הולך לו הגדול, מגיע הקטן: ליגת העל יוצאת לדרך

מלבד הקבוצות הגדולות, בעלות האמצעים, כל עונה שנפתחת בליגת העל מאלצת את מרבית הקבוצות למצוא את המסלול הנכון שיאפשר להן לשלב בין עונה חסכונית בהתאם למידותיהן, לבין סיפור הצלחה מקצועי.

הקבוצה שהפכה לסמל של המסלול הזה בשנים האחרונות היא בני יהודה, במיוחד מאז שיוסי אבוקסיס הוא האיש על הקווים. אחרי האיתור והשדרוג המדהים של יובל אשכנזי בעונה שעברה, שעד שלבש כתום בפעם הראשונה העביר תקופה ארוכה מאוד בהפועל אזור והפועל כפר שלם מליגה א'.

ברק אברמוב עם יוסי אבוקסיס. השיטה עובדת(צילום: אורן אהרוני)

יובל אשכנזי. בא מלמטה(צילום: נחום סגל)

הגדולות מחפשות בדרך כלל שחקנים מוכרים שהוכיחו עצמם בקבוצות אחרות. בית"ר ירושלים של הקיץ הזה עם עלי מוחמד ולוי גרסיה, או ארסנטס שטקוס בהפועל באר-שבע, הן שתי דוגמאות.

אצל הקטנות, לעומת זאת כדוגמת מקרה אשכנזי – ההתמקדות היא בשחקנים מוכשרים ורעבים מספיק, להם זו תהיה עונתם הראשונה בבמה הראשית. ברוח הזו נעשים ניסיונות ל"גניבת" זרים טובים בזכות סקאוטינג טוב בכסף קטן יחסית.

אילון אלמוג. יצא סוף סוף מסבב ההשאלות של מכבי ת"א?(צילום: ראובן שוורץ)

הפער הכלכלי בין הגדולות לקטנות מייצר תופעה נוספת - השאלות המוניות של שחקנים, כפי שקורה עם מכבי תל אביב שרבים מהשחקנים שגדלו במחלקות הנוער שלה וכרטיס השחקן שלהם שייך לה, יוצאים לתקופות כאלו ואחרות בקבוצות קטנות יותר כמו בית"ר תל אביב/רמלה והפועל חדרה. דוגמה נוספת היא עסקאות הבארטר בין מכבי חיפה ובני-יהודה - שחקנים תמורת שחקנים.

הפועל רעננה, למשל, שסובלת ממיעוט אוהדים, כללה בסגל שלה לא פחות מתשעה בוגרים של מחלקת הנוער שלה. זו אינה סיסמה ריקה מתוכן. לא פחות מחמישה שחקני הנבחרת הצעירה מקבלים דקות משמעותיות מהמאמן מנחם קורצקי בקבוצה של אשר אלון: השוער אסף צור, המגן ירדן כהן, הקשרים בן סביר ואור דסה והחלוץ יואב תומר.

מנחם קורצקי. הרבה מקום לשחקני בית(צילום: אורן אהרוני)

אשכנזי ודולב חזיזה הצטרפו לירדן שועה שהגיע כבר בחלון ההעברות של ינואר בעונה שעברה על תקן כוכב. העסקאות האלו והרווח שהפיק מהן ברק אברמוב הגבירו את התיאבון והכדאיות לחפש את התגליות הבאות, שיעשו את קפיצת המדרגה ויתנו את הטון בליגה של הגדולים.

אז הנה לפניכם תרומתו של אבוקסיס למכבי חיפה ולקופה של בני-יהודה. אבל איך ממשיכים בתפעול קבוצה כמו בני יהודה כאשר מעבר לשלושה שהוזכרו, גם מאוויס צ'יבוטה נמכר ללודורגורץ אלופת בולגריה והמגן שי קונסטנטין עבר לבית"ר ירושלים? אין בעיה, יוסי יסדר. גם עם חצי קבוצה שהתחלפה, כבר מול נפצ'י באקו הפייבוריטית בשלב המוקדם באירופה, הקבוצה נראתה נהדר. לפני שמתן בלטקסה חזר להשאלה ממכבי ת"א, המגן שמאלי, אמיר רוסתום, (קרוב משפחתו של ביברס נאתכו) שהגיע מנשר מליגה א' סיפק שני משחקים מצוינים. גם המגן אבישי כהן שהיה שחקן ספסל בעונה שעברה נכנס יפה לנעליו של קונסטנטין. דניאל פלשר בעמדת הבלם ודור ג'אן בהתקפה הם שניים שהתחשלו בעונה שעברה כשחקני ספסל ולפחות על פי מה שניתן להתרשם עד כה – עשו קפיצת מדרגה. בקיצור, אם בני יהודה תפתיע שוב, זו לא ממש תהיה הפתעה.

אמיר רוסתום מול נפצ'י באקו. נכנס לנעלי קונסטנטין(צילום: אורן אהרוני)

באר שבע לומדת מהקטנות, בית"ר רוצה לרקוד

עוד דוגמה בולטת לשינוי חשיבה הקיץ, מגיעה דווקא מאחת העשירות, הפועל באר שבע. במועדון של אלונה ברקת הפיקו לקח מהקרקס השלילי אשתקד. בשנים האחרונות הקבוצה קנתה כוכבים ישראלים שהצליחו בקבוצות אחרות והצליחה, לדוג גם זרים טובים. אחד מהם, אגב, יכול היה להשתבץ בפרק האלמוניים: טוני ווקאמה שהגיע לנגב מרעננה ומהר מאוד הפך לאחד הזרים הגדולים בתולדות ליגת העל.

אחרי ההתרסקות אשתקד היה ברור שהעונה הנוכחית היא קריטית עבור האלופה בשלוש העונות שלפני האחרונה. קיבוע הכישלון והסכנה להפוך למהדורה נוספת של מכבי חיפה בעשור השני של המילניום, או סיבוב פרסה? ברק בכר אימץ משהו מהחשיבה של אבוקסיס, אבל עשה זאת בגדול יותר, בזכות הבדל התקציבים. הוא בנה קבוצה אחרת לגמרי. שחקנים יותר רעבים, שרוצים להוכיח עצמם ברמות הגבוהות ביותר, וגם מקומיים שיצאו מקבוצת הנוער - אלמנט שחסר מאוד וצרם בעונות האליפויות.

ברק בכר. שינה גישה(צילום: ראובן שוורץ)

פתאום יש באר שבעים בשטח. עמית ביטון, אחרי מסע חישול ברחבי המדינה, צורף סוף-סוף להגנה הצמאה לכוח אדם. גם נאור סבג, כבר ילד גדול בן 26 מבאר-שבע, שעלה עם נס-ציונה מליגה א' עד ליגת העל, הצטרף לעמית ביטון ותומר יוספי המקומיים.

מקצועית, ההבדל המשמעותי - בהנחה שייושם בשטח - הוא בניית חוליית קישור חזקה עם הרכש המצוין דוד קלטינס מבית"ר ירושלים. עדן שמיר מוכיח שהוא הרבה יותר רב-גוני משהראה בקריית שמונה ומרואן קבהא שיכול לשחק בכל עמדה, לא מאפשרים זליגה קלה לעבר הרחבה של שטקוס. רמזי ספורי, עד כה, מתחבר ומחבר את החלק הקדמי.

השאלה הגדולה שעדיין פתוחה היא הזרים: לא מדובר בשחקני הכרעה מהסוג של ווקאמה, ג'ון אוגו ואובידיו הובאן. ג'ימי מרין הקוסטה ריקני כישרוני מאוד, אבל עדיין צריך להוכיח עצמו ברמות הגבוהות. ההתקפה תקום או תיפול על הריכוז או חוסר הריכוז של נייג'ל הסלביינק ובן שהר.

יונתן כהן. זו אמורה להיות שנת הפריצה שלו(צילום: עוז מועלם)

התשובה לשאלת זהות האלופה ניתנה בעונה הקודמת כבר בתחילת החורף. מסע הטרף של מכבי תל אביב הסתיים בהפרש שיא של 32 נקודות. הקיץ, עם סיפור ההדחה בנוק-אאוט בסיבוב הראשון באירופה, הקבוצה נראתה דהויה אחרי עזיבת פרדראג ראיקוביץ' ואלי דסה. מצד שני, זו רק תחילת העונה ולוולדימיר איביץ' יש עדיין את הזמן והכלים. בכל מקרה, התחושה היא שבהתקפה זו יכולה להיות עונת הפריצה של יונתן כהן.

מסביב הכול נראה אידילי: יוסי בניון יודע דבר או שניים על כדורגל, רוני לוי קיבל את השחקנים שרצה ומשה חוגג מתנהל כמי שרוצה להטביע חותם שיישאר גם אחרי לכתו.

רוני לוי. קיבל את השחקנים שרצה(צילום: עוז מועלם)

הכדורגל שמח, הקהל שמח אבל השאלה היא מה יקרה כשהיריבות הקטנות יתעלקו ויסגרו כל מטר אפשרי. זה יהיה מבחן היכולת והאופי של בית"ר, וגם, אולי בעיקר, מבחן האגו כאשר יהיו מעצורים בדרך. למרות פציעתו המצערת של המאסטרו מיכאל אוחנה, בית"ר אמורה, על הנייר, לרוץ לכל תואר אפשרי.

במכבי חיפה חולמים להמשיך את שנת ההתאוששות. ההכנה הייתה, לפחות כך נראתה מבחוץ, סבלנית יותר אחרי המכות שחטפה האימפריה של שחר בתדירות. יותר שחקנים מזוהים עם המועדון, כמו עופרי ארד, נטע לביא, מוחמד אבו פאני ומוחמד עוואד. ההולנדים צ'ארון שרי ויאניק וילדסחוט הם שידרוג משמעותי לסגל. על שועה, אשכנזי וחזיזה כבר דיברנו, אבל גם עוואד, ניקיטה רוקאביצה וסינטיהו סלליך יצטרכו לתרגם את הציפיות לשערים. אינפלציית החלוצים היא סימן שאלה מבחינת השקט בחדר ההלבשה. האוהדים בסמי עופר מצפים לראות סוף סוף קבוצה שתאיים על התואר.

רוקאביצה בטירוף. הציפיות יהפכו לשערים?(צילום: ראובן שוורץ)

בור בלי תחתית

בחלק התחתון של הטבלה הפועל רעננה, כמו תמיד כנראה, זקוקה למועמדות המפוקפקת לירידה כדי להתעורר. קשה לנקוב בשמות קבוצות, כי אחרי שהפועל חדרה סומנה בעונה שעברה כיורדת בטוחה וסיימה בפלייאוף העליון, צריך אומץ וסיבה כדי לקבוע מועמדות.

הפועל כפר סבא של המאמן אופיר חיים מחזיקה בסגל בינוני ומטה, אבל שוב, לך תדע. עד עכשיו היא עשתה כותרות בעיקר בזכות החתמת שני שחקנים מהליגה הפלסטינית: מחמוד יוסף ששיחק אשתקד בחברון ובישל בגביע הטוטו מול הפועל ת"א ואיימן חרבאט שמגיע מקבוצת ג'באל מוכאבר. כפ"ס תצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להישאר. ההפתעה הגדולה באזור הזה עד כה היא שעל פי משחקי ההכנה, גם להפועל תל אביב יש סיבה ממשית לדאגה.

השמות החדשים שיבלטו. רומאן גולובארט הספרדי במרכז הגנת מכבי נתניה וסביין לילאי האלבני של סקציה נס ציונה הפגינו עד כה יכולת מבטיחה. עכשיו נותר להם לעשות זאת גם בליגה שאמורה להיות שוויונית ומרתקת, כזו שתהיה רלבנטית גם בחודש מאי.