כתבי אישום, רוטציה ואיחודים: נקודות החוזק והתורפה של המפלגות
האם הבחירות האחרונות סדקו את תדמית הווינר של נתניהו? עד כמה הרוטציה בין גנץ ללפיד פוגעת בכחול לבן? מה הסיכוי של שקד לשכנע ציבור חילוני להצביע ימינה? והאם המאבק בכפייה החרדית יביא לליברמן קהלים חדשים? אלה נקודות החוזק והתורפה של המפלגות השונות
בעוד ארבעה שבועות ייצאו אזרחי ישראל לבחור במי שינהיג אותם בשנים הקרובות. רגע לפני יום הבוחר בדקנו מהן נקודות התורפה והחוזק של המפלגות, שיכולות להשפיע על הצבעת הבוחרים.
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
נקודות החוזק: הליכוד היא מפלגת השלטון, ומול מועמדים חסרי ניסיון בפוליטיקה, בנימין נתניהו הוא המדינאי היחיד עם ניסיון עשיר, ישראלי ובינלאומי. נתניהו מגיע לבחירות כראש ממשלה וכשר הביטחון, והניסיון המנהיגותי שלו הוא המסר העיקרי של קמפיין הבחירות. בנוסף לכך, הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר בגוש הימין, וכרגע אין מי שמערער על מנהיגותו של נתניהו בימין.
נקודות התורפה: אחרי שלא הצליח להרכיב ממשלה והכריז על פיזור הכנסת, הבחירות הקודמות סדקו לנתניהו את תדמית הווינר. ראש הממשלה, שנתפס עד אז כמעט ככל-יכול, כשל במשימה החשובה ביותר שהציב לעצמו, מה שהוביל לכך שגם מפלגות הימין לא מגבות אותו כבעבר. וכמובן, נתניהו נושא על גבו שלושה כתבי אישום ושימוע שממתין לו מיד לאחר הבחירות.
נקודת החוזק: המפלגה הגדולה בגוש המרכז-שמאל ניצבת ראש בראש מול הליכוד ושומרת בסקרים על מספר מנדטים זהה לה. מבין כל המפלגות, היא נחשבת לאלטרנטיבה היחידה לשלטון הליכוד.
נקודות התורפה: הרוטציה בין בני גנץ ליאיר לפיד נחשבת לבעייתית ומנוצלת ביעילות על ידי הקמפיין של נתניהו. הדיבורים על ממשלת אחדות עם הליכוד מכרסמים באמון של הציבור. ואולי הנקודה המשמעותית ביותר - רוב הציבור מעריך כי לגנץ לא תהיה יכולת להרכיב את הממשלה הבאה, בעיקר בגלל החרם של החרדים על לפיד.
נקודות החוזק: לפי הסקרים זוהי המפלגה השנייה בגודלה בגוש הימין. החיבור בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי והימין החדש משרת את המפלגה, וההחלטה להעמיד בראשה את איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, מביאה קהלים חדשים למפלגה. בקרב קהל ימני המפלגה נחשבת להימור בטוח. בניגוד לפיצול בימין בבחירות הקודמות, הפעם אין סכנה שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה או לא תהיה בממשלת נתניהו.
נקודות התורפה: החיבור שנתפס בקרב קהלים מסוימים כיתרון נחשב בעיני אחרים לחיסרון. בזמן ששקד ונפתלי בנט פונים גם לקהל ימני חילוני, החיבור עם בצלאל סמוטריץ’ ורפי פרץ עלול להתגלות כמכשול בפני אותם קהלים חדשים. הרשימה כוללת אנשים בעלי דעות קיצוניות בסוגיות של דת ומדינה וזכויות הקהילה הלהט"בית, ודבר זה עלול להרתיע מצביעים מסוימים.
נקודות החוזק: בסיס יציב של מצביעים מחבר העמים שנחשבים לגרעין הקשה של המפלגה. הפעם התווספו למפלגה תומכים נוספים בזכות הקמפיין הנחרץ נגד מדינת הלכה. העקשנות של אביגדור ליברמן שלא לחבור לנתניהו בנימוק שהוא נסחט על ידי החרדים העניקה לו נקודות זכות בקרב קהלים חדשים, עד כדי כך שלפי מפת הסקרים כיום, אביגדור ליברמן עשוי לקבוע את זהותו של ראש הממשלה הבא.
נקודות התורפה: ישראל ביתנו הפכה את נושא הדת ומדינה לליבת הקמפיין שלה. החיסרון הוא שאם סדר היום ישתנה, ישראל ביתנו עשויה לחזור למצבה הטבעי רגע לפני פתיחת מערכת הבחירות. בנוסף, למרות הבסיס היציב, הליכוד הכריזה מלחמת חורמה על הקול הרוסי, דבר שעלול לכרסם בתמיכה של ציבור זה במפלגה.
נקודות החוזק: ליו"ר המפלגה, עמיר פרץ, יש ניסיון פוליטי לא מבוטל. האיחוד עם אורלי לוי-אבקסיס, שגם כחול לבן ניסתה לגייס לשורותיה, מבליט את תדמית המפלגה כיחידה במפה הפוליטית שמובילה אג'נדה כלכלית-חברתית.
נקודות התורפה: לפי הסקרים, העבודה-גשר היא המפלגה הקטנה בגוש המרכז־שמאל. עם בחירתו לתפקיד היו"ר פרץ הכריז כי יצליח להביא את המפלגה ל-15 מנדטים, אבל נכון לעכשיו האיחוד עם לוי-אבקסיס לא הצליח להעביר מצביעי ימין לשורותיה.
נקודת החוזק: חיבור של כמה מפלגות שמאל - מרצ, המפלגה של אהוד ברק וסתיו שפיר. על פי הסקרים, בזכות החיבור הזה מרצ כבר לא נאבקת יותר לעבור את אחוז החסימה.
נקודת התורפה: הזיהוי של המחנה הדמוקרטי כמפלגת שמאל מובהקת הוא גם נקודת התורפה העיקרית שלה. המפלגה צפויה להישאר באופוזיציה שכן היא לא מתכוונת להצטרף לממשלת אחדות עם הליכוד וכחול לבן, אם כזאת תוקם.
נקודת החוזק: השיח בסוגיות דת ומדינה הוא אחד המרכזיים בבחירות הנוכחיות. שיח כזה מסייע לפוליטיקאים החרדים לחזק את הבייס שלהם ולהניע אותו אל הקלפיות ביום הבחירות. ליברמן ולפיד מוצגים כרודפי עולם הישיבות, והחרדים אמורים להתייצב בהמוניהם כדי למנוע את האסון.
נקודת התורפה: יהדות התורה, בדיוק כמו ש"ס, נהנתה בבחירות האחרונות מהישג נאה של שמונה מנדטים. ניתן לומר שהיא גייסה כמעט את כל המצביעים הפוטנציאליים שלה, ונראה שיהיה לה קשה לגדול מעבר להישג הזה, אולי אפילו יהיה קשה לשחזר אותו. בנוסף, יו”ר המפלגה, יעקב ליצמן, ממתין להכרעה בדבר העמדתו לדין בחשד שניצל את מעמדו כסגן שר הבריאות כדי להתערב למענה של החשודה בפדופיליה מלכה לייפר.
נקודות החוזק: הטיימינג של יום הבחירות הוא כמעט מושלם מבחינת הבייס - החצי השני של אלול, ימי הרחמים והסליחות, הזדמנות נהדרת לתרגם את אווירת ההתעוררות הדתית והרוחנית בציבור החרדי לקלף פוליטי. בש”ס מתכוונים לפיכך לערוך עצרות סליחות המוניות, שיהפכו לכנסי בחירות לא רשמיים - בדיוק כמו אלה שבהן השתתפף הרב עובדיה יוסף בימי הזוהר של המפלגה בשנות התשעים. בנוסף לכך, האירועים האחרונים כמו סערת ההפרדה המגדרית בהופעה בעפולה, מעוררים בציבור החרדי תחושה של רדיפה חילונית ומלכדים את השורות.
נקודות התורפה: כמו במקרה יהדות התורה, קשה לראות איך ש”ס מצליחה להתעלות על ההישג שלה בבחירות הקודמות. כמו כן, על אף שהמצביעים החרדים נוטים לגלות חשדנות כלפי מערכת המשפט החילונית, ברור שההמלצה של פרקליט המדינה שי ניצן ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט להעמיד לדין את שר הפנים ויו”ר ש”ס אריה דרעי בעבירות מרמה והפרת אמונים - מזיקה לקמפיין הבחירות של המפלגה.
נקודת החוזק: ההישג הגדול הוא החיבור של כל המפלגות הערביות - חד"ש, רע"ם, תע"ל ובל"ד - לרשימה אחת, וזאת בניגוד למערכת הבחירות הקודמת שבה המפלגות השונות רצו בנפרד, דבר שפגע בסופו של דבר במספר המנדטים הכולל שלהן.
נקודת תורפה: שיעור ההצבעה במגזר הערבי צפוי להיות נמוך גם הפעם, מה שמבטיח שמספר הח"כים הערבים נמוך בהשוואה לגודל המגזר באוכלוסייה. בנוסף, המפלגות הערביות מסרבות להצטרף לממשלה ציונית ולכן הן נשארות תמיד באופוזיציה. הרשימה המשותפת גם מסרבת לחתום על הסכם עודפים עם מפלגה ציונית, כמו המחנה הדמוקרטי.
נקודת החוזק: קהל מצביעים נאמן שמתעקש להצביע למפלגה בכל מחיר, גם כשברור שקטנים סיכוייה לעבור את אחוז החסימה. עוצמה יהודית התמודדה כמה פעמים בעבר - לעיתים לבדה, לעיתים כחלק מחיבור של מפלגות בימין - וכוחה האלקטורלי הבסיסי נבדק ועומד על כ-70 אלף מצביעים.
נקודת התורפה: גם 70 אלף המצביעים האלה לא מספיקים כדי לעבור את אחוז החסימה. נדרשת עבודה קשה, עד בלתי אפשרית, כדי להכניס את עוצמה יהודית לכנסת.