שר הרווחה חיים כץ יתפטר היום
בניגוד לדעותיהם של חבריו בליכוד, חיים כץ יגיש לנתניהו מכתב התפטרות מהממשלה בעקבות החלטת היועמ"ש להעמידו לדין בפרשת המניות. אילולא היה מתפטר, מנדלבליט היה צפוי לדרוש את פיטוריו. למרות זאת, הוא יישאר חבר כנסת
שר הרווחה חיים כץ יגיש היום (שישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב התפטרות בעקבות כתב האישום נגדו בפרשת המניות.
שלשום הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לעורכות דינו של כץ כי השר יואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים. לפי מנדלבליט, כץ עזר לחברו, איש שוק ההון מוטי בן-ארי, בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. עבירת השוחד שיוחסה לכץ בהתחלה נמחקה בעקבות השימוע שנערך לו, ותיק החקירה נגדו בפרשת התעשייה האווירית נגנז.
היועמ"ש סבור שעל שר הרווחה להתפטר מתפקידו, ואילולא כץ היה עושה זאת - מנדלבליט היה דורש מנתניהו לפטר אותו. למרות זאת, כץ שוקל לבקש חסינות מהכנסת.
על פי כתב האישום, בשנת 2010 הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו - תיקון 44 לחוק ניירות ערך. השר כץ ידע שבן-ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק, הן מתוקף תפקידו בקבוצת אקוויטל והן באופן אישי, ולמרות זאת החליט לקדם את הצעת החוק שיזם בן-ארי.
באותה עת החזיקה קבוצת אקוויטל אגרות חוב של חברות הנתונות בקשיים בהיקפים גדולים. תיקון 44 עשוי היה להביא יתרון כלכלי משמעותי לאקוויטל, לבן-ארי ולשר כץ - שהחזיק אף הוא באגרות חוב של חברות בקשיים.
במקביל לקידום התיקון, נכתב באישום כי מערכת היחסים החברית ההדוקה בין השר כץ לבן-ארי המשיכה להתפתח, וזאת בין היתר, על רקע ההערכה הרבה שרחש השר כץ ליכולותיו וכישוריו של בן-ארי בשוק ההון (אותו כינה "מסי של שוק ההון", "גורו", "גאון" ומי ש"ניחן מאלוהים"), ועל רקע רצונו של השר כץ לנצל יכולות אלה לשם הפקת תועלת כלכלית לחשבונו.
במסגרת זו אפשר בן-ארי לשר כץ לבוא באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לעתים כמה פעמים בשבוע, לצפות בו סוחר בניירות ערך ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שהוא נותן לשר כץ טיפים בנוגע למסחר.
בנוסף לכך, נטען כי השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בניירות ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית.
בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.
גם לאחר העברת תיקון 44 הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן-ארי להתקיים, ובן-ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות - כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנימי, והדבר הניב לשר כץ תועלת כלכלית ניכרת, כמפורט באישום השני.
לאחר שהשר כץ מונה לתפקיד שר, הייתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת", שתיעשה על ידי חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה, ולהעביר את שטר הנאמנות לגורמים המוסמכים. השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל על ידי בן-ארי בניגוד לכללים.
עורכות דינו של כץ: "ישקול לבקש מהכנסת לקבוע שחלה עליו חסינות מהותית"
עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק, באות כוחו של השר חיים כץ, מסרו בתגובה על החלטת היועמ"ש:"אנו מברכות על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגנוז את תיק החקירה נגד השר כץ במה שכונה 'פרשת התעשייה האווירית' - עניין קלוש מלכתחילה - שהשר אף לא הוזמן לשימוע לגביו.
"במה שכונה 'פרשת ניירות הערך', לגביו קיימנו לפני כ- 10 חודשים שימוע מפורט בפני היועץ המשפטי לממשלה, יוחסו לשר כץ בכתב החשדות עבירת שוחד ועבירת קבלת דבר במרמה. לטעמנו לא היה לכך בסיס עובדתי ומשפטי, ואנו מברכות על כך שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל בעניינים אלה את עמדתנו שהוצגה בפניו בשימוע. בכל פעולותיו כחבר כנסת וכשר פועל השר כץ באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור.
"בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. נזכיר, כי ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב-2011 מצאה אמנם טעם לפגם בהתנהלותו של כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית.
"בנסיבות אלה, ישקול השר חיים כץ לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית".
לפנייה לכתב/ת 
