פשיטת רגל יקרה: האגרה תעמוד על 1,600 שקל
הכנסת אישרה את האגרה החדשה לבקשת פשיטת רגל, כולל לחייבים העניים ביותר בהוצאה לפועל שעד היום לא נדרשו לתשלום. הח"כים מתחו ביקורת אבל הסכימו לאשר את האגרה כהוראה זמנית לשנה וחצי. הכנ"רית סיגל יעקובי אמרה שתשקול פריסת האגרה לתשלומים
מה-15 בספטמבר יש מחיר לפשיטת רגל - והוא גבוה. ועדה מיוחדת של הכנסת אישרה ביום רביעי תקנות שקובעות שהאגרה למבקשים להיכנס לתהליך חדלות פירעון תהיה מעתה 1,600 שקל בכל הערכאות. זאת בניגוד למצב עד כה בו בעלי החוב החלשים ביותר, שההליכים שלהם התנהלו בהוצאה לפועל, לא נדרשו לשלם כלל אגרה. חברי הכנסת מתחו ביקורת קשה על התקנות אבל בסוף אישרו אותן כהוראת שעה (חוק זמני) לשנה וחצי.
ביום רביעי דנה ועדה מיוחדת שהקימה הכנסת בתקנות הקובעות את האגרות להליכי חדלות פירעון. עד היום עמדה האגרה על בקשת הפטר (תהליך פשיטת רגל שבסופו נמחקים כל החובות) בבית המשפט המחוזי על 1,600 שקל ואילו בקשת הפטר בהוצאה לפועל, שבה החייבים החלשים יותר, לא עלתה דבר. גם הליך של "חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל, שמגן על החייבים ומאפשר להם לתפקד כלכלית, לא דרש אגרה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אושר חוק חדלות פירעון: המהפכה בדיני פשיטת רגל
לראשונה זה 15 שנה: ירידה במספר הבקשות לפשיטת רגל
רפורמת שקד: "נסייע לנושים קטנים"
אחד הנושאים היחידים שהכנסת הנוכחית הסכימה לטפל בהם למרות תקופת הבחירות הוא החלטות הדרושות להפעלת חוק חדלות פירעון. החוק שמבצע מהפכה כללית בדיני פשיטת הרגל. אושר בראשית 2018 ועתיד להיכנס לתוקף ב-15.9. לכן אי אפשר לחכות עד לאחר הבחירות.
(צילום: Shutterstock)
על פי התקנות החדשות, מעתה כל מי שיכנס להליך של חדלות פירעון שבסופו הפטר יידרש לשלם אגרה של 1,600 שקל, כולל החייבים שהחובות שלהם קטנים יחסית (עד 150 אלף שקל) ועניינם יטופל בהוצאה לפועל. בדרך כלל מי שפושט את הרגל בגלל חוב של כמה עשרות אלפי שקלים הוא דל באמצעים ומבחינתו 1,600 שקל עלולים להיות מחסום בלתי עביר.
"הרעה מאוד משמעותית"
היועצת המשפטית של ארגון "רבנים לזכויות", עו"ד בקי כהן-קשת, טענה ש"מדובר בהרעה מאוד משמעותית של המצב לאוכלוסיות החלשות ביותר, אוכלוסיות של קשי יום". על פי התקנות היחידים שיוכלו לקבל פטור מתשלום האגרה הם מי שמוצגים ע"י הסיוע המשפטי, אבל כהן קשת מציינת שרק 8% מהחייבים בהוצאה לפועל מקבלים ייצוג משפטי בכלל ורק חלקם ע"י הסיוע המשפטי. בניגוד לכל אגרת בית משפט רגילה, אין למעשה שום מנגנון אחר לבקשת פטור על אגרת חדלות הפירעון.
כונסת הנכסים הראשית (הכנ"ר) עו"ד סיגל יעקובי אמרה בדיון שפעילות כינוס הכנסים "שתלויה כולה בהכנסות מאגרות". היא טענה ש"נכון להיום קרוב ל-60% מבעלי החוב בהליכי פשיטת רגל זכאים לפטור מאגרה כיוון שהם מיוצגים ע"י הסיוע המשפטי". אבל הטענה הזאת לא רלבנטית לחוק החדש, כיוון שבמסגרתו כל החייבים שלא יוכלו להחזיר את חובותיהם אמורים להגיע לפשיטת רגל, הפטר ושיקום. עם זאת יעקובי אמרה שתבדוק את הרעיון של פריסת האגרה לתשלומים.
נציגת משרד המשפטים מיכל אלב אמרה שעל פי החוק החדש, הליך חדלות הפירעון בהוצאה לפועל ובבתי המשפט יהיה דומה ולכן גם האגרה צריכה להיות דומה.
יו"ר הועדה המיוחדת, ח"כ אוסנת הילה מארק מהליכוד, אמרה ש"לא נשתק עכשיו את המערכת (באמצעות סירוב לאשר את התקנות. ש"א) ולא ניצור כאוס, אך לאחר הבחירות צריך להקים מנגנון לפטורים מאגרה עם קריטריונים ברורים". ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה אמר ש"מדובר על אנשים שהסכנה לגרימת הידרדרותם תוך אטימות לב היא ממשית. גם זה עולה הרבה כסף למדינה".
ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה אמר ש"אדם שאין לו לחם לקנות והוא מחלק את הלבן בין שני ילדים, האגרה היא חסם בשבילו ואסור שזה יקרה. צריך להקים ועדה שתבחן הצעות למתן פטור. בנוסף, יש לבחון את האפשרות שבהליכים של הוצאה לפועל לא תהיה אגרה".
לפנייה לכתב/ת 
פשיטת רגל
צילום: Shutterstock
מומלצים
