חיבוק הדוב לעמיר פרץ
בליכוד משבחים את יו"ר העבודה - אולי כדי לעזור לו, סביר יותר שדווקא כדי להוריד אותו מתחת לאחוז החסימה. ופה מתחדדת הדילמה של גנץ | פרשנות
מערכת הבחירות שמבוססת בעיקר על קרבות אגרוף קולניים בתוך הגושים הצליחה להסיט את תשומת הלב מהקרבות השקטים המתרחשים בשוליים, אלה שבלי לשים לב עשויים גם להכריע את המערכה כולה.
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
אחד מהם נוגע לשאלה מה יעלה בגורלה של מפלגת העבודה, שנאבקת בכל כוחה להישאר בחיים ומתמודדת בימים האחרונים עם מתקפות מתוחכמות שעשויות להביא עליה סוף טראגי. זו לא מתקפה פומבית על רקע אידיאולוגי ואפילו לא האשמות על כך שעמיר פרץ מתכוון להונות את בוחריו ולשבת לבסוף עם נתניהו. מאחורי הקלעים מתנהלת מערכה שקטה שעלולה לחסל את מפלגת העבודה ברכות.
במערכת הפוליטית ניסו יותר מפעם אחת להבין מדוע שרי הליכוד וחברי הכנסת של מפלגת השלטון לא תוקפים את פרץ. ולא רק זה, הם אפילו מחזקים אותו בכל הזדמנות, אומרים שהוא פרטנר ראוי, שמפלגה חברתית כמו שלו חייבת להיות בממשלה. ככל שמתעמקים במסרים ומנתחים את התמונה מתברר שככל הנראה לא טוב הלב של דוד ביטן ולא האופטימיות של דודי אמסלם מעצבים את האסטרטגיה הזאת, אלא שמאחוריה מטרה אחרת לגמרי.
בכל ראיון של אנשי הליכוד, פותחים מי שמקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו, תשובה לשאלה שעוסקת במפלגת העבודה כך: "מקווים שלא נעשה נזק לעמיר פרץ אבל..." (כאן מגיעים בדרך כלל הדברים שבהכרח מזיקים לו). חיבוק כזה, טענו גורמים במערכת הפוליטית, יכול לנבוע מרצון לסייע לו להביא מצביעי "ימין רך" שאליהם הוא מכוון, ואז גם לייצר שותפות אחרי הבחירות (יש שמתעקשים שדיל כזה כבר נסגר באמצעות מקורבים). האפשרות השנייה היא: שהחיבוק הזה נועד לחנוק את מפלגת העבודה עד מוות.
לשני התסריטים יש שלל נימוקים, אבל בכירים בליכוד מנתחים את השני כאפשרות הריאלית יותר: ניסיון להוריד את פרץ מתחת לאחוז החסימה. בלי מפלגת העבודה והמנדטים שעוד נותרו שם, מרחב התמרון של יו"ר כחול לבן בני גנץ מצטמק לאפס. הוא נשאר עם מפלגה גדולה בגוש שלא קיים.
הנחת העבודה בליכוד פשוטה: מי מהגושים שישאיר מנדטים על הרצפה, יפסיד את הבחירות בוודאות. הגוש כבר לא קשקוש. בסקרים הפנימיים של המפלגות הגדולות (הליכוד וכחול לבן) עומד פרץ על בין 4 ל-5 מנדטים. הנתון היותר מעניין שעולה מהבדיקות הללו הוא שהמנדטים של פרץ "פריכים". היום הם אצלו, מחר לא. בהקשר הזה, פרץ לגמרי שיחק להם לידיים כשהכריז שהוא פונה למצביעי ליכוד, ימין ופריפריה. זה הופך את האמירות של הליכוד כלפיו להגיוניות.
בשתי המפלגות הגדולות רואים את המספרים עליהם עומד כרגע עמיר פרץ ומבינים שבמערכת בחירות שכל מנדט בה קריטי, המשחק סביב פרץ הוא מפתח.
כאן מגיע גם כאב ראש נוסף - דילמת כחול לבן. בכירים במפלגה מספרים כי מכוח אותו הסבר, אחת הנקודות שנבדקות כל הזמן נוגעת לפרץ. בהנחה שבכחול לבן נלחמים כעת על רוטציה (כי הרכבת ממשלה ללא הליכוד נראית כרגע דמיונית) נשאלת השאלה אם עדיף עם פרץ או בלעדיו. גנץ שומע מיועציו בימים האחרונים שבלי הספרה 3 בסכום המנדטים, אין שום סיכוי לרוטציה.
וזאת הדילמה: האם להקריב את פרץ על מזבח הרוטציה ו"לשתות" את קולות העבודה רגע לפני הסוף, או לאפשר לו לעבור את אחוז החסימה מתוך אחריות לגוש, ויחד איתו לנסות לעשות את המיטב. בכחול לבן יש מי שטוענים שהמחיר של 5 מנדטים לפרץ הוא מחיר הרוטציה לגנץ. כך שפרץ עולה לגנץ ביוקר לפי שעה. מצד שני, המשימה של פרץ קשה משנדמה. בדיעבד הראייה תמיד 6/6. האתגר הוא להתעורר עכשיו ולשרוד.