רשימות החיסול של המתמודדים בבחירות
איסוף מידע קפדני, דפי מסרים מתוחכמים וקמפיינים שליליים מתחת לרדאר. 20 יום לבחירות ומאחורי הקלעים מתנהלים קרבות סמויים שמטרתם אחת - לפגוע בשותפות בתוך הגוש. מי נגד מי באמת. תמונת מצב
20 ימים נותרו עד ליום הבוחר, ומלבד ליטוש אחרון של הקמפיינים החיוביים שיעלו לאוויר כבר בשבוע הבא, מאחורי הקלעים מתנהלים כבר זמן ארוך יחסית קרבות סמויים על עיצוב התודעה. אז מה קורה מתחת לרדאר של הקמפיינים הסמויים והמסרים התמימים שכביכול נועדו להזיק לאחרים?
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
אחד הלקחים המרכזיים של הליכוד בבחירות האחרונות הוא שלא ניתן להעביר מספר רב של מצביעים מגוש אחד לאחר וכך להגדיל את המפלגה. לכן, הוחלט להתעסק בעיקר באיסוף קולות ימין על חשבון השותפות, וזאת מבלי שניתן יהיה להאשים באופן חד וברור שנתניהו פוגע במכוון בסיכויהן.
בשל כך, גובש דף מסרים מתוחכם יותר שנועד להשיג את המטרה: כך, לדוגמה, בראיונות של חברי הליכוד ובשידורים החיים שעורך נתניהו הוא מדבר בשבחו של הגוש הימני. אולם מתחת לפני השטח מחליש את מפלגות הגוש בכך שמייצר שיח על כך שהשאלה היחידה היא מי יהיה ראש הממשלה: נתניהו או גנץ.
מלבד סיכול בגוש, מקדישים הפעם תשומת לב גם למחנה היריב כשעל הכוונת מפלגת העבודה והיו"ר עמיר פרץ. לאחרונה, נשמעים מקורבי נתניהו מחמיאים לפרץ ואומרים כי הוא חייב להיכנס לממשלה, בין היתר בגלל הקו החברתי שלו. אולם האמת מאחורי חיבוק הדב הזה היא אחרת לגמרי. בליכוד מקווים להפיל את פרץ ולהרחיק ממנו את קהל המצביעים שלו, כל זאת במטרה להותיר את גנץ עם מפלגה גדולה יחסית ואפס יכולת תמרון בגוש.
גנץ מנהל קמפיין שלם עם מסר מרכזי ואחיד: "אנחנו חייבים להיות המפלגה הגדולה ביותר". הכוונה היא לצמק למינימום את רשימת העבודה-גשר ואת המחנה הדמוקרטי, אך יחד עם זאת לא לגרום להן שלא לעבור את אחוז החסימה. לקראת הישורת האחרונה יתחדד מסר זה, במטרה לגרום לכל מצביעי המרכז-שמאל שרוצים להחליף את נתניהו להצביע לכחול לבן.
כך, לדוגמה, לאחר שפרץ הצהיר כי הוא מתכוון להביא 15 מנדטים בבחירות הקרובות, צייץ נגדו דובר "יש עתיד" רועי קונקול: "נו אז? ומה תעשה עם 15 מנדטים אחרי שתחריב את הסיכוי להחליף את השלטון? בזבוז הקולות הגדול ביותר". עם זאת, יועץ אסטרטגי בכיר מאוד בכחול לבן ביקש מבכירי המפלגה להוריד פרופיל בהתקפות נגד מפלגת העבודה, והזהיר: "אסור שהעבודה לא תעבור את אחוז החסימה".
באופן רשמי חוזרים ומבטיחים במפלגה שלא יתקפו את נתניהו על רקע קמפיין הבחירות. מעל פני השטח מעניקים לו לרוב גיבוי: "נתניהו הוא מועמד הימין ורק עליו נמליץ". אולם מאחורי הקלעים, התמונה שונה. גם במפלגתה של שקד מבינים שבליכוד מתנהל קמפיין סמוי נגדם, שאם לא יטופל בהתאם, יגרום לנזקים כבדים למפלגתה רגע לפני הישורת האחרונה.
בשל כך, ולמרות הסכם אי-הלוחמה הרשמי, יוצאים מפעם לפעם מסרים כלליים שנועדים לאתגר את נתניהו מימין. כך, לדוגמה, מסר שאמור להישמע ענייני למצביע ימין - רפיסות מול עזה ומול חמאס - הוא למעשה חלק מקמפיין שנועד להבהיר כי "ימינה" היא ימין אמיתי, בעוד נתניהו מאבד את הדרך.
עניין נוסף שמטופל נוגע לעוצמה יהודית. מרגע שהעומד בראש הרשימה, איתמר בן-גביר, סירב להסיר את מועמדותו, בכל הזדמנות אומרים חברי רשימת ימינה כי בן-גביר לא עובר את אחוז החסימה ומבקשים מהקהל הימני לא לבזבז קולות, כל זאת בניסיון "ליירט" אותו מהמערכת הפוליטית.
מלבד הקמפיין הגלוי, שעוסק ב"מדינת הלכה" וחתירה לממשלת אחדות, יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן וחברי מפלגתו מעבירים גם הם מסרים סמויים שנועדו לשרת את הקו הגלוי.
כך, לדוגמה, כאשר ליברמן מדבר על כך שלנתניהו עשויה להיות בעיה במספר הממליצים וכי איילת שקד לא תמליץ עליו, הוא מרכך את השטח לקראת הרעיון הכללי שהוא מוביל - ממשלת אחדות. כך הוא מייצר מציאות שלפיה הרעיון של ממשלת ימין הולך ונעשה לא רלוונטי.
אהוד ברק מנסה להקטין כמה שיותר את מפלגת העבודה של פרץ, בין היתר משום שסירב לאיחוד עם מרצ ו"ישראל דמוקרטית". המטרה של ברק היא לכרסם בהבטחת הבחירות של פרץ כי לא יצטרף לממשלת נתניהו.
הקמפיין של המחנה הדמוקרטי נגד פרץ מתבטא בעיקר בציטוטים של מועמדים ברשימה שחוזרים על המסר בעקביות: "פרץ יצטרף לממשלת נתניהו". זאת כאמור הסיבה שפרץ "נאלץ" השבוע לגלח את שפמו המפורסם.
כדי למנוע את "שתיית הקולות" של כחול לבן בגוש המרכז-שמאל מנהל עמיר פרץ קמפיין שהמסר שלו: "אין משמעות מי תהיה המפלגה הגדולה ביותר – יש משמעות לגודל של הגוש". המטרה היא למנוע ברגע האחרון את הבליץ שכחול לבן צפויים לעשות קרוב ככל שניתן למועד הבחירות.
בכל הזדמנות משמיעים בעוצמה יהודית כי רק באמצעות כניסתם של חברי הרשימה לכנסת מובטח שלטון ימין בקדנציה הבאה. כמו כן מדגישים כי רק באמצעותם איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, תוכל לחזור לתפקיד שאותו סימנה.
בן-גביר לכאורה מביע דאגה לשקד ולגוש, אולם בסופו של דבר מבקש להוריד אחוזי הצבעה לנתניהו ולשקד וכך לקבל את המנדט החסר לו על חשבונם.
בראיונות האחרונים שלו הוא חוזר ומבהיר כי נתניהו יהיה ראש ממשלה רק אם עוצמה יהודית תעבור את אחוז החסימה. מצג זה לא מדויק, אך גם הוא תוצר של קמפיין סמוי שנועד להמריץ מצביעים שחפצים בשלטון נתניהו.
לפנייה לכתב/ת 
