כך תהליכי פיתוח תרופות מסכנים את הסביבה
חברות התרופות משאירות חותם סביבתי שלילי בתהליכי הפיתוח והייצור שלהן - האם שילוב של רגולציה וחדשנות יכול לשנות זאת?
ב-2015 חצו המכירות בשוק התרופות העולמי – המתאפיין בהשקעה רבה במחקר, בפיתוח ובחדשנות – את סף טריליון הדולר; עשר החברות המובילות בסקטור חולקות כמעט 40 אחוז ממנו. אוכלוסייה גדלה ומזדקנת היא סיבה מובילה לָצמיחה, שעיקרה – גם בצד הייצור וגם בצד הצריכה – מתרחשת בארה"ב ובאירופה. בנוסף, ישנו שוק תרופות פעיל גם עבור חיות הבית והמשק, שגדֵל אף הוא ועתיד להגיע לכ-70 מיליארד דולר באמצע העשור הבא.
תשומת הלב מופנית לעתים למחיר החברתי של צריכה מוגברת של תרופות, למשל מגפת האופיואידים (משככי כאבים), שמובילה למותם של מעל 130 בני אדם ביום בארה"ב. אך להשקעה – שבזכותה רבים-רבים נותרים בחיים או משפרים את איכות חייהם – יש גם מחיר סביבתי לא מבוטל שצריך לקחת בחשבון.
עמידות היא בעיה
כמו כל תהליך תעשייתי אחר גם לתרופות יש תשומות – אנרגיה או חומרים – המותירות חותם על הסביבה לאורך שלביו. אולם לתרופות השפעה נוספת, במיוחד כשמדובר באנטיביוטיקה, אותן תרכובות שתכליתן לפגוע בחיידקים מחוללי מחלות (פתוגנים). חשיפה לא מבוקרת לתרכובות אלו מאפשרת התפתחות עמידות אצל מחוללי המחלות, בתהליך אבולוציוני טבעי. העמידות פוגעת ביעילות התרופות ומובילה לתמותה מוגברת; היא גם מייקרת את הטיפול בחולים ומאריכה את שהותם בבתי החולים.
אנטיביוטיקה יכולה להשתחרר אל הסביבה במפעלים, אם וכאשר לא מקפידים על טיפול מתאים בפסולת תהליך הייצור, אך עיקר הזליגה לסביבה מיוחסת בעיקר לצד של הצריכה כאשר בני אדם ובעלי חיים במשק החי מפרישים את האנטיביוטיקה מהגוף אל השפכים ומשם אל הסביבה, או כאשר אריזות מלאות בכדורים מושלכות לאשפה או פשוט לשירותים; לא כל מנת התרופה נספגת במערכת העיכול ו- 90-30 אחוז מהחומר הפעיל נשאר זמין גם כשהוא מופרש.
אולם, דוחות שפורסמו בתקופה האחרונה מצביעים כי בסופו של דבר בחלק מאתרי הייצור (בעיקר באסיה), מתפתחים מוקדי זיהום מרוכזים הרבה יותר מאשר בקרב הצרכנים הבודדים או בבתי החולים. יצרניות התרופות מצדן מבקשות להמעיט במידת הזליגה המיוחסת להן גם כדי להקטין את הצורך בהשקעה מצדן בצמצום הבעיה.
מחקר שפורסם השנה בחן דגימת 14 סוגי אנטיביוטיקה במי נהרות ב-72 מדינות שונות; ב-65 אחוז מהדגימות נמצאו ריכוזי אנטיביוטיקה העולים על הרמה הנחשבת לבטוחה; החריגה הגבוהה ביותר נמצאה בנהר בבנגלדש - פי 300 מהרמה הנחשבת בטוחה של אחד הסוגים. על פי דו"ח מטעם האו"ם, לפחות 700 אלף בני אדם מתים מדי שנה בגלל מחוללי מחלות עמידים. מספר זה צפוי לעלות ל-10 מיליון בשנת 2050, רבע מהם במדינות מפותחות. בישראל הוכרזה ב-2012 תכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה במערכת הבריאות כדי להתמודד עם הבעיה הקשה של פיתוח עמידות לאנטיביוטיקה.
ציפורים בדיכאון
זליגת שאריות תרופות לסביבה מסכנת גם בעלי חיים; בגלל הכשלים בטיפול בשפכים או בפסולת, התרכובות מגיעות בעיקר למקורות מים, ולכן דגים ושוכני מים אחרים חשופים להם במיוחד. מחקר באוניברסיטת אקסטר מצא כי דגים זכרים הפגינו סממנים טרנס-סקסואליים וכי אצל דגים בכלל נצפו שינויי התנהגות. החוקרים ייחסו אותם, בהתאמה, להורמונים למניעת הריון ולנוגדי-דיכאון.
ההשפעה הזו מתמשכת לאורך שרשרת המזון. למשל, ציפורים שאכלו חסרי חוליות במקומות עם ריכוז גבוה של הרכיב הפעיל בנוגד-הדיכאון פרוזאק שינו את התנהגות החיזור והרבייה שלהן. במקרה אחר, לפני כעשור ומחצה צנחה אוכלוסיית הנשרים בהודו ופקיסטן בגלל תרופה וטרינרית לחיות משק. התרופה נאסרה לשימוש בהודו בשל כך, אבל היעדר איסור רגולטורי מאפשר שימוש בה ובתרופות דומות אחרות בחלק מהאיחוד האירופי.
לא רק עמידות
מחקר חדש יחסית, שבחן את פעילות תעשיית התרופות בארה"ב, מצביע על כך שחברות הפארמה מסבות נזק סביבתי נוסף. על פי הממצאים, 15 החברות הגדולות בסקטור אחראיות לפליטות גזי חממה בהיקף הגדול בלמעלה מ-50 אחוז יחסית לעשר יצרניות הרכב הגדולות. החוקרים העריכו כי כדי לעמוד ביעד של הסכמי פריס לשינוי האקלים, החברות יצטרכו להפחית את הפליטות שלהן בכ-60 אחוז עד 2025 (ביחס לרמתן ב-2015); עבור חלק מהן האתגר יהיה גדול, אולם שלוש מהן כבר מגיעות לרמה זו של הפחתה, ואף יותר מכך, מבלי לפגוע ברווחיות שלהן.
שילוב של עמידות לאנטיביוטיקה, שיבוש המערכת האנדוקרינית בשל תרופות הורמונליות, זיהום, ופליטות משפיע על בריאות הציבור ועל בריאות המערכת האקולוגית. בשנים האחרונות מנהלים ארגונים באירופה קמפיין כדי לשפר את האסדרה הסביבתית של התעשייה שלא מצליחה להתמודד כנראה עם שילוב זה; כעת נמצאת הצעת נוהל חדש להערכת סיכונים סביבתיים של סוכנות התרופות האירופית תחת עיון ציבורי. הדרישה הציבורית היא גם לכלול מדדים סביבתיים ב"פרקטיקת הייצור הנאותה" (GMP) המנחה את בקרת האיכות של מוצרים רפואיים.
מעגל הקסמים של המשבר הסביבתי
חוקרים ישראלים הראו לפני מספר שנים כיצד הרכיב הפעיל (קרבאמאזפין) בתרופה לטיפול באפילפסיה משלים מעגל: גידול חקלאי הושקה במים מוּשבים בהם נמצא רכיב זה, בבדיקות שתן של נבדקים בריאים שאכלו את הגידול נמצא הרכיב הפעיל, אך בריכוז הנמוך ב-4 סדרי גודל מזה שצפוי להימצא בשתן של חולים שנטלו פעם אחת את התרופה המכילהmg 400 קרבאמאזפין. לריכוז זה שנמצא בשתן של נבדקים בריאים לא צפויה להיות השפעה קלינית על מבוגרים.
על אף שיפור הטיפול בחלק מהתרכובות התרופתיות קשה למצוא שיטה עם עלות-תועלת סבירה לסילוק כולן לחלוטין בתהליך הטיפול הקונבנציונלי בשפכים המוניציפלים.
הדרך לשינוי
לצד המשך ההשקעה בחדשנות החברות יכולות לפתח אסטרטגיות של ניהול סביבתי עצמי, להקטין זיהומים באתרי הייצור, לפתח תרופות ידידותיות לסביבה (benign by design, תרופות שהתרכובות שהן מכילות מתכלות בסביבה), ולעבוד בשיתוף פעולה עם סקטורים אחרים – מדיניות ציבורית, תעשייה (כמו תאגידי המים) וארגוני חברה אזרחית – כדי להתמודד עם הבעיות.
"תעשיית הפארמה היא ביטוי להרגל שלנו להתמודד עם מחוללי המחלות בעיקר באמצעות כלי יחיד – 'הלוחמה הכימית'", אומר ד"ר נועם גרסל, מנכ"ל-מייסד של חברה לניהול מידע סביבתי. "אם לא נשכיל לעשות שימוש צנוע ונבון בו, בשילוב כלים נוספים והגנתיים, נצטרך להשקיע יותר ויותר בכדי להתמודד עם האיומים סביבנו. לעולם המיקרואורגניזמים יכולת אדירה להשתכלל ולעקוף פתרונות חד-ממדיים וכך אולי יבוא היום שבו לא נמצא עוד מענה הולם. שינוי בגישה לבריאות לא יגיע מארצות בהן מערכת הבריאות הופרטה והפכה למרכז רווח חסר פקוח על תעשיית התרופות".
"דווקא במדינות כמו ישראל, בהן נשמרה מערכת בריאות ממלכתית עם אינטרס מערכתי לבריאות הציבור, קיים סיכוי לבצע את השינוי הנדרש", מוסיף גרסל, "פחות דגש על סל התרופות, יותר דגש על חיים בריאים, תזונה נאותה, איתור מוקדם של מחלות ורפואה מניעתית. מבחינה עסקית, הגישה הולמת את החוזקות שלנו כאומת הסטארט-אפ עם יכולות יוצאות דופן בתחומי הביולוגיה, החקלאות והמזון לצד תחומי החומרה והתוכנה. כבר כיום יש קהילות סטארט-אפ פעילות ומצליחות בתחומים הללו ויש לחזק אותן כמנועי הצמיחה הבאים של המדינה וכמענה לאתגרים שנכונים לאנושות בעשורים הקרובים".
דוגמה לפעילות בכיוון זה היא הקאתון שקיימה בפברואר 2019 האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף עם מרכז השל לקיימות ותכנית ממשק ליישום מדע בממשל. במשך יומיים תרו אנשי מקצוע מתחומי ידע שונים אחר פתרונות להתמודדות מערכתית עם עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה תוך בחינת נושאים כמו צמצום השחרור לסביבה של אנטיביוטיקה, עיצוב ותכנון סביבתי להפחתת זיהומים, כלכלה התנהגותית, העלאת מודעות ציבורית, ועוד.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
לפנייה לכתב/ת 
