ההחלטה הגאונית של מוקי / טור
יכולת השיא, היריבים החזקים שנחנקו – הכל עבד לטובתו של שגיא מוקי באליפות העולם, אבל מעל הכל זו ההחלטה לקפוץ מדרגת משקל. אליסף דעואל לא מופתע מההישג הענק של הג'ודוקא הישראלי, ששווה זהב בכל תחרות - גם באולימפיאדת טוקיו בעוד שנה
מהרגע הראשון ביום הזה הכל התפתח באופן מושלם עבור שגיא מוקי. בזה אחר זה יריביו המסוכנים, אלו שסומנו כמי שאמורים לעמוד בינו ובין המדליה, נחנקו.
הרשת בטירוף מהזכייה של שגיא מוקי
שגיא מוקי: "יש לי מטרות גדולות"
נתניהו: "שגיא מוקי הביא כבוד וגאווה"
אימו של שגיא מוקי בכתה: "גאה ונרגשת"
זה התחיל מההדחה המוקדמת והמפתיעה של סוטארו פוג'יווארה היפני, מי שאמור היה להיות יריב מסוכן של מוקי ברבע הגמר, ונמשך בשרשרת הפסדים מפתיעים של בכירי המשקל. פרנק דה ויט, ג'ודוקא הולנדי מצוין, ספג הפסד סנסציוני ליריב נחות מהרפובליקה הדומיניקנית, דומיניק רסל, ג'ודוקא גרמני שמוקי לא הסתדר איתו במפגשי העבר, נעצר ברבע הגמר וכמוהו גם בן ארצו אלכסנדר ויצ'רצ'אק, אלוף עולם לפני שנתיים. הדרך שנסללה למוקי לעבר מדליית הזהב לא יכולה להיות נוחה ואידיאלית יותר עבורו.
צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים? לא לגמרי. היום הגדוש בהפתעות אמנם שיחק לטובתו של מוקי, אך זה לא היה עוזר לו בכלום אלמלא היה מגיע ליום הקרבות בשיאו. מוקי נראה היום בדיוק כפי שמצופה מספורטאי שרוצה לזכות באליפות העולם. הוא בא לקחת את מה שהרגיש ששייך לו. מהקרב הראשון ועד לאחרון הוא היה חד, התקפי מאוד, נחוש ומוכוון מטרה. פעם אחר פעם הימם את יריביו בכניסות המהירות וההחלטיות – שנראה שממשיכות להפתיע אותם ולא משנה כמה פעמים יצפו בהן ביוטיוב בהכנות לתחרויות.
אחרי אולימפיאדת ריו שאותה סיים במקום החמישי, החליטו מוקי ומאמנו אורן סמדג'ה להיפרד מקטגוריית המשקל עד 73 ק"ג ולעלות לקטגוריה הבאה - עד 81 ק"ג. מיום ליום ההחלטה הזו הולכת ומתבררת כגאונית. הנימוק המקורי לה היה טעמים פיזיים, הקושי של מוקי להוריד במשקל לפני תחרויות, אבל בפועל היא מתבררת כנכונה מאוד גם מבחינה תחרותית. קטגוריית המשקל החדשה הרבה יותר נוחה.
הכי קל לשים את האצבע על סעיד מולאי האיראני שחוסך ממוקי קרב קשה מאוד מול מי שבעולם יפה יותר ופוליטי פחות היה היריב המסוכן ביותר שלו, אבל היתרונות של המשקל החדש לא מסתכמים בחרם האיראני. במשקל הישן של מוקי מתחרה ג'ודוקא אימתני וכמעט בלתי מנוצח, שוהיי אונו היפני שהפך את קטגוריית עד 73 ק"ג להצגה של איש אחד. לעומת זאת, הנציג היפני במשקל 81 ק"ג, פוג'יווארה, נראה אנמי ופגיע. לראיה ההפסד המפתיע שלו היום כבר בקרב הראשון. עם רוב הג'ודוקא האירופים למוקי יש מאץ'-אפ מוצלח, וגם מי שמקשה עליו, כמו רסל הגרמני, הוא לא יציב מספיק – כזה שאתה יודע שתמיד יחכה לך בקרבות המדליה.
עבור מי שעוקב באופן קבוע אחרי מוקי, מדליית הזהב היום, מרגשת ומרשימה ככל שתהיה, לא חידשה דבר, לכל היותר סיפקה חותמת. מוקי הוא כבר מזמן חלק בלתי נפרד מראש החץ במשקל שלו – ושווה מדליית זהב בכל תחרות. הוא ככל הנראה הספורטאי הישראלי היחיד כיום שאינו פחות טוב מאף מתחרה שלו בעולם - וכולי תקווה שאחרי אליפות העולם הקרובה בהתעמלות אמנותית, אפשר יהיה לשחרר הצהרה דומה גם על לינוי אשרם.
ההישג הנפלא לא משנה בעיניי את מעמדו ואת סיכוייו של מוקי לקראת האולימפיאדה.
בדיוק כמו אליפות העולם, המשחקים האולימפיים הם יום נתון אחד של קרבות. אי אפשר לחזות האם גם ביום החשוב בקריירה של מוקי הכוכבים יתיישרו כפי שהתיישרו היום, היריבים החזקים יקרסו בזה אחר זה והכל יתחבר באופן מושלם. מוקי מבחינתו צריך להמשיך להתרכז רק במה שנמצא בשליטתו, ומול כל יריב, יהיה אשר יהיה, לעשות את מה שהוא יודע לעשות מצוין. היום, הענף כולו קיבל תזכורת מהדהדת עד כמה הוא יודע.