ה"משילות" עוד עלולה להתהפך על סמוטריץ'
הביקורת של השר על נתניהו עוררה סערה, אבל ההתנגחות המכוערת שלו בבית המשפט באותו ציוץ עברה בשקט. אין ברירה אלא להסביר לו שוב
ביום ראשון, בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שאסר על קיום אירוע ציבורי בהפרדה מגדרית, צייץ שר התחבורה וחבר הקבינט בצלאל סמוטריץ', כך: "מדובר במערכת משפט מטומטמת. סליחה שלמרות מעמדי אני לא מוצא מילה מעודנת יותר. טמטום פרוגרסיבי פודמנטליסטי". לאחר מכן הוא פרסם את תמונת השופט שכתב את פסק הדין, וצייץ: "ולשופט האוויל הזה יש שם ותמונה. יונתן אברהם".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הציוצים האומללים האלה מתווספים לציוצים והצהרות אומללים לא פחות של השר נגד מערכת המשפט הישראלית. כך, למשל, בשנה שעברה, כשהעליון הורה לעיריית בית שמש להציב מצלמות באזור החרדי בעיר שבו נתלו שלטי צניעות, צייץ סמוטריץ' שמדובר ב"אקטיביזם חזירי מטורף". מוקדם יותר השנה, כשהשופט העליון בדימוס יצחק זמיר, פרופסור למשפטים וחתן פרס ישראל, פרסם מאמר תחת הכותרת "שיעור בדמוקרטיה לח"כ סמוטריץ'", צייץ האחרון בלעג: "השלב הבא – בני סלע מעביר סדנאות מוגנות".
השר סמוטריץ' וחבריו לקליקה הימנית-דתית-חרד"לית, שהביאו לחיינו את המונח "משילות", פועלים כבר שנים – בנחישות ראויה לציון – למיצובו של בית המשפט כאויב העם. חבר הכנסת מוטי יוגב, כזכור, ביקש "להרים כף D-9 על בית המשפט העליון", ואיילת שקד, שבבחירות 2019 מועד א' רצה תחת הסיסמה "שקד תנצח על בג"ץ, בנט ינצח את חמאס", מתגאה בכך שהצליחה "להסיט את הספינה לכיוון שמרני", ומחלקת ציונים לשבח לפסיקות "שמרניות" של השופטים שמונו על ידה.
באקלים הפוליטי הנוכחי, שבו ראש הממשלה ועושי דברו משתלחים ללא רסן בפרקליטות, במשטרה ובבתי המשפט, סמוטריץ' וחבריו כמעט מתפרצים לדלת פתוחה. לראיה, חברי הליכוד נזעקו והזדרזו לגנות את הדברים שכתב סמוטריץ' על ראש הממשלה ("אפס במנהיגות. אפס במשילות"), ואף לא אחד גינה את הדברים הקשים שכתב על בית המשפט ועל שופט המחוזי בציוץ העוקב.
טורים נוספים של עו"ד ליעד ורצהיזר:
- איילת שקד גורמת לנשים יותר נזק מתועלת
- תירוצים בקנה ובנות בצריח
- עכשיו תוכיחו שדרושה הפרדה בין נשים וגברים
בין אם מסכימים עם פסיקותיו של בית המשפט ובין אם לאו, האמירות הללו, מצד מי שמכהן היום כשר בממשלת ישראל וכחבר קבינט, צריכות לטרוד את מנוחתכם, ולא רק בגלל הסגנון.
הפרדת רשויות היא עיקרון בסיסי בדמוקרטיה, שנובע מהתפיסה שכוח הוא דבר משחית, ולפיכך ריכוזו בידי גורם אחד עלול לפגוע באזרחים. החלוקה הקלאסית היא זו: הרשות המחוקקת אחראית על חקיקת חוקים, הרשות המבצעת אחראית על ביצועם, והרשות השופטת אחראית על הכרעה בסכסוכים המובאים בפניה.
על מנת שלא תהפוך הכרעת הרוב לעריצות הרוב, כולל המודל הדמוקרטי המודרני גם הגנה על כמה זכויות יסוד: חופש ביטוי, חופש התאגדות, חופש דת, שוויון ועוד. מערכת המשפט אמונה על ההגנה על אותן זכויות יסוד וכן על תקינות פעולת הרשויות האחרות.
אכן, הרשות השופטת "מפריעה" לשתי הרשויות האחרות "למשול", במובן זה שהיא לא מאפשרת להן לעשות כל העולה על רוחן, ומכפיפה את פעולתן לערכי היסוד של השיטה הדמוקרטית – הגנה על זכויות אדם ואזרח, שוויון בפני החוק, שקיפות ועוד.
כך, למשל, היה זה בג"ץ שביטל סעיף בחוק הבטחת הכנסה, שקבע שניתן לשלול את קצבת הבטחת ההכנסה ממי שמחזיק רכב, תוך הכרה בזכות לקיום בכבוד: "חיים בחרפת רעב, ללא קורת גג, תוך חיפוש מתמיד מנין יבוא עזרו של אדם, אינם חיים בכבוד"; היה זה בג"ץ שקבע שצה"ל חייב לאפשר לנשים להתקבל לקורס טיס; היה זה בג"ץ שאסר על הפרדה בין תלמידות ספרדיות ואשכנזיות; היה זה בג"ץ שחייב את משרד הפנים לרשום בני זוג שהתחתנו בחו"ל בנישואים אזרחיים כנשואים; והיה זה בג"ץ שקבע כי יש לחוקק מחדש את החוק שנודע כ"מס דירה שלישית", נוכח מחדלים חמורים שנבעו מהחיפזון הפופוליסטי שליווה את הליך החקיקה.
שופטים הם בשר ודם, וככאלה – הם אינם חפים מטעויות. בוודאי שאין פסול בביקורת, חריפה ככל שתהיה, על הרשות השופטת, אבל לייחס לה "טמטום", "חזירות" או "איוולת", זה כבר חוסר אחריות וחתירה תחת שיטת המשטר הישראלית. לא פחות. הכרסום הגובר והולך במעמדה ובעצמאותה של מערכת המשפט הוא תהליך מסוכן שסופו היחלשות הדמוקרטיה.
בית משפט חלש טוב לחזקים. ממשלות מתחלפות, והרוב של היום עלול למצוא עצמו כמיעוט של מחר. מי יגן עליו אז?
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
עו"ד ליעד ורצהיזר
לירון ויסמן
מומלצים