הוא כתב את זה לכלבה שלו
8 שירים שחשבתם שאתם יודעים על מה הם
1) John Lennon - Imagine
על מה כולם חושבים שזה: אהבת אדם ושלום עולמי.
על מה זה באמת: המניפסט הקומוניסטי.
די, נו: בחיינו. לנון אפילו אמר את זה בצורה ישירה למדי (ראו בהמשך). תחשבו על זה — הוא מתאר עולם ללא מדינות, ללא דת, ללא רכוש פרטי או תאוות בצע.
זה יותר קומוניסטי מברני סנדרס. מדהים לחשוב שמשמעות של שיר כל כך מוכר ואהוב יכולה לחמוק מהבנתו של הקהל הרחב, אבל מתברר שאפשר להחביא לא מעט מאחורי מעטה של היפי בלתי מזיק.
אוקיי, אם יהיה פה ציטוט שלו אולי אני אאמין: "'עולם בלי דת, בלי מדינות, בלי פוליטיקה' זה למעשה המניפסט הקומוניסטי, למרות שאני לא בדיוק קומוניסט ולא שייך לאף תנועה. אין מדינה קומוניסטית אמיתית בעולם, אתם חייבים להבין את זה. הסוציאליזם שאני מדבר עליו זה לא מה שרוסי מטומטם עשוי לעשות, או הסינים עשויים לעשות. זה אולי מתאים להם. אנחנו צריכים שיהיה לנו סוציאליזם בריטי נחמד".
2) Don McLean- American Pie
על מה כולם חושבים שזה: נוסטלגיה אמריקאית בטעם עוגת תפוחים.
על מה זה באמת: אובדן התמימות של שנות ה־60.
די, נו: נשבעים בפאי של ג'ייסון ביגס. הפזמון הקליט הצליח להטעות את כולם. דון מקליין יצר בלדה מלאת רמזים ודמויות הסוקרת ציר זמן שנע בין התרסקות המטוס שהרגה את כוכבי הרוק באדי הולי, ריצ'י ואלנס ודה ביג בופר (3 בפברואר 1959) למותו של צעיר שחור בידי כנופיית "מלאכי הגיהנום" במהלך הופעה של הרולינג סטונז (6 בדצמבר 1969). את שני הרגעים האלה הוא מכנה "היום שבו המוזיקה מתה".
לאורך השיר יש כמה התייחסויות מרמזות לכוכבי רוקנרול מהתקופה. למעשה, מקליין יצר מעשייה מודרנית — עם דמויות כמו המלך (אלביס פרסלי), ליצן החצר (בוב דילן) והסמל (הביטלס). בין השורות הוא הוסיף התייחסויות לשירים של כל גיבורי היצירה שלו, וכך יצר קלאסיקה קריפטית יוצאת דופן.
אוקיי, אם יהיה פה ציטוט שלו אולי אני אאמין: כשמקליין נשאל מה אומר השיר הוא נהג לענות "הוא אומר שאני לא חייב לעבוד שוב לעולם אם לא ארצה". עם זאת, אחרי יותר מארבעה עשורים של הימנעות מתשובה ישירה, לבסוף הודה מקליין ש"השיר הוא בעיקרון על כך שדברים שהולכים בכיוון הלא נכון, שהחיים נעשים פחות אידיאליים. אני לא יודע אם אתם מחשיבים את זה כדבר שגוי או נכון, אבל זה שיר על מוסר".
3) Green Day – Good Riddance
על מה כולם חושבים שזה: פרידה חמה ואוהבת.
על מה זה באמת: פרידה מרירה וצינית.
די, נו: בוודאות. סולן הלהקה בילי ג'ו ארמסטרונג כתב שיר סרקסטי על פרידה מבת זוג שעברה לגור באקוודור, והעולם פירש אותו כשיר מושלם לכל טקס סיום.
כלומר, תקראו שוב את השם של השיר — "ברוך שפטרנו" זה לא בדיוק שם לשיר פרידה חיובי. השיר הזה היה שונה מוזיקלית מהקו שגרין דיי ניגנו באותם ימים, בעיקר שירי פאנק־רוק קצרים ומלאי אנרגיה וזיעת נעורים, והבלדה הראשונה שלהם הצליחה מעל למצופה.
חלק מההצלחה, ומההתקבעות שלה בזיכרון הקולקטיבי כשיר מתוק לכל סיום, הם חייבים ליוצרי "סיינפלד", שבחרו להשתמש בה כפסקול למונטאז' מרגש במיוחד ששודר בצמוד לפרק סיום הסדרה במה שהיה לשידור הטלוויזיוני הנצפה ביותר בעולם באותה השנה.
אוקיי, אם יהיה פה ציטוט שלו אולי אני אאמין: "בשיר ניסיתי להיות שקול בנוגע לעזיבה שלה, למרות שהייתי עצבני לחלוטין. אז קראתי לזה 'ברוך שפטרנו' פשוט בשביל לבטא את הכעס שלי".
4) Lady Gaga – Poker Face
על מה כולם חושבים שזה: הימורים.
על מה זה באמת: לפנטז על מישהי אחרת בזמן סקס.
די, נו: יאפ, אם כי לא בהכרח באופן שבו אתם חושבים. לא כל כך קשה לעלות על כך שהשיר כולל אינספור רמיזות מיניות ("ומותק, כשזה אהבה, אם זה לא קשוח זה לא כיף"), אבל מאחורי משחקי המילים מסתתרת משיכה מינית לשני המינים. כן, הגאגא אוהבת גם ג'נטלמן וגם ליידי.
פני הפוקר המדוברים, במקרה של גאגא, מתייחס להסתרה של פנטזיות על נשים שהיו לה בזמן ששכבה עם בן הזוג הקודם שלה, שכנראה היה חסר ביטחון מכדי שתרגיש בנוח לספר לו. אם כי המונח פני פוקר לא בהכרח מתייחס לפרצוף שלה, שכן היא ציינה בריאיון לרולינג סטון שזה "פני הפוקר של הפוסי שלי". מעניין איפה היא מחביאה את האס.
אוקיי, אם יהיה פה ציטוט שלה אולי אני אאמין: "השיר 'פוקר פייס' הוא על לעשות פני פוקר עם המיניות שלך. כשהייתי עושה אהבה עם האקס שלי נהגתי לחשוב על נשים לפעמים. למעשה מעולם לא סיפרתי לו, אבל אני בטוחה שהוא יודע עכשיו".
5) Eagles – Hotel California
על מה כולם חושבים שזה: התמכרות לסמים/ בית משוגעים/ שטניזם.
על מה זה באמת: הדוניזם וחיי עושר אמריקאיים.
די, נו: בהחלט. זה לא מלון אמיתי ולא שיר על מכור לסמים ולא מטאפורה לבית משוגעים או שיר הערצה לשטן. סתם ערימת דימויים דרמטיים שמודבקים יחדיו ברישול במטרה לגרום לכם לחשוב מה שאתם רוצים.
לדבריו של גלן פריי, אחד מזמרי הלהקה, "החלטנו ליצור משהו מוזר, רק כדי לראות שאנחנו יכולים. עמימות היא כלי מרכזי בכתיבת שירים. וזה עובד, זה אומר מה שהמאזין רוצה שזה יאמר".
אם בכל זאת מתעקשים לחבר את משמעות המילים לקרקע, אפשר להביט על מצבם של האיגלס באותם ימים. למרות שתמיד נתפסו כלהקה קלילה יותר, גם הם חוו את טרפת הסקס, סמים ורוקנרול שליוו את התהילה בסבנטיז, ודילגו ממלון למלון בעודם משמידים חדרים.
ג'ו וולש, למשל, עשה פעם עם ג'ון בלושי נזק בשווי 28 אלף דולר לחדר מלון בשיקגו. החוויות האלה היוו השראה להפיכת מלון קליפורניה לבית הרפאים שממנו אתם יכולים לעשות צ'ק אאוט, אבל לעולם לא תוכלו לעזוב.
אוקיי, אם יהיה פה ציטוט שלו אולי אני אאמין: דון הנלי סיפר כי "זה בעיקרון שיר על הבטן התחתונה האפלה של החלום האמריקאי. היינו ילדים ממעמד בינוני ממרכז אמריקה, ו'מלון קליפורניה' הייתה הפרשנות שלנו לחיי היוקרה של לוס אנג'לס".
6) Bonnie Tyler – Total Eclipse of the Heart
על מה כולם חושבים שזה: שיר אהבה דרמטי.
על מה זה באמת: אהבה בין ערפדים.
די, נו: כן, כן, הרסנו לכם את הילדות. הבלדה העוצמתית והאפלה של בוני טיילר, אולי אחד מהשירים המאפיינים ביותר של האייטיז, מרמזת על ערפדים לכל אורכה. תחשבו על זה — ליקוי ירח, "תחזיק אותי לנצח", הקריאות החוזרות ונשנות להסתובב. הכל היה שם בין השורות. חסרה רק התייחסות לניבים ויש לנו בינגו.
ג'ים סטיינמן, המפיק שכתב עבור טיילר את השיר (וגם יצר עבור מיטלוף כמה מלהיטיו הגדולים), סיפר שהשם המקורי של השיר היה "ערפדים מאוהבים", מכיוון שבמקור הוא יצר אותו עבור מחזמר שכתב על נוספרטו, אחד מסרטי הערפדים החשובים בתולדות הקולנוע. אם בלדת כוח בהשראת אהבת ערפדים זה לא הדבר הכי אייטיז שאי פעם נתקלתם בו, אני לא יודע באיזה אייטיז הייתם.
אוקיי, אם יהיה פה ציטוט שלו אולי אני אאמין: "כתבתי את זה כשיר אהבה של ערפדים. אם מישהו מקשיב למילים, הן ממש כמו שורות ערפדים. זה הכל על האפלה, הכוח של האפלה ומקומה של אהבה בתוך האפלה". ג'יז, איזה קריפי.
7) Peter Paul & Mary – Puff The Magic Dragon
על מה כולם חושבים שזה: עישון סמים.
על מה זה באמת: אובדן תמימות של ילדים.
די, נו: אנחנו יודעים, שנים צחקקתם עם חבריכם שמאחורי שיר הילדים התמים למשמע מסתתרים מסרים יענו חתרניים שקוראים לכם לקחת פאף מהג'וינט.
אבל הפעם מדובר במקרה נדיר שבו הקהל נתן ליוצר קרדיט על חתרנות שלא הייתה שם. המקור לטעות היא מאמר משנת 1964 בנושא מסרים נסתרים בשירים שפורסם במגזין ניוזוויק ושמצא רמזים שלא היו שם. כך, למשל, המאמר טען שהמילה דרגון היא גרסה למילה דראגין, כלומר משיכת עשן מהג'וינט, ושילד שחובר לדרקון, ג'קי פייפר, מייצג נייר גלגול.
כותב השיר פיטר יארו היה מתוסכל מהפרשנות השגויה לשיר הילדים המתוק והכחיש את הטענות על מסרים נסתרים בכל הזדמנות, אבל לשמועות יש כוח עוצמתי שמחזיק, לפעמים, גם יותר מחמישה עשורים. בפועל, השיר מתאר חברות אמיצה בין ילד לדרקון/חבר דמיוני שמגיעה לסיום כשהילד מתבגר ועובר לשחק עם דברים אחרים.
אוקיי, אם יהיה פה ציטוט שלו אולי אני אאמין: "זה לא שיר על סמים. מעולם לא הייתה לשיר משמעות נוספת, חוץ מהמשמעות הברורה מאליה. זה על אובדן התמימות של ילדים".
8) ג'ימבו ג'יי — עשיתי
על מה כולם חושבים שזה: גאווה על המסלול הישראלי הסטנדרטי של צבא־הודו־סמים.
על מה זה באמת: ביקורת על זילות השפה ועל המסלול הישראלי.
די, נו: בכל האמת ורק האמת. השיר הוויראלי של ג'ימבו שוחזר בעשרות סרטונים, מנערים שהרגע סיימו י"ב ועד ל"ארץ נהדרת", אבל רבים פספסו את שתי התמות המרכזיות של השיר והעדיפו להסתפק בקריאה שטחית של רשימת המכולת הקצבית שנפרסת במהלכו.
במידה רבה הקריצה החצי אירונית שבה ג'ימבו זורק שורות כל ישראליות כמו "קניות הכי זולות בפושקר, עשיתי" גרמו לקהל להבין את השיר באופן חלקי. בפועל, חלק נכבד מהשיר מבקר את הצורך הישראלי לעבור בכל התחנות הנכונות בחיים. בתווך הוא גם מדגיש את הדלות שנובעת משימוש בפועל "עשיתי" במקום עושר הפעלים שהשפה העברית מאפשרת. מה זה טעינו? עשינו טעות.
אוקיי, אם יהיה פה ציטוט שלו אולי אני אאמין: "יש בעיניי קשר מאוד הדוק בין דלות של שפה להליכה בתלם. ברגע שאני לא בוחר את מה שאני רוצה להגיד זה כמו לא לבחור את מה שאני רוצה לחשוב, והדבר הזה בולט בבחירה באיזה פועל להשתמש. ככל שהמילה הזאת, עשיתי, היא יותר נפוצה, ככה פחות שמים דגש על למה אנחנו עושים את הדברים, אילו בחירות אנחנו עושים".
חדשים
רביד פלוטניק – ועכשיו לחלק האמנותי
אחרי שבמשך שנים ניסה ההיפ־הופ הישראלי למצוא את מקומו, נראה שסוף־סוף הגיע לנחלה. הגל הנוכחי של ראפ בעברית לא נישא על גלי הייפ, אלא עומד על יסודות יציבים בהרבה.
נצ'י נצ' הוא אחד מהאמנים שהניחו את היסודות האלה, אולי אפילו הבולט שבהם, ואחרי ארבעה אלבומי סולו, כשכל אחד מהם מצליח מהקודם, הוא מרשה לעצמו להשתחרר משם הבמה, מאחריות על הז'אנר ומחוסר ביטחון מסוים שליווה אותו עד כה.
"ועכשיו לחלק האמנותי", אלבומו החמישי, הוא יצירתו המקיפה ביותר, זו שמציגה את כל גווניו כאמן — ממוזיקת צחוקים, דרך ראפ חד לשון ועד שירים כנים ומרגשים. שמעו את "יום כיפור בכפר סירקין", שיר נפלא על יחסי אב ובן, ותבינו עד כמה.
בלי גינוני במה, ועם כישרון מלוטש במיוחד, רביד פלוטניק הוא ללא ספק הראפר שהוא חלם להיות, וכולנו מרוויחים.
Thom Yorke - ANIMA
אלבום הסולו השלישי של תום יורק הוא דוגמה נהדרת לשליטה המוחלטת שיש לו כאמן סולו, לעומת החובה שלו לאזן את המוזיקה לצורכי להקת האם רדיוהד.
יחד עם המפיק נייג'ל גודריץ', שעובד גם עם רדיוהד, יורק בנה ב"אנימה" מניפת צלילים ייחודית רק לו, ורחוקה מספיק מלהקת המקור, בלי לברוח למחוזות זרים.
השירה המרחפת והמדוכדכת של יורק נפגשת עם מקצבים אלקטרוניים קרים, ובאופן מוזר יוצרת תוצאה חמה במיוחד.
הסאונד הייחודי הזה הוא המשטח הכי נכון עבור יורק לפריסת המשנה שלו — רסיסי חלומות שבורים, דיסטופיה טכנולוגית, נון־קונפורמיזם טיפוסי.
כולם מהווים מוטיבים מובילים במערבולת הרגשית שמוגשת באלבום. בלי הלהקה הוא מצליח סוף־סוף לזקק את זן הג'ינג'י הדהוי שתמיד היה — ילד מוכה עצב ורגיש מדי בעולם קר של מבוגרים.