"חסרים אלפי עובדים טכנולוגיים בתעשייה"
כך גרמה בעיה היסטורית אחת לבעיה היסטורית אחרת: מדיניות "ההסללה" של קום המדינה, במסגרתה נשלחו תלמידים בעל כורחם לחינוך מקצועי, הובילה בשנות ה־90 לרפורמה שדחפה את רוב התלמידים לבתי ספר עיוניים. אולם כיום נוצר מחסור חמור בהנדסאים ומהנדסים שמהווים את חוט השדרה של התעשייה. האנשים שמנסים לשנות את התמונה - מחשיפה לטכנולוגיה בגני הילדים ועד הכשרות לעובדים ותיקים בתחום - תמימי דעים: צריך לקדם את החינוך הטכנולוגי בישראל
בשיתוף התאחדות התעשיינים
החינוך המקצועי נחשב בעשורים הראשונים להקמתה של מדינת ישראל למסלול הלימודי הפחות יוקרתי. כולנו זוכרים ודאי את "ההסללה" הידועה לשמצה שהייתה נפוצה באותם ימים: ניתוב תלמידים למקצועות כמו מסגרות, מכונאות רכב או דפסות גם אם לא רצו בכך והיו להם כישורים לעסוק במקצועות מורכבים יותר.
על רקע הביקורת החריפה כלפי החינוך המקצועי ירד שיעור התלמידים בזרם הזה בצורה ניכרת. השיא היה רפורמה מקיפה של המדינה שבוצעה בשנות ה־90 והגדילה את מקומם של הלימודים העיוניים על חשבון המקצועיים. המהלך פתר אומנם בעיה חברתית מתמשכת, אך הוביל לתוצאה בעייתית: מחסור חמור בעובדים בתעשייה הישראלית, שמאיים באופן ממשי על יכולתה לשרוד בתחומים תחרותיים שונים.
"התעשייה המסורתית עוברת לשלב המכונה 'תעשייה 4.0'. היא הופכת לטכנולוגית והייטקיסטית יותר, עם אלמנטים של רובוטיקה, אינטרנט, תקשורת, דיגיטציה ועוד. נכון להיום חסרים לנו 8,000־9,000 עובדים בתעשייה, מבלי להתייחס לענף ההייטק שגם בו יש מחסור חריף בעובדים", אומרת ד"ר טל לוטן, ראש אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים.
את המחסור הרב באנשי מקצוע טכנולוגיים תולה לוטן לא רק בתהליכים אשר עברו על מערכת החינוך, אלא גם בהזדקנותה של אוכלוסיית העובדים שעלו ממדינות חבר העמים ואיישו בשנות ה־90 את המקצועות הללו. "העולים החדשים מילאו את תפקידי המהנדסים, ההנדסאים ועובדי הייצור במפעלים ובתעשייה כאשר החינוך המקצועי דעך באותן שנים, אבל מטבע העולם הם הולכים ומתבגרים. כיום יש מקומות שבהם עובדים מגיעים לגילאי 60 פלוס ואפילו 70 וממשיכים לעבוד כי אין להם תחליף בדור הצעיר יותר. לא פלא שבשנת 2018, כ־87% מהתעשיינים דיווחו על קושי בגיוס עובדים מקצועיים. זאת התוצאה של הזנחת החינוך המקצועי-טכנולוגי".
כיצד פותרים את הבעיה?
"אנחנו מאמינים שהבסיס לשינוי הוא חינוך טכנולוגי. נכון להיום לומדים כ־160 אלף תלמידים במסגרות החינוך הטכנולוגי. מדובר בגידול מבורך לעומת 117 אלף תלמידים לפני כעשור, אך עדיין מדובר על כ־40 אחוז מכלל התלמידים במערכת החינוך לעומת כ־44% בממוצע במדינות ה־OECD. כשאנחנו מדברים על חינוך טכנולוגי אנחנו לא מדברים רק על בתי הספר התיכוניים אלא אף על חשיפה לחינוך זה ולתכניו כבר בגילאי בית הספר היסודי ואפילו גני הילדים, שבהם אנו חושפים את הילדים בפעילויות חווייתיות לנושאים כמו יזמות, תעשייה וטכנולוגיה".
מה קורה בגילים המבוגרים יותר?
"יזמנו תוכנית עבור תלמידי תיכון שנקראת טו"ב (טכנאי ובגרות). התוכנית נעשית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ורשתות אורט ועמל ובה אנו מושכים את התלמידים ללמוד את מקצועות ההנדסאות במגוון תחומים מתקדמים על מנת שיעבדו בהם בצבא ואחר כך בתעשייה. מעבר לכך יזמנו את הקמתם של מרכזים טכנולוגיים בעלות של 25 מיליון שקל. יש כיום שניים כאלה, בחיפה ובבאר־שבע, ועוד שלושה חדשים מוקמים באשדוד ובחולון. היעד הוא להקים 15 מרכזים כאלו, שבהם תלמידים ממגמות כמו תקשורת מחשבים, מכניקה, ביוטכנולוגיה או מערכות ייצור ממוחשבות יוכלו להתנסות עם הציוד היקר והמתקדם ביותר הקיים בתעשייה. כל מרכז כזה ישמש מספר בתי ספר ויחבר אליהם את עולם העבודה".
זה לא מסתיים רק בתיכונים או בבתי הספר היסודיים. מי שעומדות בחזית ההשכלה הטכנולוגית המקצועית הן המכללות הטכנולוגיות, בהן מכשירים מדי מחזור לימוד כ־28 אלף בוגרים אשר יוצאים אל שוק העבודה עם קריירה טכנולוגית מובטחת. בניגוד לעמיתיהם הצעירים יותר בכיתות י"ג וי"ד, המופנים לצה"ל, בני ה־20 פלוס שלומדים במכללות מהווים כיום את כוח התעסוקה המקצועי הראשי בתעשייה הישראלית.
"במכללות הטכנולוגיות לא לומדים לימודי תעודה אלא לימודי דיפלומה של שנתיים־שלוש. לאור הביקוש הרב בתעשייה, חלק מהתלמידים נשאבים לעולם הקריירה מבלי לסיים אפילו את לימודיהם בצורה פורמלית", מספרת ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית באריאל.
לדבריה, אין כמעט מקצוע שלא נלמד במכללות הטכנולוגיות. "אלו כוללים בין השאר את עולמות הנדסת התוכנה, הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת מכונות, ביוטכנולוגיה ומערכות ייצור ממוחשבות לצד מקצועות כמו אדריכלות ועיצוב פנים, עיצוב מדיה, עיצוב תעשייתי ותעשייה וניהול", היא מציינת.
היכן התחיל לדעתך המחסור בעובדים אלו, מחסור איתו מתמודדת התעשייה כעת?
"בתחילת שנות ה־90 המדינה החליטה שהיא מבצעת אקדמיזציה בעולם החינוך ופתחה מכללות אקדמיות רבות, ומנגד כיווצה את חלקם של בתי הספר המקצועיים והמכללות הטכנולוגיות. התוצאות לא איחרו לבוא, וכיום אנו מתמודדים עם מחסור חריף בהנדסאים, המהווים בעצם את החוט המקשר בין אנשי התפעול ופס הייצור לבין המהנדסים בחברות התעשייה. צריך להבין, התעשייה לא עוצרת והופכת משנה לשנה להיות מתקדמת וחדשנית יותר. אם רוצים עובדים איכותיים שידעו להתמודד עם טכנולוגיות הייצור שמתקדמות כל העת, צריך לשים דגש על קידומן של המכללות הטכנולוגיות בישראל, שבהן נחשפים התלמידים למעבדות המשוכללות ביותר ולמרצים המגיעים מתוך התעשייה עצמה.
"אגב, המכללות מהוות קרש קפיצה לאנשים מוכשרים שאולי לא היו תלמידי התיכון הנלהבים ביותר ומתחילים אצלנו לפעמים כתלמידי מכינות בלבד, המשלימים בגרויות. ישנם מקרים שבהם תלמידים אלה התקדמו והפכו בהמשך למהנדסים ולמנהלי מחלקות ואגפים בחברות גדולות. העתיד של התעשייה במדינת ישראל תלוי מאוד באותה שכבת הנדסאים, וזה גם קרש קפיצה עצום למקצועות נוספים".
אחד המעסיקים התעשייתים הגדולים במשק היא התעשייה האווירית - על 15 אלף עובדיה. לדברי יובל השכל, ראש מנהל פיתוח משאבי אנוש בתעשייה האווירית, המחסור הכבד בעובדים מורגש ביותר בטכנולוגיות הלא אקדמאיות. "כמעסיק גדול, אנו חווים את המחסור בעיקר במקצועות כמו מבנאי מטוסים, טכנאי אלקטרוניקה, חרטים, מסגרים, כרסמים, ומקצועות דומים", הוא מציין. "זה קורה גם במקצועות הנדסיים יותר רוטיניים, שבהם צריך מסות של עובדים והם פשוט חסרים".
ממה נובעת הבעיה?
זה מתחיל כמובן בכך שמערכת החינוך פחות עוסקת בהכשרת אנשים לטכנולוגיות האלה, אבל זה לא בהכרח הגורם העיקרי למחסור. בסופו של יום, על מנת שבמפעל יעבוד כרסם מקצועי הוא לא צריך ללמוד ארבע שנים כרסום בתיכון מקצועי, אבל כן צריך לייצר מערכת שתחשוף את התלמידים לתחומים האלו תוך בניית אוריינטציה לעיסוק בהם. אנחנו מתמודדים עם הבעיה בכך שאנו מכשירים את העובדים בהכשרות פנימיות. דוגמה טובה לכך היא פרויקט גדול שעשינו עם אוניברסיטת בן־גוריון, שבו העברנו טכנאים ותיקים קורסים באוניברסיטה שהעניקו להם כלים לעבודה במאה ה־21. אבל בסופו של יום זה לא צריך להיפתר ברמת החברות: אם המדינה חפצה בקיומה של תעשייה משגשגת היא צריכה לתת דעתה לנושא ולקדם את החינוך הטכנולוגי בישראל".
פרויקט "מייצרים עתיד לישראל" מתקיים בשיתוף התאחדות התעשיינים.
בשיתוף התאחדות התעשיינים
לפנייה לכתב/ת 
