מצאנו את הדודות הכי משקיעניות

אנחנו רגילים בתקופת החופש לגייס לעזרה את הסבתות והסבים, להזמין בייביסיטר ולחלוק ימים ושעות עם בן או בת הזוג, אבל יש משפחות שגם הדודים, ובעיקר הדודות נחלצים לעזרה, והופכים להיות חלק בלתי נפרד מהחיים של האחיינים שלהם.

פגשנו כמה נשים כאלו שמבלות עם האחיינים, ולמרות שיש להם את הפריבילגיה כרווקות לנסוע לחודש לאי שקט או ליהנות בשקט מהמזגן בעבודה, הן בוחרות לצאת עם האחיינים לסרטים, ארוחות וימי כיף.

את טבילת האש הראשונה כדודה, חוותה קרן אוחיון עם רואי. "הוא הבכור של מירב אחותי. מגיל צעיר היה מגיע אליי, ונשאר לישון בקלות. הוא ילד כובש שכולם מתאהבים בו. כיף ללכת איתו למקומות, והוא הכי אוהב שאנחנו הולכים לאכול פנקייק ביחד".

קרן אוחיון והאחיינים. "אני נהנית לא פחות מהם"(צילום: אלבום פרטי)

לאוחיון יש שישה אחיינים, שלושה מאחותה מירב (7, 9 ו-11) ושלושה מאחותה מורן (7, 3 ושנתיים), ולדבריה, גם שאר האחיינים זוכים לזמן איכות ופינוק. "אני שם כל השנה, לא רק בחופש. חלק מהאחיינים ישנים, חלק מגיעים רק ליום כיף לימים ארוכים בלי שינה, כל ילד והגיל שלו, האופי שלו.

"זה מלהיב אותם להישאר, הם מבקשים ללכת לדודה קרן. אני גרה במרכז תל אביב. אנחנו הולכים לסרטים יחד ולעיתים להצגות. את הנסיעה הראשונה שלהם באוטובוס הם עשו איתי, ואני נהנית לא פחות מהם, הם ילדים כיפים ומאוד מעניינים, זה מחזיר אותי אחורה לתקופת הילדות.

"במרוץ החיים למשל לא תמיד יש לי זמן ללכת למוזיאון, אבל אם יש פעילות לילדים במוזיאון ואני יכולה לשלב גם תערוכות חדשות של המבוגרים, זה רווח לכולם".

קראו עוד:

"כך נראה 'טיול האינסטגרם' שעשיתי עם בתי"

כך לימדתי את תלמידיי לפתור בעיות

6 טעויות כלכליות שהורים עושים עם ילדיהם

יכולה לתת דוגמה לפעילות משותפת שעשיתם בחופש?

"הייתי בדיזנגוף עם איתי ואמה, הילדים של מורן. הסתובבנו, שיחקנו, עשינו שופינג ואכלנו צהריים. לפני כמה שבועות רואי היה אצלי ובילינו גם שם. קניתי לו בגדים, כובע מצחייה לאוסף שלו ועוד".

"אני עצמאית, וכשהם באים במהלך היום אני מפנה עבורם את הלו"ז ועובדת בערב. כשעבדתי כשכירה, לקחתי חופש כדי לבלות איתם".

אוחיון מספרת שהיא מאוד עוזרת בתור דודה, לא מחנכת אבל כן מקפידה על גבולות ברורים. "הכלל היחיד שהם באים לפה", היא אומרת. "פעם אחת אחותי ובעלה נסעו לחו"ל ובאתי אליהם כי זה דרש יותר תמרון".

"כשהם באים אני מפנה עבורם את הלו"ז"(צילום: אלבום פרטי)

לא קל לשמור על כל השישייה יחד, ולכן היא לרוב שומרת שלושה מהאחיינים, אך בדרך כלל הם באים בבודדים או יחד עם אחת האחיות, ואז מבלים יום כיף ביחד.

מאיפה נולד החיבור?

"זה מתחיל ונגמר ברצון. בתור ילדה ביליתי המון אצל דודותיי, האחיות של אבא שלי, והייתה לי חוויה טובה. הקשר חזק ועמוק עד היום, בזכות זה שיצרנו חוויות משמעותיות ביחד בילדות. אני אומנם לא זוכרת מה עשינו יחד, אבל זוכרת תחושה של מקום כיפי שעוטף ושאני רצויה בו.

"לכן היה לי חשוב בעצמי לייצר חוויה טובה, כיפית ומשמעותית לאחיינים שלי. אני רואה בזה השקעה לטווח ארוך. המשפחה היא הדבר הכי חשוב בעולם".

"האחיינים שלי הם חלק ממני"

אביבית ירדן היא דודה לשלושה: אחותה הקטנה עם שני ילדים, אותם היא מפנקת בימי כיף, ארוחות וצעצועים, אך חלק גדולה מהעזרה הוא לאחותה הגדולה שהיא אם יחידנית לליבי. "אנחנו שכנות ומבלות יחד. אני דודה במשרה מלאה. כשאחותי צריכה אותי, אני שם".

איך את וליבי מבלות ביחד?

"אנחנו אוהבות ללכת לקניות יחד. לא מזמן, בחופש היה יום משפחות בעבודה ולקחתי אותה איתי. היא תמיד הבת זוג שלי. פארק מים, לונה פארק. לפני שבועיים חזרתי מהעבודה ולקחתי אותה לשופינג. עשינו צמות בדוכן ואכלנו יחד ארוחת ערב.

"גם אם אחותי לא צריכה אותי, אני פעמיים-שלוש בשבוע שם. יוצאת מוקדם מהעבודה לוקחת אותה לחוגים וממשיכות לעשות כיף ביחד. כשהיא נולדה ההברה הראשונה שלה הייתה 'דו', ומאז כל האחיינים קוראים לי 'דודו'".

אביבית וליבי. "אני דודה במשרה מלאה"(צילום: אלבום פרטי)

ירדן הייתה עם אחותה בחדר לידה וזוכרת את החוויה כבלתי נשכחת. "כשליבי יצאה, זה הרגיש כפלא הכי מדהים בעולם. קיבלתי צמיד, עשיתי לה אמבטיה ראשונה, ליוויתי לחיסונים, פשוט הייתי לידה ולא עזבתי. היא בת ארבע וחצי, ואני אשת הסוד שלה. כשמשהו לא מסתדר לה, היא תמיד אומרת לאחותי 'תתקשרי לדודו, היא תדע מה לעשות'. גם האחיינים האחרים יודעים שאני שם בשבילם.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

"כשהיא הייתה בת ארבעה חודשים לקחתי אותה איתי לעבודה. באמצע ניהול משמרת החלפתי לה חיתול. בהתחלה הרימו גבה בעבודה אבל היא ילדה נוחה והעבודה שלי לא נפגעת. בחופש היא באה איתי לעבודה ליום שלם, יושבת לצידי שמונה שעות ולא מפריעה. מציירת, מדביקה, לעיתים באייפון עם אוזניות".

"ליום הולדת ארבע, נסענו אמא שלי, אחותי ואני עם ליבי לאמסטרדם. היינו בחדר אחד גדול במלון, וליבי ישנה איתי. הקשר שלנו מאוד קרוב".

את לא מרגישה שאת מקריבה מזמנך?

"לא, משום שהיא חלק ממני, וגם אם אני יוצאת מוקדם מהעבודה, זה רק שעה קודם. כל האחיינים שלי, הם חלק ממני. ההורים שלנו גידלו אותנו לדאוג אחת למען השנייה. תמיד הייתי אימהית ודאגתי לכולם, זו המהות שלי".

הרבה פינוק

"יום שמבלים עם דודה הוא יום פינוק", אומרת נעמה נחליאל, דודה לשלושה (11, 8 ו-3). "אנחנו עושים ימי כיף ודברים מיוחדים שלא עושים בשגרה. הקשר הוא בעיקר עם הגדולים: לוקחת אותם לסרטים, הצגות כיפיות, יום כיף בבריכה, מבלים אחר הצהריים ביחד, גם בשוטף ולא רק בחופשים.

"אני חושבת אילו פעילויות יהיו מעניינות ביחד ומתכננים יום כיף, ממתקים, שטויות, הרבה פינוק. כשהיו קטנים היינו משחקים משחקי קופסה ועושים המון יצירות. עכשיו הם מלמדים אותי לשחק. היום הם גדולים ואני פחות שומרת עליהם, אבל מקפידה להגיע לפחות פעם או פעמיים בשבוע. הם גרים קרוב וזה עוזר".

נעמה נחליאל והאחיינים. עושים ימי כיף(צילום: אלבום פרטי)

"כן. כשהיו קטנים הייתי לוקחת ימי חופש ועושה בייביסיטר, ומבלה איתם. אבל לא רק, לעיתים אחי היה מביא אותם להורים שלי בשישי בבוקר, אז ויתרתי על השישי שלי כדי להיות איתם, זה שווה את זה".

מה סוד הקסם ביחסים?

"השקעה. היה לי חשוב לפנות זמן, הם ילדים מהממים, אני נהנית וכיף לי איתם. כדי לחזק את הקשר באתי המון, ביליתי איתם, שמרתי כשצריך ולשמחתי הם התחברו גם אליי והקשר הוא עמוק ונמשך. אני תמיד מקווה שהם גם יודעים שאם יצטרכו אותי, אני שם בשבילם תמיד.

"אנחנו משפחה קרובה מאוד. אני חושבת שזה מהווה מודל עבורם. אנחנו מבלים יחד בארוחות בסוף השבוע, מבינים את ערכי המשפחתיות, הקירבה המשפחתית".

יש לך עצה, איך לייצר קשר קרוב שכזה?

"צריך להבין שזה לוקח זמן והשקעה, לתת מעצמך, אבל גם לקחת בפרופורציה ולשחרר כשצריך".