הכול בגלל קנאה בברק אובמה

להתבטאות האנטישמית של טראמפ יש רקע: למרות כל המאמצים שלו מול בנימין נתניהו, יהודי ארה"ב עדיין לא תומכים בו כמו בקודמו השנוא

אורלי אזולאיפורסם: 27.08.19 , 12:21

דונלד טראמפ וברק אובמה (צילום: AP, shutterstock)

וושינגטון. בפגישות סגורות הביע לאחרונה הנשיא דונלד טראמפ אכזבה קולנית מכך שבקרב יהודי ארה"ב הפופולריות שלו נמוכה, בעוד שבמדינת ישראל הוא נהנה ממעמד של סופרסטאר, כמו מלך שמיטיב עם הנתינים. כבר לפני כמה חודשים הוא החליט שכדאי לו לרתום את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה לקמפיין הבחירות שלו לכהונה שנייה, כדי לקרוץ ליהודים ולמתג את הדמוקרטים כעוכרי ישראל ואנטישמים. ולכן, ההתבטאות שלו על יהודי ארה"ב - "מי שמצביע למועמד דמוקרט הוא לא נאמן" - לא הייתה פליטת פה או היסח דעת. הניסוח הזה נועד לשרת את אסטרטגיית הבחירות שלו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

טראמפ חף מכל השקפת עולם, וכנרקסיסט שבשבוע שעבר טען שהוא המיועד הנבחר, הוא רואה לנגד עיניו רק מטרה אחת: להביא את כולם להעריצו, לסגוד לו, להכיר בגדולתו הנגועה ברוח השכינה. רק לפני כמה ימים הוא אפילו ציטט חנפנים מהימין, שכינו אותו ההתגלות השנייה של האל.

כדי לקדם את האג'נדה שלו ולהעביר קולות יהודים לצד שלו, טראמפ סידר לעצמו, בעזרת יועציו ובעזרת כמה תורמים יהודים ימניים קיצוניים, רשימה של מטלות, ועמד בכולן: הכיר בירושלים והעביר אליה את השגרירות, הכיר בריבונות הישראלית על רמת הגולן וגילה קו קשוח יותר כלפי איראן. ככל שיתקדם המרוץ, לא תהיה לו בעיה גם להכיר בסוג של סיפוח ישראלי בגדה המערבית - בתיאום מופלא עם צרכיו הפוליטיים של בנימין נתניהו.

נחישותו לקדם עצמו למעמד הנשיא הטוב ביותר לישראל לא נובעת מהבנה, דאגה או התלהבות: הוא כועס, בעיקר, משום ששנוא נפשו, הנשיא לשעבר ברק אובמה, קיבל פעמיים 75% מקולות היהודים, והוא בקושי גירד את ה-23%. לא פעם בשבועות האחרונים הוא טען שמדובר בכפיות טובה, שכן על פי תפיסתו הוא נתן לישראל הרבה יותר מאובמה.

אחרי שנתן, טראמפ עבר לשלב הבא בקמפיין שלו: העלבת היהודים. זה כבר לא ניחוח של אנטישמיות, זו אנטישמיות לשמה - כפי שבתקופות אפלות של ההיסטוריה האשימו את היהודים בבגידה, ברמאות, בחוסר נאמנות. מול האמירות הללו, שפגעו בליבה הפועם של יהדות ארה"ב, שתיקתו של נתניהו הייתה רועמת במיוחד: הוא לא יצא להגנתם, ולא העז לצאת מול עמדת הנשיא.

שתיקה זו מסייעת למלחמת התרבות המסוכנת של טראמפ נגד יהדות ארה"ב. הוא לא מבין שדפוס ההצבעה של היהודים לא קשור בהכרח לעמדה של המועמד כלפי ישראל: רובם ליברלים, והם מצביעים על נושאים כלכליים, איכות הסביבה, זכויות האדם. הם ברובם מתנגדים לכיבוש הישראלי על הפלסטינים, אבל יותר מכך מתביישים במדיניותו הדורסנית של טראמפ: הם מרגישים שהוא הביא חרפה לאמריקה, רמס את הערכים שלה וסכסך אותה עם העולם.

ישראל תמיד הייתה מעל המחלוקות הפוליטיות בארה"ב, ועכשיו היא כבר לא. היחסים האינטימיים בין ישראל לארה"ב הם המרכיב מספר אחת בביטחון הלאומי של ישראל, אבל עכשיו הדלת הדמוקרטית ננעלה בפנינו, וטראמפ יפסיק לספור את נתניהו ברגע שזה יפסיק להתאים לו פוליטית. בנוסף, ישראל הפכה לנושא מרכזי בבחירות באמריקה. שום דבר טוב לא ייצא מזה.