"אעשה את הבדיקה בציבורי. את ה-1,500 שקל את משלמת לי במעטפה"
תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" חושף - כסף לכיס, על חשבון הרפואה הציבורית: מנהל המרפאה להריון בסיכון בהדסה עין כרם, פרופ' אוריאל אלחלל, מקבל לכאורה תשלום ממטופלות פרטיות במסגרת מערכת הבריאות הציבורית - והוא לא היחיד. הדסה: "לא מודעים, לא נאפשר רפואה שחורה"
בלעדי: פרופ' אוריאל אלחלל הוא אחד הרופאים הבכירים בישראל, בכל מה שנוגע להריונות בסיכון ובדיקת מי שפיר. הוא מנהל את המרפאה להיריון בסיכון גבוה וסוכרת בבית החולים הדסה עין כרם, ובמקביל מקבל גם מטופלות באופן פרטי – או דרך קופת החולים מכבי. אך מתחקיר "ידיעות אחרונות" ו-ynet עולה שאלחלל – כמו רופאים נוספים – מצא לכאורה דרך להרוויח יותר, גם בימים שבהם הוא אמור לקבל חולים דרך מערכת הבריאות הציבורית.
גם אתם הייתם עדים לתופעה? פנו אלינו במייל האדום
השיטה פשוטה. הנשים קובעות את התור למרפאה בבית החולים באמצעות פרופ' אלחלל, והוא פשוט מתאם איתן ליום שבו הוא נוכח במערכת הציבורית. את התשלום הן מעבירות לו לבקשתו במזומן, במעטפה.
כך, בעצם, כולם מרוויחים: האישה חוסכת כמה אלפי שקלים שהייתה משלמת אילו הייתה מגיעה אליו באופן פרטי, ואילו אלחלל מרוויח על כל טיפול שכזה 1,500 שקלים נוספים, בזמן שלכאורה הוא אמור לטפל בנשים במערכת הבריאות הציבורית. ובאשר לבית החולים? הוא מקבל את התשלום הקבוע בחוק, וכל זאת בזמן שהטיפול מתבצע בשעות הבוקר - שבהן אסור על פי הנהלים לקיים שר"פ (שירות רפואי פרטי).
בדיקה שהפכה לשגרתית
אם בעבר בוצעה בדיקת מי השפיר רק לנשים מעל גיל 35 או בהיריון בסיכון שזכאיות לכיסוי מלא מקופות החולים, כיום היא הפכה לכמעט שגרתית ונשים רבות מאוד מבצעות אותה, גם אם הן אינן בקבוצות הסיכון.
אין עוררין על כך שפרופ' אוריאל אלחלל הוא אחד הרופאים הטובים ביותר בארץ בתחומו. במשך שנים הוא בנה לעצמו שם כמומחה להריונות בסיכון, ומאות נשים ברחבי הארץ חבות לו את השקט הנפשי וכנראה אף את העובדה שילדו בשלום.
מצד שני, דווקא משום שמדובר בהריונות בסיכון גבוה, אותן נשים מגיעות לטיפול בתקופה רגישה במיוחד, ובשל חששותיהן הן מעוניינות שרק הוא - המומחה הגדול - יטפל בהן. לצורך כך הן מוכנות לשלם גם סכומים גבוהים יותר.
אחת המטופלות מאשרת כיצד חשה שאלחלל עושה לה טובה, וכך במקום לשלם באופן פרטי את עלות הטיפול, שעומד על 6,000 שקלים ומעלה, היא שילמה 3,500 בלבד (2,000 לבית החולים ו־1,500 לכיסו), או אפילו רק 1,500 ישירות לכיסו, במקרה שאותה אישה זכאית להחזר מקופת החולים.
לאלחלל הגענו בעקבות עדויות מנשים שעברו אצלו את הבדיקה, וחשו לא בנוח מכך שקיבלו טיפול פרטי במקום מטופלות אחרות שממתינות למערכת הבריאות הציבורית. לא פחות, הן חשו שלא בנוח מהעובדה שהעבירו לו תשלום של אלפי שקלים, במזומן, במעטפה.
ביום שלישי לפני כשבוע וחצי התייצבו תחקירניות "ידיעות אחרונות" ו-ynet אצלו במרפאה להיריון בסיכון של קופת החולים מכבי בירושלים, כשאחת מהן בהיריון בסיכון גבוה. במשך קרוב לעשר דקות סרק פרופ' אלחלל את העבר הרפואי שלה, ואז עלתה הסוגיה הכלכלית. בעודו עובר על תוצאות כל הבדיקות שביצעה עד כה, היא שיתפה אותו בדילמה האם כדאי לה לבצע בדיקת מי שפיר.
"בת כמה את?" שאל אלחלל. "32, עוד מעט 33", השיבה. "את ילדה", הוא אמר, ומיד המשיך: "הבת שלי עשתה את הבדיקה, אני עשיתי לה". בשלב הזה הוא מתחיל לרמוז, לא ממש בעדינות, למה כדאי גם לה לעשות את הבדיקה: "זה גם שיקול, האם המשפחה שלך מסוגלת לגדל ילד שהוא חריג".
"את החלק שלי במעטפה"
כששאלנו על הסיכוי להפלה כתוצאה מהבדיקה, הוא ענה תוך שהוא מדגיש את חשיבות בחירת הרופא: "בידיים טובות יש סיכון של אחד לאלף אובדן של העובר, אבל יש סיכוי גדול פי שבעה שיהיה משהו לא בסדר (עם ההיריון או העובר), מאשר שתאבדי את ההיריון חס וחלילה".
אחרי שנדמה שהשתכנעה לבצע אצלו את הבדיקה, הפתיע פרופ' אלחלל והסביר למה לא כדאי לעשות את הבדיקה אצלו. "אני עושה בעין כרם אבל זה יקר", הסביר, "צריך לשלם גם עבור הבדיקה עצמה 2,000 שקלים, פלוס הרופא. באסותא זה יעלה לך יותר זול".
כששאלנו האם לא ניתן לבצע את הבדיקה באופן ציבורי בהדסה, הוא השיב: "הדסה עין כרם זה בית חולים פרטי, יש שם שר"פ... אם את לוקחת אותי בשר"פ יחייבו אותך גם על הביקור וזה יעלה לך קרוב ל־6,000 שקלים. תבררי באסותא ותבקשי שיעשו לך צ'יפ גנטי".
כעבור כמה רגעים הוא חזר לשבח את הדסה ואז הציע את הדיל: "לפעמים אני לוקח מנשים 1,500 שקלים ואז הן לא עוברות דרך השר"פ. אני עושה את זה בציבורי", הוא מבהיר, "הן משלמות את ה־2,000 פלוס 1,500, אבל זה עדיין הרבה כסף".
לקראת סיום השיחה הוא הציע לנו שוב לברר את המחירים אצל המתחרים, ואז הודיע בכל זאת שיש לו תור פנוי לעוד פחות משבוע.
במקביל, הרמנו טלפון להדסה ובדקנו מה הנהלים וכמה זמן ניאלץ להמתין אם נקבע תור לבדיקת מי שפיר במסגרת מערכת הבריאות הציבורית. "בעוד חודש", נאמר לנו, "זה התור הראשון, בהר הצופים".
כשביררנו בהדסה כמה תעלה הבדיקה באופן פרטי, נאמר לנו: "3,000-2,000 שקלים, תלוי ברופא". את הכסף, הבהירו שם, משלמים לבית החולים, בדלפק. כשהקשינו וביקשנו תור ספציפית לפרופ' אלחלל, העבירה לנו הפקידה את מספר הטלפון הסלולרי האישי שלו, והסבירה ש"הוא קובע את התורים של עצמו".
למחרת התקשרנו לאלחלל לתאם את התור. "אני אתאם לך", הוא הודיע. "מה לגבי התשלום?" הקשינו, "האם משלמים בדלפק כמו שהסבירו לנו בבית החולים?". אלחלל השיב: "חלק עובר אליהם, וה-1,500 שלי במזומן, את מביאה לי אחר כך במעטפה".
כשהרופא מציע דיל
זהו כמובן לא המקרה היחיד שבו רופאים מארגנים לכאורה קומבינות כספיות כאלה מול מטופלים שעומדים בפני רגעים מלחיצים מאוד בחייהם. כך, למשל, אירע ליעל (שם בדוי), שהגיעה לרופא בכיר מאוד להריונות בסיכון, אחרי שעברה שתי הפלות וחששה מאוד מהמשך ההיריון. יחד איתה הגיעה אליו גם חברתה.
על אף שהיא זכאית לבדיקת מי שפיר ציבורית, בשל מצבה וחששותיה היא העדיפה לעבור אצל אותו רופא בלבד. הוא, מצידו, הציע לה שתי אפשרויות: בדיקה במרפאה הפרטית בעלות של 6,000 שקלים, "או שתקבעי תור לציבורי, ואדאג להיות ביום שבו קבעת את התור כדי שאעשה את הבדיקה בעצמי, ואת תעבירי לי 1,500 שקלים". חברתה של יעל עברה את הבדיקה בבית החולים הציבורי, ושילמה כמבוקש במעטפה.
לשרה (שם בדוי), בת 59 ממרכז הארץ, זה קרה בתחום מעט שונה. "הייתי זקוקה לניתוח להוצאת הרחם, והתור הקרוב ביותר היה רק לעוד כמה חודשים", היא מספרת. "הייתי לחוצה וניסיתי לקבוע תור בפרטי לרופא מסוים שהיה חשוב לי לעבור את הניתוח אצלו. שבוע לפני הניתוח התחרטתי בגלל המחירים הגבוהים. התקשרתי לבית החולים וביטלתי את התור".
באורח פלא, זמן קצר אחרי שביטלה את התור מול מזכירות בית החולים, התקשר אליה המנתח. כשהבין שהיא לא מסוגלת לעמוד בעלויות, הציע את הדיל: "5,000 שקלים את יכולה לשלם?" הוא שאל, ואז שלח אותה לאדם אחר שסגר את הקצוות: בית החולים יקבל 3,000 שקלים, ו-2,000 נוספים יועברו לרופא. "הוא הבהיר שהתור יהיה במערכת הציבורית", מספרת שרה.
לידינו הגיעו עדויות נוספות על רופאים שמנצלים את השעות שבהן הם במשמרת בבית החולים הציבורי, כדי להרוויח כסף באופן פרטי. ברוב המקרים הללו מדובר בסכומים קטנים יותר.
הדסה: "לא נרשה רפואה שחורה"
לפני קצת יותר משנתיים, לאחר שהתברר כי הנושא פרוץ לחלוטין, העביר משרד הבריאות תקנות חדשות. לפיהן, רופא אשר ייעץ או טיפל במטופל במרפאה ציבורית לא יהיה רשאי לבצע טיפול, פרוצדורה או ניתוח לאותו המטופל במסגרת פרטית למשך שישה חודשים.
לדברי עו"ד ד"ר אבי רובינשטיין, מומחה בנוירוכירורגיה ומתמחה בתביעות רשלנות רפואית, "אם רופא אומר למטופל מסוים שהוא יכניס אותו 'בין התורים' בשירות הרפואה הציבורי ולוקח על כך כסף מזומן - זה בבחינת שוחד לכל דבר".
פרופ’ אלחלל בחר שלא להגיב לנאמר בכתבה זו.
מהמרכז הרפואי הדסה נמסר בתגובה: "ההנהלה אינה מודעת כלל למתואר. במידה שתוגש תלונה על התנהלות פסולה של פרופ' אלחלל להנהלה, או שההנהלה תתרשם בעצמה לאור המתואר בכתבה שיש דברים בגו, היא תפעל בכל חומרת הדין למניעת האמור לעיל ולא תהסס לנקוט בצעדים אישיים. הדסה הינו בית חולים ציבורי שלא מוכן בשום פנים ואופן להרשות רפואה שחורה בחצריו. הדסה מפעילה שרות שר"פ חוקי וישר מבוסס נהלים ועל פי הנחיות משרד הבריאות, לאחר שעות העבודה הרגילות. כל הגבייה מבוצעת על ידי הדסה ובשום פנים לא על ידי הרופא. הציבור נקרא לערנות ולדיווח באם הוא מגלה חריגה כגון זאת המתוארת על ידי העיתון. הנהלת בית החולים תבצע גם תשאול מיידי של הפקידות במערך האדמיניסטרטיבי ושאר הגורמים הרלוונטיים על מנת לוודא שאין חריגות מנוהלי הדסה ומשרד הבריאות".
לפנייה לכתב/ת 
