בגלל תעריפי המים והארנונה? פריון העבודה בישראל נמוך משאר העולם
מחקר שערכה התאחדות התעשיינים מעלה כי ביצועי התעשייה הישראלית נמוכים בכמעט 50% לעומת ארה"ב. בין הסיבות: מיסים גבוהים, היעדר הכשרה מקצועית-טכנולוגית ראויה ונטל הבירוקרטיה והרגולציה
פריון עבודה נמוך בתעשייה הישראלית: מחקר חדש, שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, מגלה כי קיימת נחיתות מדאיגה בפריון העבודה של העובדים בישראל בהשוואה בינלאומית. פריון במשק הישראלי מהווה פרמטר לכמות התפוקה של העובד בשעת עבודה. על פי המחקר, ביצועי התעשייה הישראלית נמוכים ב-49% בהשוואה לארה"ב, ב-22% ביחס למדינות הסקנדינביות וב-15% לעומת מדינות מערב אירופה. עם זאת, הפריון בישראל גבוה ב-50% מאשר במדינות מזרח אירופה.
שרגא ברוש: "יוקר המחייה של התעשייה בישראל גבוה עד בלתי אפשרי"
טראמפ ומרקל בקמפיין של התעשיינים בישראל
דו"ח ה-OECD: הפריון הישראלי נמוך ומעכב את התפתחות המשק
מחברי המחקר מזהירים כי הפער לרעתה של ישראל הולך ומתרחב לאחרונה. הם אף טוענים כי קיים מחסור כרוני בעובדים מקצועיים, כמו גם היעדר הכשרה מקצועית-טכנולוגית ראויה. למעשה, על פי הממצאים, שיעור הלומדים חינוך טכנולוגי-מקצועי בחטיבה העליונה בישראל נמוך גם הוא בהשוואה בינלאומית - ועומד על כ-40% לעומת כ-44% בממוצע במדינות ה-OECD.
בשנה שעברה כ-87% מהתעשיינים אף דיווחו על קושי בגיוס עובדים מקצועיים - כתוצאה מהזנחת החינוך המקצועי-טכנולוגי. מקצועות טכנולוגיים-מקצועיים יכולים להיות בתחום הנדסת תוכנה, רובוטיקה ומכונות, אלקטרוניקה, מגוון מקצועות העיצוב, ביוטכנולוגיה, מקצועות הניהול העסקי, רכב, אפיה ובישול, חשמל, בנייה ואדריכלות, תקשורת ומדיה, עיצוב אופנה וטיפוח החן.
ישראל נשחקת: לא נוח לעשות בה עסקים
המחקר מתייחס לשיעור ההשקעה בתעשייה הישראלית. על פי הנתונים, בין השנים 2008-2017 עמד השיעור הממוצע של השקעות במכונות וציוד בישראל, כולל נשק, כאחוז מהתמ"ג על כ-5.7% בלבד. זאת לעומת השקעה בשיעור של 7% בארה"ב, 6.7% בממוצע במדינות ה-OECD ו-6.1% במדינות סקנדינביה.
הפיגור של ישראל גדול במיוחד גם בתחום הבירוקרטיה והרגולציה. בעוד שחלק ניכר מהמדינות המפותחות פעלו בעשור החולף לצמצום העלויות הכרוכות בכך, בישראל המצב רק הלך והחריף -והנטל הכביד על תעשיית העסקים.
הדבר בא לידי ביטוי בהידרדרות במדד נטל הרגולציה ממקום 23 ב-2006-2007 למקום ה-59 כיום, לפי דו"ח התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי. בזמן שסינגפור והונג קונג מובילות מהצד החיובי, ובאמצע נמצאות גם ארה"ב, גרמניה ושוויץ, ישראל משתרכת בתחתית, כאשר היא מקדימה מדינות כמו קוריאה, פולין וברזיל.
אישוש נוסף לשחיקה במצבה של ישראל הוא מדד נוחות עשיית העסקים של הבנק העולמי, לפיו ישראל דורגה במקום ה-49 מתוך 190 מדינות. דירוג זה נמוך בהשוואה בינלאומית - ומציב את ישראל לצד מדינות עולם שלישי. המדינות המובילות את הדירוג הן ניו זילנד, סינגפור, דנמרק, הונג קונג, קוריאה, גיאורגיה, נורבגיה, ארה"ב, ובריטניה.
עוד סיבה לקושי בתעשייה: תעריפי המים והארנונה הגבוהים
המחקר מצא כי כאשר בוחנים את יוקר הייצור בארץ, מגלים כי תעריפי המים לתעשייה גבוהים גם הם בהשוואה בינלאומית: לעומת ארה"ב נרשם פער של כ-73% וביחס לאיחוד האירופי של כ-30%. בנוסף, תעריפי הארנונה יקרים בהשוואה בינלאומית: במרבית הערים הישראליות שנבחנו נמצא כי התעריפים גבוהים משמעותית בהשוואה לערים מרכזיות בקנדה, ארה"ב ואירופה.
כמו כן, בעשור האחרון חלה עלייה מתמשכת בעלות ליחידת עבודה בתעשייה הישראלית בשיעור של 2.1%. זאת לעומת גידול ממוצע של כ-0.5% בגוש האירו ו-0.4% בלבד באיחוד האירופי. ובזמן שיקר יותר להעסיק עובד בתעשייה הישראלית, דווקא שיעור התמיכה הממשלתית הולך ונשחק. על פי המחקר,
לעומת זאת, קיימת שחיקה מתמשכת בישראל בשיעור התמיכה הממשלתית במחוללי צמיחה (כלומר הענפים שמובילים את הצמיחה במשק). השחיקה הבאה לידי ביטוי בירידת תקציב המענקים לעידוד השקעות במחקר ופיתוח (מו"פ) - מ-1.5% מהתוצר התעשייתי בשנים 2001-2010, לכ-1.1% בשנים 2011-2018. בדומה, נשחק תקציב המענקים לעידוד השקעות הון מ-0.4% מהתוצר התעשייתי בשנים 2001-2010 ל-0.2% תוצר בשנים 2011-2018.
קושי נוסף, המקשה על התעשייה הישראלית, הוא שער החליפין. בתחילת השנה נרשמה התחזקות חדה של השקל ביחס למטבעות גושי הסחר העיקריים, אשר באה לידי ביטוי בייסוף של כ-6.6% בשערו של השקל ביחס לדולר, לצד ייסוף של כ-9.1% ביחס לאירו. כמו כן, רשם שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזקות של 7.5% בתקופה הנסקרת.
הייסוף מול מטבעות גושי הסחר הגביר את השחיקה המתמשכת ברווחיות היצוא ובכושר התחרות מול המתחרים בעולם. גם בהסתכלות בינלאומית, נמצא כי מתחילת 2019 שערו של השקל התחזק מול הדולר באופן בולט בהשוואה למטבעות מקומיים אחרים ביתר העולם: דולר קנדי (3.3%-), יין יפני (1.2%-), פרנק שווצרי (0.6%+), אירו (2.7%+) וליש"ט (5.1%+). יצוין כי מאז סיום המחקר נחלשו המטבעות הזרים עוד לעומת השקל, ולפי שעה אין רמזים כלשהם לשינוי מגמה בקרוב.
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר ל-ynet עם פרסום המחקר: "הנתונים מראים באופן ברור שממשלת ישראל עושה הכל כדי שיהיה יקר לייצר בישראל. את המחיר כולנו משלמים במוצרים יקרים ובעובדה שלתעשייה הישראלית כמעט בלתי אפשרי להתמודד מול מתחרים בינלאומיים ממדינות שמנהיגיהם פועלים למען התעשייה המקומית. התוצאה היא שבעשור האחרון נסגרו יותר מ-18 אלף מפעלים, שליש מהמפעלים עברו לייצר בחו"ל וכיום נראה שישראל הולכת להאטה כלכלית".
לפנייה לכתב/ת 
