רגע האמת של שאול אלוביץ'

בימים הקרובים יגיעו לפרקליטות מיסוי וכלכלה באי-כוחם של שאול ואיריס אלוביץ', עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, וינסו לשכנע את הפרקליטה ליאת בן-ארי שלא להגיש כתב אישום נגד בני הזוג בתיק 4000, שעוסק בעיקרו במערכת היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לאיש העסקים, מבעלי חברת בזק לשעבר. 

לטענת הפרקליטות, בין דצמבר 2012 לינואר 2017 התקיימה בין השניים מערכת יחסים הדדית של "תן וקח". לפי החשד, אלוביץ' נתן לנתניהו טובות הנאה על ידי היענות חריגה לדרישות סיקור של נתניהו ובני משפחתו באתר וואלה, שהיה בשליטת אלוביץ'. מנגד, נחשד שנתניהו הפעיל סמכויות שלטוניות באופן שהיטיב עם קבוצת בזק ועם עסקיו של אלוביץ'. השניים מכחישים החשדות נגדם.

הפרשה המקורית כונתה "פרשת בזק", והיא החלה ב-2017. ראש הממשלה כלל לא היה מעורב בה, וגם לא תיק וואלה-בזק. למעשה, הפרשה נחקרה תחילה רק על ידי רשות ניירות ערך ולא על ידי המשטרה. באותה נקודת זמן איש לא שיער שתוך חודשים ספורים תצוץ לעולם פרשה שבה יככב גם ראש הממשלה.

ביוני 2017 העולם הכלכלי הוכה בתדהמה כשאלוביץ', בעל השליטה דאז בבזק, נעצר בחשד לניצול השליטה שלו בבזק - חברה ציבורית - על חשבון המשקיעים. החקירה נגדו ונגד שורת בכירים כמו מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר ומנכ"ל יס לשעבר רון אילון, הסתיימה בתוך פחות מחצי שנה, בנובמבר 2017. אז העבירה רשות ני"ע את תיק החקירה לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עם המלצות להעמיד לדין את המעורבים הראשיים בפרשה.

החקירה החלה בבדיקת עסקת בעלי העניין שבמסגרתה מכר אלוביץ' את מניותיו בחברת הלוויין yes שבהן החזיק דרך קבוצת יורוקום הפרטית, לבין בזק הציבורית שבה שלט, ועם הזמן התרחבה למישורים נוספים. בסיכומה של החקירה, שבמהלכה נחקרו יותר מ־100 עדים על ידי חוקרי הרשות, הגיעה מחלקת החקירות של רשות ני"ע למסקנה שקיימת תשתית ראייתית למעורבות החשודים המרכזיים בעבירות פליליות, בהן עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

החשד העיקרי בפרשה נגע למכירת מניות יס מיורוקום לבזק. במסגרת ההסכם בין אלוביץ' לבזק נקבע שהתמורה שיקבל בגין העסקה, שעמדה על 680 מיליון שקל, תגדל בעוד 370 מיליון שקל בהינתן שני תנאים: אישור רשות המסים להכרה בהפסדי יס על ידי בזק אחרי מיזוג החברות (שווה ערך ל־200 מיליון שקל), וכן עמידה של יס ביעדי תזרים מזומנים שנקבעו בהסכם (170 מיליון שקל). 

על פי החשד, בכירים ביס "ניפחו" את תזרים המזומנים של החברה בשנים 2015-2016 כדי שאלוביץ' יוכל לקבל מבזק תשלום עודף של כ-170 מיליון שקל.

החשד המרכזי השני נגע לאותה עסקה - וכן לעסקאות נוספות שביצעו חברות מקבוצת בזק מול חברות פרטיות של אלוביץ', כמו רכישת ממירים של יס מיורוקום והחכרת מקטעי לוויין מחלל תקשורת. לפי החשדות, גורמים בתוך בזק, בהם המנכ"לית דאז הנדלר ומזכירת החברה דאז לינור יוכלמן, הדליפו לאלוביץ' מידע וחומרים מתוך דיוני הוועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון בזק, שנדרשו לבחון את עסקאות בעלי העניין עם אלוביץ'.

בדצמבר 2017 בוצעו השלמות חקירות בפרשה על ידי רשות ני"ע. עד היום טרם נשלחו זימונים לשימוע לחשודים בטרם יוגש נגדם כתב אישום בפרשה, ויש להעריך שהם יישלחו בחודשים הקרובים.

בפברואר 2018 חלה התפתחות נוספת בפרשה כשמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר ויועץ התקשורת ניר חפץ, שהיה מקורב לראש הממשלה, נעצרו על ידי המשטרה ורשות ני"ע.

ב־20 בפברואר הופתעו המעורבים בפרשה כשפילבר חתם על הסכם עד מדינה. חפץ חתם על הסכם דומה חודש אחריו. באותו חודש כבר נחקרו באזהרה בפרשה זו לראשונה רה"מ ורעייתו במקביל, ובדצמבר 2018 יצאה המלצת המשטרה ורשות ני"ע להעמידם לדין בגין לקיחת שוחד, וכן המלצה כנגד אלוביץ' ורעייתו. 

העבירות שיוחסו לשניים, הן על מתן שוחד לנתניהו לכאורה באמצעות הטיית הסיקור באתר וואלה שבשליטת בזק, לטובתו ולטובת בני משפחתו. זאת מתוך הבנה וציפייה שנתניהו יפעיל את סמכויותיו השלטוניות לטובת האינטרסים הכלכליים שלהם. לבני הזוג אלוביץ' מיוחסות גם עבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. בפברואר 2019 הזוג אלוביץ' ורה"מ זומנו לשימוע על ידי הפרקליטות. באשר לשרה ויאיר נתניהו, שנחקרו גם הם, הוחלט שחומר החקירה בעניינם לא מצדיק את העמדתם לדין.

לטענת הפרקליטות, נתניהו קידם ואישר את עסקת בזק-יס בכובעו כשר התקשורת בתמורה לטובות הנאה בדמות סיקור חיובי באתר וואלה, שנשלט על ידי בזק. כתוצאה מאישור העסקה, בין 2015 ל-2017 קיבלה יורוקום, שבשליטת אלוביץ', תשלומים בסכום כולל של כמיליארד שקל, מרביתם שימשו לתשלום חובות של החברה לבנקים.

הפרקליטות טוענת כי מקור הכסף הוא בעבירות מתן שוחד שביצעו בני הזוג אלוביץ', ולכן הוא הוגדר כ"רכוש אסור". הפעולות שבוצעו בו, לרבות קבלתו לחשבונות יורוקום והשימוש בו לצורך פירעון חובות, היו בגדר פעולה ברכוש אסור. בגין מעשים אלה מיוחסות לאלוביץ' עבירות הלבנת הון וביצוע פעולה ברכוש אסור.

הפרקליטות טוענת כי כדי להיטיב עם אלוביץ' ועם בזק, פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת אז, שלח ב-22 בדצמבר 2016 מכתב לחברה, ובו מידע מטעה אודות ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, צעד שנדרש לצורך מיזוג החברות בקבוצה, לרבות יס ובזק לצורך ההכרה בהפסדי יס על ידי רשות המסים. בזק דיווחה מיידית לציבור על העברת המכתב ועל תוכנו, וכללה בדיווח את הפרטים המטעים שנכללו במכתבו של פילבר. לטענת הפרקליטות, מעורבותו של אלוביץ' בניסוח מכתבו של פילבר, מתוך מודעות לכך שהפרטים הכלולים בו ידווחו לציבור, גרמה לכך שבדיווח של בזק ייכללו פרטים מטעים, שנועדו להטעות את המשקיעים. 

רק לאחר התערבות גורמים רשמיים פורסמה הבהרה של משרד התקשורת בעניין, ובעקבותיה פירסמה בזק דיווח מבהיר - שתיקן רק חלק מהפרטים המטעים מהדיווח המקורי. בגין מעשים אלה מיוחסת לאלוביץ' עבירת דיווח במטרה להטעות משקיע סביר.

חזרה לאוגוסט 2019: בימים הקרובים יתקיים שימוע לבני הזוג אלוביץ' בפרקליטות מיסוי וכלכלה. יש להעריך שבתוך חודשים ספורים תחליט הפרקליטות האם להגיש כתב אישום נגד השניים, והאם לרכך או לבטל סעיפי אישום. תמיד קיימת האפשרות שלא יוגש כתב אישום, אך אין זה סביר. נציין כי החשודים מכחישים את החשדות נגדם, וכאמור טרם נערך להם שימוע - ובשלב זה עומדת להם חזקת החפות. 

יש להעריך כי קו ההגנה של אלוביץ' יעסוק בתקדימיות שבתיק. עד היום, לא הובאו לבתי המשפט תיקי שוחד כביכול שבו הנטען מהצד של טובות ההנאה הוא סיקור חיובי בתקשורת. גם בהקשר של התמורה שמייחסת הפרקליטות בתיק בדמות ההטבות הרגולטוריות יש להעריך שייטען כי מדובר בטענה בעייתית. מדובר במהלכים רגולטורים שנמשכו שנים עם שלל גורמים, הרבה גופים והרבה מאוד רגולטורים ולכן לומר הטבות רגולטוריות מעורר קושי ומורכבות.

באשר לעבירות של שיבוש מהלכי משפט שמיוחסות לבני הזוג אלוביץ' יש לשער כי קו ההגנה יעסוק בקושי שיש בחשד הזה, מאחר ובאותה תקופת זמן בדצמבר 2016 כלל לא היתה חקירה שקשורה לתיק 4000 או לתיק בזק שהחלה ביוני 2017.

כמו כן, לאור החקירות האינטנסיביות ופרשת המסרונים בין פרקליט רשות ני"ע לשופטת שטיפלה בתיק בתחילתו יש להעריך כי חלק מטענות ההגנה של אלוביץ' 'יתייחסו לאופן בו התנהלה החקירה והפעלת הלחץ בתיק הזה.