האב והבן נפגשו לראשונה מאז הפיגוע: "לא מדמיין עולם בלי רנה"
בבית החולים נפגשו איתן שנרב ובנו דביר, לראשונה מאז הפיגוע במעיין שבו נרצחה רנה שנרב. האב סיפר: "הוא אמר לי 'קשה לי, כל הזמן חוזר לי הסרט הזה'. אמרתי לו 'בוא ננסה להיות חזקים ביחד'". המדריכה של רנה בבני עקיבא: "היא הייתה נשמה ענקית"
איתן שנרב ובנו דביר, שנפצעו בפיגוע במעיין ליד דולב שבו נרצחה הבת רנה שנרב, נפגשו היום (שבת) לראשונה מאז שפונו לבית החולים. "כשנפגשנו הוא אמר לי 'אבא, קשה לי. כל הזמן חוזר לי הסרט הזה'", סיפר הערב. "אמרתי לו 'בוא ננסה להיות חזקים ביחד'. הוא זוכר שהוא תפקד באירוע כמו שצריך".
למרות שמצבו של איתן הוטב, הוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ כדי להיות ליד בנו דביר. מצבו של דביר השתפר לאחר שנותח אתמול, והבוקר הוא כבר היה עירני ובהכרה. אחיו של האב, שמוליק שנרב, סיפר כי דביר זוכר והכל ומודע להכל - גם למותה של אחותו. לדבריו, שניהם ראו את רנה לאחר הפיצוץ והבינו כבר אז שהיא לא בחיים. עם צאת השבת, אם המשפחה שירה יצאה מלוד לבקר בבית החולים את השניים.
האב הוסיף כי המפגש עם בנו היה מרגש. "בכינו שנינו אחרי שעות שלא ידעתי מה איתו, ממש פחדתי. ראיתי אותו אחרי הפיגוע מאבד הכרה ואומר שאינו יכול לנשום. עכשיו ראיתי אותו חוזר קצת לעצמו, זה ממש מרגש. חיכיתי לזה כל השבת. הוא מתקשר, הוא איתנו לחלוטין, זוכר הכל. הוא אמר שהוא לא יכול לראות את העולם בלי רנה", הוסיף.
אביחי לבנוני, הגיס של רנה, סיפר כי המשפחה העבירה את השבת בעיקר בסיפורים עליה. "בשבת אסור להתאבל. דיברנו הרבה על רנה, על דביר, על הרב איתן. שאבנו כוחות מהסיפורים עליהם". הוא הוסיף כי "רנה הייתה אוצר, אוצר שקיבלנו לזמן קצוב. אנחנו מקווים שנלמד ממנה, מדרכה, ונשלים את החלל שנפער אצלנו בלב ובלב כל האומה".
עשרות מחברותיה וחבריה של רנה הגיעו הערב להיכל התרבות העירוני בלוד בכדי לשיר לזכרה. הם הגיעו בודדים בודדים, אחד הביא גיטרה, השני חליל - והחלו לשיר. כל כמה דקות נוספו עוד חברים למעגל, כשבמרכזו הונח דגל ישראל ולצידו הודלקו נרות נשמה שהרכיבו את שמה של המנוחה.
מוריה ויצמן, שהייתה מדריכה שלה בבני עקיבא, סיפרה: "אתמול ניסינו לכתוב עליה כמה דברים. כתבנו רק שהיא נשמה ענקית ועצרנו. היה לנו קשה להגיד יותר מזה שהיה לה חיוך ענק. כל דבר אחרי זה היה נראה קטן". היא הוסיפה כי "היא הדריכה בבני עקיבא לוד מרכז ועברה לסניף נצח שבו יש הרבה עולים. לא היו לה הרבה חניכות, אבל היא נלחמה על כל אחת מהן".
מוקדם יותר היום נעצרו שלושה צעירים פלסטינים לתשאול במסגרת המאמצים המודיעיניים לאיתור המחבלים שרצחו את רנה שנרב ופצעו את אחיה דביר ואת אביה איתן באמצעות מטען שהונח במסלול הטיול שלהם במעיין ליד ההתנחלות דולב. בתקשורת הפלסטינית דווח כי שני צעירים תושבי הכפר עין עריכ נעצרו, בנוסף לצעיר תושב הכפר עין קיניא.
עם זאת, המעצרים בוצעו כחלק מאיסוף מידע ראשוני ולא בחשד למעורבות ישירה בפיגוע. במסגרת הסריקות בעין עריכ שממערב לעיר רמאללה, סמוך יחסית למקום הפיגוע, הוחרמו מצלמות אבטחה מבתי עסק והוקמו מחסומים. צה"ל ממקד מאמץ בהגנה על היישובים כדי למנוע "פיגועי חיקוי", ובמסגרת זו נמנע מהטלת כתרים, כולל "נושמים", על הכפרים הפלסטיניים באזור, תוך בידול האוכלוסייה הפלסטינית מהמחבלים. לכן נשמר חופש התנועה לפלסטינים בכבישי האזור. הפעילות בשטח הפלסטיני מתבצעת בהתאם למודיעין ולנתונים שאוסף שב"כ בניסיון להתחקות אחר מיקום המפגעים.
הכוחות מחפשים גם בכפרים הסמוכים, תוך החרמת סרטונים ממצלמות אבטחה. בין השאר תוחקר פלסטיני שעמד בסמוך לזירת הפיגוע וטען שראה רכב לבן שיצא מהזירה בנסיעה מהירה.
בני משפחת שנרב נפגעו מפיצוץ בזמן שהלכו ברגל ממכוניתם לעבר המים. תחילה לא היה ברור אם מחבל יידה מטען אל המשפחה או שמא המסלול מולכד מראש, אך בהמשך התחזקה כאמור ההערכה שהאפשרות השנייה היא זו שהתרחשה. צורת פעולה זו חריגה ביותר והעלתה חשש בקרב התושבים באזור מפני הנחת מטענים באתרי מטיילים אחרים ביהודה ושומרון. מאז תחילת השנה סוכלו לפחות חמישה פיגועי מטען חבלה דומים, בהם בחברון וליד ג'נין.
במהלך האירוע הקשה אתמול ניסה הרב שנרב להחיות את בתו, ולאחר מכן יצר חוסם עורקים מציצית כדי לטפל בדימום אצל בנו. לשאלת ynet האם חששו לפני שיצאו לטיול השיב: "לא הייתי אומר 'חשש', אבל אני שם לב ליותר לדברים. היה לי מוזר שלא היה שם אף אחד ביום שישי ב-10:00 בבוקר. בזמן האחרון לא הייתי שם, אבל הייתי בטוח שזה מקום שנפגוש בו יותר אנשים".
אתמול אחר הצהריים הובאה רנה שנרב למנוחות בבית העלמין בלוד. אחותה תמר לבנוני ספדה לה: "רנה יקרה שלי. זכינו להיות לידך כמעט 17 שנה. זכינו לקבל מהטוב שבך, הרגישות שבך, לראות איך את כל הזמן שואפת להתקדם, ללמוד ולהבין. זכינו ללמוד ממך איך תמיד לחפש תשובות גדולות ולא להתספק בתשובות קטנות. החלל הוא לא רק של המשפחה. זה בור בלב האומה. את החלל הזה צריך למלא עכשיו. המלאכה מתחילה עכשיו. רנה יקרה ואהובה, תודה על השנים איתך, מקוה שנצליח יחד להשלים את המשימה שהשארת לנו".
לפנייה לכתב/ת 
