צה"ל מבטל כיתות כוננות בקו התפר: "מפקירים אותנו"
חודש לאחר שמחבל פרץ את הגדר בקיבוץ מגל בדרכו לחדרה, ביישובי השרון הסמוכים לגדר ההפרדה זועמים על ההחלטה לעצור אימונים ולאסוף את כלי הנשק מהמתנדבים: "מחטף ערב בחירות". צה"ל: "הושארו נשקים לרבש"ץ"
למרות הכוננות - צה"ל מבטל כיתות כוננות: לאחרונה הוגש כתב אישום נגד מחבל פלסטיני שפרץ את גדר ההפרדה ליד קיבוץ מגל שבצפון השרון, ונכנס לשטח ישראל במטרה לבצע פיגוע. אולם למרות התקרית והחשש מפני תקריות דומות בעתיד - בצה"ל החליטו לבטל את כיתות הכוננים ביישובי קו התפר הסמוכים לגדר ההפרדה באזור השרון, ואף לקחת מהם את כלי הנשק הצבאיים שהיו ברשותם. התושבים זועמים: "מפקירים אותנו. יש אשליה של ביטחון - אבל אנחנו לא באמת בטוחים".
את ההודעה קיבלו היישובים יד חנה, ניצני עוז, שער אפרים, צור יצחק, גבעת עוז, מגן שאול וגן נר - כולם כאמור סמוכים לגדר. כיתות הכוננות ביישובים אלה מורכבות ממתנדבים, שלהם צה"ל מספק אימונים וכאמור כלי נשק. תפקידן של הכיתות הללו הוא לתת מענה ראשוני במקרה חירום, כמו חדירת מחבלים, עד להגעת כוחות הצבא.
דני פופקו מהיישוב יד חנה, המפקד על כיתת כוננות במקום מגוריו, סיפר ל-ynet על שיתוף הפעולה עם צה"ל, שהצטמצם לאחרונה למרות המתיחות הביטחונית. "עד לפני שנתיים התאמנו והיינו פעילים מאוד, אבל זה פחת. אנחנו לא מתאמנים, לא יורים, לא כשירים. ועכשיו החליטו לקחת מאיתנו את כלי הנשק. זה אבסורד".
לדברי פופקו, אי אפשר להפריז בחשיבותן של כיתות הכוננות. "טול כרם נמצאת במרחק יריקה מהבתים ומהחממות שלנו, ולא בכל האזור יש חומה אלא גדר ושער שאפשר לפרוץ בקלות. אין באזור הגדר כוחות כמו שהיו בעבר, והפרצות בה לא מתוקנות. יש נתק בינינו לבין הצבא. בעבר, בכל החלפה של גדוד בגזרה היינו עושים חפיפה עם המ"פ - יושבים יחד ומדברים, מראים לו את היישובים, מחליפים טלפונים ומתעדכנים. היום גם הדבר הבסיסי הזה לא מתקיים.
"אנחנו רוצים לשמר את המצב הקיים", ביקש פופקו. "אנחנו חיים בחוסר ודאות, לא יודעים מה יהיה מחר. יכול להיות שעכשיו שקט ופסטורלי - אבל זה יכול להשתנות ברגע, ומזה אנחנו חוששים. לא מזמן היו אירועים בגזרה שלנו, בקיבוץ השכן מגל. מחבל פלסטיני חתך את הגדר עם סכין ויצא לכיוון חדרה במטרה לבצע פיגוע. הוא בחר בחדרה אבל הוא יכול היה לבחור כל יישוב אחר. זה מאוד מטריד, אנחנו מתוסכלים מההחלטה של צה"ל, היא לא ברורה. אם חס וחלילה יקרה פה משהו - ישאלו מי קיבל אותה".
- מה יהיה במקרה של חדירת מחבלים?
"אנשים כאן מחזיקים כלי נשק בבית, ואני מאמין שברגע האמת תהיה תגובה. אבל יש היבטים של ביטוח, של אחריות, מי עושה מה. אף אחד לא רוצה שאנשים ייצאו לרחובות ויסתובבו עם נשקים כמו פלנגות. בתוך הקבוצה יש לנו ציוד, כלי נשק, אפודים וכובעי זיהוי, אנחנו מתואמים. ברגע שזה נלקח מאיתנו - כל אחד לעצמו ויכול לקרות אסון".
פופקו סבור שהתושבים כבר לא מרגישים בטוחים. "מאז שהצבא הודיע על ביטול כיתות הכוננות יש תחושה של הפקרות, שהפקירו אותנו אף שאנחנו חיים על קו התפר סמוך גדר, שלא דואגים לנו, שרוצים לחסוך את השקל וחצי הזה. שוב, אנחנו לא רוצים ארטילריה וטנקים - אלא לשמר את מה שהיה. גרים פה יותר מ-100 מאה ילדים, האזור כולו בתנופה, אבל הסיכון הוא ספציפי - מישהו יכול לקום בבוקר, לגלות שהוא נכשל בבחינת בגרות, ולצאת לפיגוע התאבדות. זה הפחד העיקרי. התחושה היא של חוסר ביטחון".
גם תמי ורזגר, אם לשני ילדים מהיישוב יד חנה, מוטרדת מהחלטת הצבא לבטל את הפעילות המקומית לאבטחת היישובים. "זה מלחיץ כשיודעים שאנשים מסתובבים באזור ויכולים להיכנס בקלות, ואין מי ששומר עלינו. יש לנו את המתנדבים - הבעלים שלנו עושים סיורים בלילות. אני מקווה שמישהו יבין ויסדר את הדברים כך שיהיה מי שישמור עלינו כמו שצריך. יש אשליה של ביטחון, אבל זה לא אומר שבאמת בטוח פה".
ראשת המועצה האזורית עמק חפר, ד"ר גלית שאול, מתחה גם היא ביקורת על ההחלטה - ועל האופן שבו היא נלקחה. "במציאות הביטחונית כיום ברור שחשוב מאוד להמשיך ולהפעיל בקביעות כיתות כוננות ביישובים סמוכי גדר. איני יודעת על סמך מה נלקחה ההחלטה, אולם כל בר דעת מבין שאין שינוי בצורכי הביטחון ושאירועים ביטחוניים עלולים לקרות בכל עת.
"כיתות הכוננות מספקות ביטחון ותחושת ביטחון, ואין גורם אחר שיוכל לפעול במידת הצורך במהירות ותוך הכרת השטח כמותן. אין מקום לקבל החלטות כאלו ערב בחירות - במחטף, ללא היכולת של היישובים והמועצות להגיב, להיערך ולפעול בהתאם", אמרה ד"ר שאול.
במועצה האזורית לב השרון, שבתחומה היישובים שער אפרים וניצני עוז, אמרו בתגובה: "המגמה של פיקוד העורף בשנים האחרונות פוגעת במגזר הכפרי בכלל ובאזור המרכז והשרון בפרט. הפיקוד לא מתייחס לתרחיש שבו היישובים מותקפים. יישובים שלאורך השנים הוא ומשרד הביטחון השקיעו מליונים לחיזוקם, מקבלים כתף קרה ואינם מתוקצבים. כל מרכיבי הביטחון כמו גדרות ותאורה הפכו לא שמישים.
"תהליך הוצאת כיתות הכוננות הוא שלב נוסף שבסופו היישובים שמוגדרים "קו תפר" יופקרו", הוסיפו במועצה. "היישובים הללו סבלו בכל הסלמה בעבר - תושבים הותקפו פיזית, שערי כניסה הוצתו, חווינו התפרעויות וניסיונות פריצה על ידי תושבי המשולש. המושבים לא ישבו בחיבוק ידיים והקימו כוחות כוננות מקומיים במקום אלה שהמדינה הייתה צריכה להוביל".
מצה"ל נמסר בתגובה: "במסגרת עבודת מטה מקיפה שהתקיימה במהלך שנת 2016, הוחלט על חיזוק ושיפור כשירות כיתות הכוננות והפיכתן לכוח צבאי. בעבודת המטה נלקחו בחשבון כלל השיקולים המבצעיים, האיומים וכן הערכות המצב. העבודה שיפרה באופן משמעותי את כשירות כיתות הכוננות בשנתיים האחרונות בכלל היישובים בגזרה. היישובים שמהם נלקחו הנשקים הם כאלה שלא נעשה בהם שימוש על ידי אנשי מילואים המוכשרים לכך, והושארו בהם כלי נשק הנמצאים ברשות הרבש"ץ ושלושת סגניו".
לפנייה לכתב/ת 
