ללכת עם הילדים לקניון בלי בכי ודרמות
החופש ארוך וכל יציאה מהבית כרוכה בהוצאות, אבל אפשר גם אחרת. אם תתאמו ציפיות מראש עם הילדים, תסבירו להם על משמעות ההוצאות ותתנו להם אפשרויות בחירה, הכול יראה פשוט יותר לכולם
כהורים שרק רוצים להגן על ילדינו, אנחנו לא משערים את הפגיעה העלולה להיגרם להם, כשאנחנו מסרבים לבקשותיהם הקשורות בכסף. אני מדברת על הפרשנות שהילד עלול לתת כשאנחנו משיבים בשלילנ לבקשתו או אפילו מתעלמים ממנה. פרשנות של "לא אוהבים אותי", "אני לא תלמיד טוב" או "אני לא מספיק...".
שאלתי משפחה, חברים ומכרים שתי שאלות:
- מה הדבר שזכור לכם שמאוד רציתם בילדותכם, אך ההורים לא קנו לכם?
- איך הרגשתם כילדים, כשהבנתם שההורים לא יקנו לכם את מה שכל כך רציתם?
הופתעתי, דווקא מתגובתם של המבוגרים מבין הנשאלים. הילד שבהם יצא ושיתף בזיכרון המר שחווה. הם רצו כדורסל, בובה, גלידה, נעלי ספורט, דברים של ילדים, והתחושה שנצרבה בליבם, היא תחושה של אכזבה, תסכול, כעס ופגיעה בערך העצמי.
המשכתי ושאלתי אותם איך הם היו רוצים שהוריהם ינהגו כלפיהם בסיטואציה שנוצרה, וממש הזדהיתי עם תשובותיהם, כי גם אני הייתי רוצה שההורים שלי ידברו איתי ויסבירו לי מדוע בקשותיי נזנחו. מדוע התעלמו? מדוע לא קיימו את הבטחתם? מדוע לא קנו לי, אך קנו לאחי?
התשובות היו חד משמעיות, כולם היו רוצים שההורים יסבירו להם. יסבירו להם, למה לא, יסבירו להם על משמעות הכסף ועל סדרי עדיפויות. פשוט שיסבירו להם.
מה כדאי ללמד את הילדים?
1. ערך הכסף - נציין מחירים של מוצרים, נשווה לעלות שעת עבודה.
2. מוגבלות הכסף - הסכום שעומד לרשות המשפחה קצוב ותלוי במקורות ההכנסה. ככל שמשתמשים בכסף הוא הולך ונגמר. לכן חשוב לתכנן הוצאות ולהגדיר סדרי עדיפויות.
3. סדרי עדיפויות - הבחנה בין מה שצריך לבין מה שרוצים. גם בין הדברים שצריך אפשר להגדיר סדרי עדיפויות לפי מידת הדחיפות, החשיבות וכו'.
4. חיסכון ייעודי - במסגרת תכנון ההוצאות נתייחס להוצאות בטווח הקצר, כמו חוגים, חופשות וחגים, ולהוצאות בטווח הרחוק, כמו בת מצווה ולימודים אקדמאים. משום שההוצאות בטווח הרחוק משמעותיות מבחינה כספית, רצוי להיערך לקראתן ולחסוך עבורן באופן שוטף.
5. חיסכון כאמצעי הגנה - נבחין בין הוצאות ידועות, קבועות ושוטפות, לבין הוצאות בלתי צפויות. אלו האחרונות עלולות להיות מאוד לא נעימות בשל השלכותיהן הכספיות. למשל, תיקון מוצר חשמלי, טיפול שיניים או החלפת מזגן. במקרה של הוצאות בלתי צפויות החיסכון הוא יתרון.
6. דילמות - נשתף אותם בדילמות מחיי היום יום, שיש להן השלכות כספיות. לדוגמה, עלות של חוג אחד לעומת עלויות של שני חוגים או שלושה. עלות בודדת של צפייה ב-VOD לעומת עלות מצטברת של צפיות רבות.
7. יזמות - נעודד אותם לעצמאות כלכלית, למשל באמצעות מכירת צעצועים ישנים או בייביסיטר.
8. החיים עצמם - נקשיב לדעתם ונשקף להם את המציאות ללא פרשנות.
קראו עוד:
"טסים לפריז השנה כי הילדים חייבים גיוון"
כך לימדתי את תלמידיי לפתור בעיות
איך הצלחתי לצאת לחופש אמיתי עם ילדיי
ביקור בקניון
כשהבת שלי אומרת לי: "אמא, בואי נלך לקניון", פעמוני אזהרה מתחילים לצלצל לי בראש ואני שומעת קולות שמציפים חששות: "יש המון הוצאות", "המינוס בבנק הולך וגדל", "כמה כסף נוציא הפעם?", "אני לא רוצה לאכזב אותה".
באותו רגע, כשאני שוקעת במחשבות, הבת שלי עומדת לידי ומחכה לתשובה. היא לא רואה את המחשבות שמתרוצצות לי בראש. מבחינתה, בנקודת הזמן הזו, אמא שלה מתעלמת ממנה.
אז איך אפשר לצאת לסיבוב קניות בקניון עם הילדים ולהרגיש רגועים ונינוחים, מבלי לאכזב אף אחד? כמו בכל דבר, כהורים אנחנו משמשים דוגמה לילדים ועיניהם נשואות אלינו (ידעתם שמחקרים מצביעים על כך שהילדים לומדים חינוך פיננסי מההורים יותר מכל מקור אחר?), אז כשהבת שלכם מציעה לצאת לסיבוב קניות בקניון, קחו את השליטה לידיים ונהלו את הסיטואציה.
ניהול הסיטואציה כולל שלושה שלבים עיקריים:
- הגדרת מטרה: לפני היציאה הגדירו את מטרת הביקור בקניון. נסו להבין מה הילדה רוצה לעשות בקניון, האם יש משהו מסוים שהיא רוצה לקנות? אולי היא רוצה להיכנס למשחקייה, לאכול גלידה או בכלל לצפות בהצגה?
- הגדרת סדרי עדיפויות: כהורה שמנהל את הסיטואציה ומודע לבילויים אחרים המתוכננים במשפחה, להוצאות אחרות שצפויות להגיע ולדברים נוספים בעלי השלכות כספיות, נסו לקבוע עם הילדה סדרי עדיפויות לאותן מטרות שהיא הגדירה, ועזרו לה להתמקד במטרה אחת או שתיים. לדוגמה, הביקור בקניון הפעם יכלול צפייה בהצגה ללא תשלום וקניית גלידה.
- הגדרת תקציב: שתפו את בתכם בסכום הכסף שאתם מקציבים לה עבור המטרות שהגדרתם לבילוי. אם היא בגיל שיש לה כסף (מדמי כיס/בייביסיטר), הגדירו לאילו מטרות משתמשים בכסף שלכם ולאילו מטרות היא משתמשת בכספה.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כשהסיבוב בקניון הוא עם מספר ילדים, אפשר לנהל שיחה בה כולם משתתפים, שומעים ומשמיעים, בהתאם לגילם. ההורה מנהל את הסיטואציה, מכוון ומשקף להם את המציאות. ניהול הסיטואציה באמצעות שלושת השלבים האלו, יקנה לילדים ולכם מיומנות שמתאימה גם לסיטואציות אחרות בחיים.
עכשיו, כשהמטרה ברורה ומתוקצבת, לא יהיו חששות, לא יהיו אכזבות ולא יהיו אי נעימויות. סיבוב הקניות בקניון יהפוך לבילוי מהנה, ועל הדרך גם הילדים למדו כישורי חיים שנכון ליישם לגבי כל יעד שהם יגדירו.
מחקרים מצביעים על כך שילדים מתעניינים בכסף מגיל צעיר, ואם ההורים לא מדברים איתם על כסף, הם מגיעים למסקנות משלהם, שעלולות להשפיע לרעה על התנהלותם הכלכלית בעתיד.
כדאי שנבין את חשיבות השיח בבית, כי השיח הזה הוא החינוך הפיננסי שחסר כל כך בכישורי החיים של הילדים.
הכותבת היא רואת חשבון, יועצת לכלכלת המשפחה, מנחת סדנאות לחינוך פיננסי לילדים ומחברת הספר "כסף לא גדל על עצים"
לפנייה לכתב/ת 
