דעה: למה אני לא יוצאת עם גרוש פלוס ילדים
לצאת עם גרוש עם ילדים קטנים כשאת רווקה שמשוועת לילדים משלך, זו החלטה עם לא מעט פשרות. קודם כל, הידיעה שתמיד תבואי אחריהם, ושהם לעד יהיו במקום הראשון. שנית, הידיעה שהם הולכים לגור איתך חצי מהשבוע, כלומר שהשירותים תמיד יהיו תפוסים. לא עדיף לצאת עם רווקים?
מעולם לא חיפשתי גבר עם כסף (רק עם ביטקוין! סתם, העיקר שלא יהיה מובטל. אי אפשר שני אנשים שעובדים מהבית), או עם מינימום תואר שני, אבל כרווקה, לצאת עם גרושים עם ילדים תמיד היה נראה לי כמו סוג של תיק, במיוחד אם הם קטנים. הילדים, כן? מצד שני, כשאת מגיעה לגיל 40, רוב הגברים כבר בסיבוב שני, ואלה שלא, לא בטוח שאת רוצה לעשות איתם סיבוב, אפילו לא לסופר.
לטורים הקודמים של אודליה יקיר:
אתה רואה? אין לנו אפילו את אותו חוש הומור
ואז הוא שאל, מה דפוק בך שאת לבד?
ועדיין, הרעיון לחלוק את אהובך עם עוד כמה צאצאים, עד שכבר סוף-סוף מצאת אותו, יכול להיות מאתגר וגם ככה החיים בישראל מורכבים. יש לי לא מעט חברות בגילי שהבינו שאם הן רוצות זוגיות, הן צריכות "להתפשר" על גרוש פלוס, וברור שיש כאלה שבכלל לא רואות בזה פשרה. לדבריהן, ככה ניתן לדעת שהוא יהיה אבא מצוין, ושלילדים העתידיים שלהן יהיו אחים שיוכלו לעזור. מהצד השני של המתרס, יש גם כאלה שהחליטו, מתוך היכרות מעמיקה עם עצמן ועם גבולות הגזרה שלהן, שהן נמנעות מהסיטואציה הזאת בכל מחיר, ואף ציינו באתרי ההיכרויות – "לרווקים או גרושים ללא ילדים בלבד". מה שנקרא, רק פניות מתאימות ייענו.
ויש אותי, מישהי שהאפשרות הזאת הייתה עד לאחרונה בלתי חוקית בעליל עבורה. קודם כל, כי הטיעונים בעד מעולם לא נשמעו לי אמינים מספיק. "את יודעת שהוא יהיה אבא טוב?", נו באמת, אם הוא בן אדם טוב, ברור שהוא גם יהיה אבא טוב. לא כל דבר חייבים להוכיח לפני, בדיוק כמו שלא חייבים לרצוח בשביל לשחק רוצח. ולגבי אחים נוספים שיתנו יד - נו, בסדר, השאלה היא כמה ידיים ורגליים צריך לתת להם בתמורה. והכי אני אוהבת את "את לא צריכה לטפל בהם, יש להם אמא" - נכון, אבל הם אצלך חצי מהשבוע ואת לא תרעיבי אותם, תמנעי מהם מקלחת או קפיצה למוקד רפואי באמצע הלילה. לא אני לפחות, כאדם טוטאלי ואוהב. אז מה עשיתי פה בעצם? הפכתי למשמרת אמא ב'.
לצאת עם גרוש עם ילדים קטנים כשאת רווקה שמשוועת לילדים משלך, זו החלטה עם לא מעט פשרות. קודם כל, הידיעה שתמיד תבואי אחריהם, ושהם לעד יהיו במקום הראשון. שנית, הידיעה שהם הולכים לגור איתך חצי מהשבוע, כלומר שהשירותים תמיד יהיו תפוסים. ואז הידיעה שחלק נכבד מהמשכורת של בן הזוג שלך ילך למזונות. בואו נוסיף לכך את הרעיון שרילוקיישן יישאר בגדר חלום, שלא לדבר על כך שיש מצב שיש לו גרושה שעושה לו גיהינום.
אני לא אשכח את אותה פעם, לפני כמה שנים, כשפלרטטתי עם הרעיון לצאת עם גרוש פלוס אחד, וזה בתמורה ביטל את הדייט השני שעה לפני, כי לילד בדיוק כאבה השן. יחד עם סמס הביטול קיבלתי גם תמונה של הילד, של הרופא ושל הסתימה. זה היה לי קרוב מדי, מלוכלך מדי ומוקדם מדי לכזאת תמונה. נבהלתי נורא. ככל שהשנים חלפו, התבגרתי והצלחתי לפנות מקום בלב גם לגרושים, אולי כי הרחם התחיל לצייץ ופתאום גיליתי שהילדים שלהם די חמודים (בייחוד כשהם אצל אמא א').
ועם זאת, אף גרוש טרם עבר את הדייט השני, אם כי לא בהכרח בגלל הילדים. אולי בגלל העובדה שעם הגעת הילדים, הוא שכח להיות גם כזה בעצמו. אז אולי מוטב להם, לגרושים פלוס, לחבור לגרושות פלוס, ושרווקות יחברו לרווקים, ולו רק מהסיבה שמצבי החיים שלהם דומים ומקלים. ועם זאת, השאלה האמיתית היא לא אם הוא רווק או גרוש, אלא האם שניכם נמצאים באותו מקום ורוצים את אותם דברים באותו זמן, וזה לגמרי האתגר האמיתי.
אודליה יקיר היא אשת תקשורת, מאמנת להתפתחות אישית ומרצה לעמידה מול קהל, ההרצאה קרובה שלה תיערך ב-3.9.19 בתל אביב, ונקראת "איך להפוך למרצים כריזמטיים בעשרה כלים".