוונטיים - משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים - אין תוכנית לעצור את הברחת החשיש והמריחואנה לתוך שטח ישראל.
בשנים האחרונות הוכיחה הממשלה שאם היא רוצה, היא יכולה לתקצב פתרונות מבצעיים גדולים לתופעות מסוכנות, כמו מיליארדי השקלים והמאמץ הבין-ארגוני שהושקעו במלחמה בטרור היחידים ב-2015, וקודם לכן בתופעת המסתננים בגבול מצרים. הפתרונות עתירי המשאבים הללו הוכיחו את עצמם וגדעו את התופעות כמעט כליל.
המלחמה של דאעש בסמים
הזרמת הסמים הקבועה לישראל נמשכת מול המורכבות החברתית שכרוכה במגמת ההתקרבות ללגליזיציה ובסבך האינטרסים שמשתלבים זה בזה. המצב באזור כל כך מסובך, שאחד השבטים הבדואיים הגדולים בצפון סיני, שמגלגל עשרות מיליונים מתעשיית הברחות הסמים לישראל, מוצא את עצמו בחודשים האחרונים בקרבות עם שלוחת דאעש בסיני.
פעילי דאעש לא נאבקים רק בצבא המצרי אלא גם בשבטים, משיקולי דת - מאחר שהאיסלאם אוסר על שימוש בסמים. חלק מהקרבות הללו מתקיימים קילומטרים ספורים מהגבול הישראלי, ותוצאות המלחמה הזו ישפיעו ישירות על ישראל - נתיבי טרור רצחניים שנשלטים על-ידי דאעש, או המשך הנתיבים המשגשגים לאספקת מריחואנה למאות אלפי הצרכנים בישראל.
פורמלית, מעל לפני השטח, ובתיאום מוצלח והדוק עם הצבא המצרי - צה"ל נערך להיאבק בשתי האפשרויות. גם ההסתכלות הראשונית על כל הברחה פלילית בשטח היא קודם כל דרך האפשרות שמדובר בפיגוע. בשורה התחתונה תופעת ההברחות הולכת ומתעצמת מחודש לחודש, בחצר האחורית של מדינת ישראל.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "ההחלטה על שיבוץ רכבים מבצעיים במרחב הגבולות מתקבלת לפי האיזון שבין צורך מבצעי, איום גזרתי, כשירות הרכבים ומלאי. נדגיש כי הרכבים נבחרים לאחר בחינות קפדניות שבמסגרתן סוגיות הבטיחות נבחנות בכובד ראש. בהקשר לרכב המדובר, בניגוד לטענה, ברכב מותקנות מערכות לבקרת יציבות המאפשרות ביצוע תמרונים ועיקולים באופן בטיחותי".
עוד נמסר כי "הגבול עם מצרים הוא גבול שבו פועלים כוחות צה"ל להגנה ולמימוש הריבונות במרחב. החיילים פועלים בהתאם להוראות הפתיחה באש במטרה לשבש ולסכל הברחות, ואכן נרשמה עלייה בכמות הסיכולים. כוחות האוגדה והחטיבה פועלים בשיתוף עם כוחות המשטרה ומג"ב לטיפול בתופעת ההברחות במענה רחב הכולל פעילות גלויה וסמויה במרחב הגדר, תצפיות ופעולות נוספות".
בכתבה השנייה בנושא: על הרווחים העצומים למבריחים, ועל הפתרונות האפשריים
לפנייה לכתב/ת 
