פוסט טראומה: כך ניתן להתמודד עם קרע ברצועה הצולבת
זו אחת הפציעות הקשות בספורט ותקופת השיקום ארוכה וקשה - אך כדי להחלים באמת צריך גם לעבוד על הצד המנטלי. ההחלמה המסובכת, החששות והרצון לחזור חזקים יותר - הכל על הפציעה שמפחידה את הספורטאים
פציעה היא אחד הדברים הכואבים בחיים הספורטיביים, תרתי משמע. המשפט הזה נכון פי כמה כשמדובר בפציעה שההחלמה ממנה היא ארוכה ולעיתים משביתה את הספורטאי למשך שנה שלמה ויותר. אחת מפציעות הספורט הכי ידועות לשמצה היא קרע ברצועה הצולבת - תשאלו את מיכאל אוחנה שרק לפני יומיים קיבל את הבשורה הקשה על קריעת רצועה שנייה בקריירה, וכל זה כשהוא בסך הכל בן 23.
"קרע ברצועה הצולבת בברך שכיח בקרב העוסקים בפעילות גופנית הכוללת עצירות פתאומיות ושינויים חדים בכיוון התנועה, כמו למשל: כדורסל, כדורגל, טניס, כדורעף ואף התעמלות. הרצועות עשויות מרקמה חזקה שתפקידה לחבר בין העצמות. הרצועה הצולבת מחברת בין עצם הירך לעצם השוקה. הרצועות מצטלבות ויוצרות 'X' במרכז הברך ועל כן נקראות צולבות", מסביר ד"ר בצלאל פסקין, מומחה בכירורגיה אורתופדית ורופא בכיר שטיפל בלא מעט ספורטאים שעברו את הפציעה הקשה.
אלעד לשם, פיזיותרפיסט מוסמך ומומחה לשיקום אורתופדי ופציעות ספורט מוסיף: "זו ללא ספק אחת הפציעות הקשות והטראומתיות של העוסקים בספורט. בד"כ מתרחשת בעקבות תנועה סיבובית חדה של הברך בזמן פעילות. ניתוח לשחזור הרצועה דורש שיקום ארוך של כשבעה עד תשעה חודשים לפחות. בשלב הראשון עובדים אינטנסיבית בטיפול מנואלי לשיפור טווחי התנועה, הורדת הנפיחות וחיזוק של שרירי הברך והאגן. לאחר שלושה חודשים חוזרים בהדרגה לריצה ולאחר חצי שנה והלאה עובדים על אלמנטים של יציאה מהמקום, ניתור וכוח מתפרץ. המטרה היא בנייה של תכנית שיקום מתקדמת שמטרתה חזרה לפעילות ספורטיבית מלאה, הכל בכפוף למבדקים פונקציונליים שרק הצלחה בהם מקנה אישור לחזרה לפעילות סדירה".
"לא חוזרים חזקים יותר מהפציעה הזו"
עם השנים, השתפרו טכניקות הניתוח באופן משמעותי, מה שמאפשר סיבוכים מופחתים והתאוששות מהירה באופן יחסי. הניתוח בפציעה מסוג זה מתבצע בצורה ארתרוסקופית ובמהלכו מוסרת הרצועה הקרועה ונקדחות תעלות בעצם שלתוכם יתקבל השתל החדש. שתל זה, המחליף את הרצועה הישנה, נלקח מגיד אחורי באזור הברך או גיד פיקת הברך בהתאם להחלטת המנתח, כשגם אופציה של שתל חיצוני היא אפשרית.
לאחר שמכינים את השתל, משחילים אותו דרך התעלות שנקדחו והוא מחובר לעצם באופן קבוע בעזרת התקני קיבוע שונים שיחזיקו את הגיד עד שיתיישב במקומו. "ההמלצה הגורפת היא לעבור את הניתוח לשחזור הרצועה, אחרת הברך עלולה לקרוס", מסביר ד"ר פסקין ומדגיש כי אין בסיס לאמירות לפיהן ספורטאי חוזר חזק יותר מפציעה חמורה זו. "לפי סטטיסטיקה עולמית, השנה הראשונה היא שנת שיקום והספורטאי יצליח להגיע ל-90-80 אחוז מהיכולת שלו טרם הפציעה. גם מאור בוזגלו, בשיחה בארבע עיניים, יודה שהוא לא באמת חזר חזק יותר מהפציעות החוזרות בברך ובטח שגם הברך לא חזקה יותר".
לעומת זאת, ד"ר שמי שגיב, כירופרקט מומחה לתזונת ספורט מסביר כי בטיפול נכון והקפדה על התהליך השיקומי בהחלט אפשר לחזור לפעילות גופנית חזקים יותר כפי שטוענים ספורטאים רבים, רגע לאחר שקרעו את הרצועה הצולבת. "פציעה זו אמנם נקודת חולשה במערכת, אבל אם הספורטאי טיפל נכון בעצמו אז בהחלט אפשר לחזור חזקים יותר", אומר ד"ר שגיב ומוסיף לגבי אלה הנפצעים גם בברך הבריאה ולאו דווקא בזו שנפגעה טרם השיקום: "ספורטאי שיחזור מפציעה קשה כמו קרע ברצועה הצולבת דומה למי ש'הולך על צמר גפן' מחשש לפציעה חוזרת בברך שנפגעה. על כן, הוא יעביר משקל ומאמץ לברך הבריאה וזה עלול לסכן אותו בפציעה נוספת בשל חוסר איזון".
כשלשם וד"ר פסקין מדברים על הליך השיקום הארוך ועל כך שספורטאי לעולם לא יחזור ליכולת האישית טרם הפציעה, הם מסבירים בין היתר כי מדובר גם על מחסום פסיכולוגי שיש להתמודד עימו בתקופת השיקום ובעת החזרה למגרש. ד"ר שגיב מסביר זאת ואומר: "ספורטאי נמדד בעיקר ברגעי משבר בהם רואים מאיזה חומר הוא בנוי. מי שאוהב את הספורט ורוצה לחזור ולעשות הכל בשביל זה לא ישתמש בפציעה כדלת אחורית לפרישה מהספורט".
"ריפוי הנפש הוא לא פחות חשוב"
בהיבט המנטלי, מיכל יערון, פסיכולוגית ספורט ומנכ"ל 'לעוף', אומרת כי "חשוב להדגיש שהפציעות הן פיזיות ולהבדיל מאדם רגיל – פוגעות ב'כלי העבודה' של הספורטאי, אך גם להיבט הנפשי יש משמעות רבה ומכרעת ביכולת של הספורטאי הפצוע לעבור בהצלחה את השיקום ולחזור לפעילות".
יערון גם מרחיבה על ההיבטים הפסיכולוגיים של ההחלמה, לרבות מה קורה בתקופה שלאחר הפציעה: "פציעה של ספורטאי בכלל ופציעת קרע ברצועה הצולבת שלו בפרט עשויות לגרום לספורטאי להפוך לחששן שנמנע מפעולות מקצועיות שביצע טרם הפציעה, זאת בשל עכבות פסיכולוגיות. בעקבות הפציעה עלולות להתעורר תחושות חריפות של חרדה ופחד, שכן קיים חוסר ביטחון ביכולת להתמודד שמקורו במעיין 'בגידה בזוגיות' בין הספורטאי לגופו".
עוד טוענת יערון שהבגידה עליה דיברה נובעת מכך שספורטאי שבעברו העמיס פיזית על גופו מודע כעת כי הוא פגיע ומכאן עליו לרכוש אמון מחודש כדי להביא את הגוף לתפקד כראוי.
"ריפוי הנפש הוא לא פחות חשוב מאשר ריפוי הגוף והמחיר הנפשי של הפציעה הינו גבוה לא פחות מהמחיר הגופני שלה. רבים מחלימים פיזית, אך מנטלית הם עדיין חלשים ועל כן אסור לחשוש מסיוע של איש מקצוע. מדובר בהזדמנות להעצמה נפשית ולצאת מחוזק יותר", היא מדגישה.
בנוסף, זהות אישית מוגדרת כתפיסת האדם את עצמו והאופן בו החברה תופסת אותו בעת שהוא נדרש להגדיר מה המאפיין המובהק שלו, מעבר לשמו הפרטי ושם המשפחה. כך הספורטאי יגדיר עצמו על פי המקצוע בו הוא עוסק ומכאן הרי שפציעה גופנית אצל ספורטאי, בטח כשהיא חמורה כמו קרע ברצועה הצולבת, תוביל לאיום על הזהות העצמית שלו לא פחות מאשר על שלמותו הגופנית.
להתגבר על היאוש. פוסט התמיכה של בוזגלו באוחנה
"ספורטאים במצב של פציעה חווים יאוש ודיכאון מפני שנדבך מרכזי בזהותם נפגע ואינו יכול לבוא לידי ביטוי. הם אינם יכולים לממש את עצמם וחוששים כי לא יוכלו לחזור ולעשות זאת בעתיד. רגשות אשמה ותחושות דיכאון רק יזיקו ולא יטיבו על ההחלמה. לכן על המערכת הסובבת, בין אם האישית ובין אם המקצועית, לתמוך ולהשאיר את הספורטאי בשייכות למסגרת ולקבוצה - אסור להרחיק אותו או לתת לו להרגיש מרוחק בשום פנים ואופן", טוענת יערון.
למעשה, על המערכת הסובבת לערוך הפרדה בין הזהות הכללית של הספורטאי ובין המצב הנוכחי ולא לתת לו לפגוע בדימוי של עצמו ובעצם "לעזור לו להישאר בעל אמונה פנימית בעצמו וביכולותיו על אף התקופה הקשה", לדבריה.
"הרצון של הספורטאי לחזור במהירות לעולם הספורט בנוסף ללחץ ולציפיות של הסביבה ממנו, יכולים להוות השפעה שלילית על תהליך ההחלמה", מדגיש לשם בהתייחסות ספציפית לפציעות מהן חזרו בעבר ספורטאים מהר מהצפוי.
ניר דוידוביץ', שוער מכבי חיפה שקרע את הרצועה הצולבת בברך פעמיים לפני שפרש, נזכר ברגעים הכואבים: "בפעם הראשונה לא ידעתי מה זה קרע ברצועה הצולבת ונותחתי מבלי לדעת לקראת מה אני הולך. לעומת זאת בפעם השנייה זה היה קשה יותר מהסיבה שידעתי עד כמה קשה וכואב התהליך. לא ידעתי מאיפה לגייס את הכוחות לעבור את התהליך שוב, אבל בכל זאת החלטתי לא לחכות ועליתי על הטיסה לאיטליה, שם נשארתי שלושה חודשים לטובת שיקום הברך הפגועה", אומר דוידוביץ' ומספק את עצתו לאלה שחווים את האירוע הטרגי כעת ולספורטאי הדור הבא, עליהם הוא אמון כמאמן השוערים של מחלקת הנוער במכבי חיפה.
"אמנם כל אחד מקבל את הפציעה אחרת, אבל אם אתה יודע שכדורגל זה החיים שלך ואם באופי שלך אתה ווינר ולא מוותר, אז אתה נותן הכל ומשקיע את כל האנרגיה שלך בלחזור למגרשים ולהיות הכי טוב – זה חלק מאתגר של ספורטאי", מסביר דוידוביץ' שמבהיר כי אפשר לחזור ולשחזר את היכולת שלפני הפציעה אך זה תלוי גם בגיל ובגוף של כל ספורטאי.
אם כן, כאשר אדם נאלץ להתמודד עם פציעה, לבטח פציעה מסובכת כקרע ברצועה הצולבת, גופו ורגשותיו עומדים בפני טלטלה. לצד הכאב הפיזי, נלווה גם מכשול פסיכולוגי אותו יש לעבור ולכן שיקום פסיכולוגי במקביל לשיקום הפיזי הינו המפתח לחזרה בטוחה של הספורטאי לעולם הספורט התחרותי, תוך הקפדה על התהליך כפי שכתוב בספר.
לפנייה לכתב/ת 
