איציק החפיפניק / פלג בחמישי

הרדוד

זוהר לא מכיר בוויאדוליד

משחק חד-צדדי כזה לא נראה כאן מעולם. ריאל מדריד אירחה את ויאדוליד בליגה הספרדית, ובמשך כל המחצית הראשונה הזכיר איציק זוהר, מהאולפן בת"א, רק פעם אחת שם של שחקן מהקבוצה האורחת. גם זה רק בזכות עבירה שביצע על קאסמירו. התוצאה בהפסקה הייתה 0:0, הישג מרשים ליריבה הצנועה בברנבאו, אבל זוהר לא ראה אותה ממטר. הוא ליהג רק על "השילוב בין מרסלו, קרבחאל וקרוס... הקרוס של בייל... ההשפעה של זידאן... היכולת של איסקו... המיקום של בנזמה... הסגירות של ראמוס... ההצטרפות של חאמס". "אלה הדברים שהקהל של ריאל אוהב", סח הפרשן. למרות שגם ויאדוליד זה ריאל.

כששחקני האורחת היו מעורבים במהלך, זה נשמע כך: "ראמוס סגר את השחקן שלו... בייל היה צריך לעבור את השחקן שלו... הדיפה יפה מאוד של השוער... בנזמה רק מתחיל להתרומם ושני השחקנים של ויאדוליד כבר בשיא הגובה"... לא חשוב שמות. בדקה ה-75 התיישב קארים בנזמה על הדשא ועיסה את כף רגלו השמאלית. "שבר את האצבע!" פסק ד"ר איציק, והתפלא על החלוץ שחלץ נעל: "אם הוא שבר את האצבע, איך הוא מנסה להחזיר אותה בצורה כזו?". הצרפתי דווקא התאושש מהר. "לא מצליח להבין מה קרה לבנזמה", פיקפק הפרשן באבחנתו הראשונית. "הוא לא רוצה לוותר על המשחק", הסביר השדר, והאורתופד באולפן ניתח: "אם נשברה לו האצבע הוא יכול לא לרצות עד מחר בבוקר. הוא לא יכול לשחק, בטח לא ברגל ימין"... הפציעה, אגב, הייתה ברגל שמאל.

שש דקות לאחר מכן הניף בנזמה את רגלו (הימנית) וכבש. "איזה שער!" התלהב זוהר. "בניגוד לבלם ולשוער הוא ידע לאן לבעוט". 

זוהר. רק ריאל(איור: אופיר בגון)

דקה 88, עדיין 0:1 למארחים שמחליפים מסירות. "זה השקט שריאל צריכה, לתסכל בהנעת הכדור את שחקני ויאדוליד", הסביר הפרשן, ובדיוק אז חטף וואלדו רוביו כדור, ואוסקר פיאנו בישל נפלא לסרחיו גווארדיולה, 1:1. "יואו!" צרח זוהר, "לא יכול להיות שקרוס מאבד כדור, היציאה של ראמוס לא נכונה, הסגירה של וראן גרועה מאוד, קרבחאל מצטרף מאוחר"... משלושת מחוללי הסנסציה הוא התעלם. למה מי הם? תפקיד הפרשן הוא לתת ערך מוסף, להעשיר קצת את הצופים בפרטים חדשים.

כמו למשל מי המאמן שעשה לזידאן בית ספר עם חבורת שחקנים "אנונימים", או עד כמה מעורב בעלי ויאדוליד, אחד בשם רונאלדו מברזיל. אבל זוהר, מה הוא יודע? בא לא מוכן, מקשקש על בייל, ראמוס ואיסקו, ובמקום לשבור את השיניים עם שמות לא מוכרים, שובר אצבע לבנזמה. "ראינו שתי קבוצות היום של ריאל מדריד", סיכם איציק עם שריקת הסיום. "האחת עד דקה 60, ומדקה 60 ריאל מסורבלת ושקופה"... עכשיו לפחות הכל ברור. אם המארחת שלחה למשחק שתי קבוצות, בשביל מה לדבר על הקבוצה השלישית?

בנזמה. כבש למרות ש"שבר" את האצבע(צילום: AP)

הנרגן

שחר מקטר ובורח מאחריות

האירוע שהרימה מינהלת הליגה לכבוד פתיחת העונה היה הזדמנות מצוינת עבור יעקב שחר לקחת אחריות על תאונת השרשרת, להודות לרבבות אוהדי קבוצתו ששמרו אמונים ולאחל לכולם עונה מרתקת. אבל כמו הבעת פניו ביציע, גם בערב החגיגי נשמע בעלי מכבי חיפה כאדם ממורמר, שדורש כבוד ובא בטענות לכולם.

"לא אחת יש כפיות טובה משחקן, מאוהדים ומעיתונאים שרודפים אחרי כותרות ועושים נזק לבעלים", הוא קיטר. "אם לא היו אנשים שדוחפים יד לכיס, כל זה לא היה מתקיים"... על בעלים שרודפים אחרי כבוד כבודו לא דיבר, וגם לא בעלים שאינם מכבדים בעלים אחרים. כמו למשל הלגלוג ההוא מ-2010: "גולדהאר פוגע בכדורגל הישראלי. עברנו את גאידמק ואת זאבי, נעבור גם אותו".

חוגג, סגל, רוני לוי ושחר. "בלי אנשים שדוחפים יד לכיס כל זה לא היה מתקיים"(צילום: עוז מועלם)

"זאת מן שליחות כזאת", החמיא לעצמו הנשיא שמתגאה בכיסו וניכר בכעסו. שטויות. שחר אינו פילנתרופ שכל מטרתו לעזור לקהילה. אצלו, בניגוד לשני הבעלים שלקחו פה אליפויות בשנים האחרונות, לכל חולצה יש כתובת. ואז הגיע שלב התירוצים: "הבאנו בעבר שחקנים ממזרח אירופה כי לא היו שם אמצעים, אבל זה נגמר. יש שם קבוצות עשירות והשוק הזה נסגר. גם בדרום אמריקה יש כסף ואפילו באפריקה המצב השתפר. היום קשה להביא שחקנים כמו שהבאנו בעבר"... כלומר זה לא רק אנחנו מפריעים לו, העולם כולו נגד מכבי חיפה.

רק את השוק הכי גדול שלו בעשור הקודם, שחר לא הזכיר - המזרח התיכון. כלומר פ"ת, שכונת התקווה, באר-שבע, סכנין ואשדוד, קבוצות שפירק מנכסיהן לפני שהגיעו גולדהאר וברקת. זה למעשה כל ההבדל בין העשור הקודם - שבו לימד כאן את כולם איך בונים אימפריה כשאין יריב אמיתי, לבין העשור הנוכחי - שבו התרסק בשוק תחרותי.

הכלבויניק

גרשון ממשיך לחלטר וללכלך

טורנירי הקיץ של הנבחרות הצעירות בקושי נגמרו, והמנהל המקצועי של האיגוד פיני גרשון מצא חלטורה חדשה: יועץ-על בהפועל כפר-סבא, שירדה לליגה השלישית, שם ילווה גם את מחלקות הנוער. זה קרה כמה ימים אחרי שנפרד מהשלמת ההכנסה הקודמת, בהפועל חבל מודיעין, לשם הגיע לפני שנתיים כדי "לבנות תוכנית ארוכת טווח". את עלות שכרו סירבו לגלות בכפר־סבא, קבוצה שנתמכת על ידי העירייה. מה שכן, הם מתגאים ב"מחלקת הנוער הגדולה בארץ". לא מעט עבודה, אבל לך תסתדר עם ה-65 אלף שקל המסכנים שהאיגוד משלם לו בחודש.

גרשון. חלטורה חדשה(צילום: ראובן שוורץ)

ויש לו גם מסיבות עיתונאים. "לא ניכנס לחוקים בליגת העל ולמתאזרחים שבאים עם צלב, אנחנו דואגים לכדורסלן הישראלי", אמר בשבוע שעבר החוצפן, שמלקק כיום לאיגוד שמאפשר לו לחלטר כרצונו, ושכח את כל נושאי הצלב, בגליל ובת"א, שעשו אותו גדול. הוא גם שכח מה שאמר כשהיה מאמן מכבי ת"א: "מי שטוב מצליח, ולא משנה החוק הרוסי. בגרמניה האולמות מלאים למרות שיש שמונה זרים בכל קבוצה. הקהל רוצה הצלחות וניצחונות". אבל עכשיו הוא באיגוד, ואפשר להתהפך ולתקוע למועדון שבנה אותו. "מאז שעזבתי הם לא עלו לרבע הגמר ביורוליג", אמר גרשון. "לא יעזור שאני אגיד להם מה לעשות, כי בדרך כלל הם עושים דברים הפוכים".

סיבה טובה להיזכר בעונת הנפל האחרונה שלו במכבי ת”א, כעוזר מאמן ב-2015. ביורוליג הם הובסו 3:0 מול פנרבחצ'ה בהצלבה, וגרשון התבכיין על הבדלי התקציב, אבל אחרי הפסד מביך להפועל אילת בסדרת חצי גמר הפלייאוף, מנהל החשבונות שמדברר את מי שמשלם לו התעלם מתקציבה של אילת - ונדם. אולי בגלל המע"מ.

אלוף העולם

ספורטאי גדול ומתעלקות קטנות

"זה יבאס אותי בעיקר בשבילו, כי אני יודע מה זה דורש מספורטאי. לא יהיה לי נעים לראות אותו ככה. אם אתמקד בפוליטיקה מסביב, זה יוציא אותי מריכוז". כך אמר שגיא מוקי ערב אליפות העולם בטוקיו, על האפשרות שהאיראני סעיד מולאי לא יתייצב לקרב מולו. דיבור של ווינר ענק וספורטאי מדהים. גם אחרי הניצחון על המצרי מוחמד עבדלאל, שלא לחץ את ידו, מוקי לא נגרר: "צר לי לראות את זה. אני שמח שהראיתי את הפנים היפות של ישראל". כל כך חכם ובוגר. בדיוק ההפך מהמתלהמים והמתעלקים למיניהם.

מוקי. ספורטאי גדול(צילום: אורן אהרוני)

בתחום הזה בלטו שתיים: ראש עיריית נתניה מרים פיירברג, שהפיצה אתמול בתקשורת תמונות ישנות שלה בחברת הג'ודוקא תושב העיר, וכמובן שרת הרוח והצלצולים. "צר לי על 'כאב הראש' ממנו סובל הספורטאי האיראני. אני מקווה ששגיא הוא לא הסיבה", עקצה הטרמפיסטית הפופוליסטית מירי רגב, למרות שמולאי ועבדלאל ממש לא אשמים. הם בסך הכל שני ספורטאים אומללים שסובלים מכאבי ראש בגלל פוליטיקאים לא חכמים. ובזה הם דווקא דומים לכולנו.