ייצוגית נגד הבנקים על סך כ-191 מיליון שקל

ביהמ"ש אישר תביעה נגד הפועלים, לאומי והבינלאומי הראשון בטענה שבמקרים רבים הם אפשרו להפקיד שיקים דחויים, בניגוד לפקודת השטרות

עו"ד ניר ויינרמן | פסקדיןפורסם: 01.09.19 , 08:06

השופטת ריבי למלשטריך-לטר מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק הפועלים, בנק לאומי, והבנק הבינלאומי הראשון, העוסקת בפירעון שיקים דחויים בטעם מועד פירעונם.

הבקשה הוגשה בטענה שהבנקים לא בודקים את התאריך הנקוב לפירעון שיק שהוגש להם, כך שהלכה למעשה מכובדות המחאות רבות שטרם הגיע מועד הפירעון שלהן. המבקשים התבססו על החובה שבפקודת השטרות, ולפיה שיק שנושא תאריך מאוחר ליום הוצאתו ("שיק דחוי"), לא ניתן יהיה לקבל אותו אלא מהתאריך הרשום בו. במילים אחרות, בנק לא רשאי לפרוע שיק במועד מוקדם יותר מהמועד הנקוב בו, ואסור לו לקבל אותו ללא קשר לסכום. "קיבול" פירושו "גילוי דעתו של הנמשך על הסכמתו לפקודת המושך". נטען כי יש להחזיר את השיק מחמת "הצגת טרם זמנו".

תביעה

תביעת לשון הרע על 'מאפיה רוסית' בבית אבות

מערכת פסקדין

4 עובדות ב"משען", יוצאות חבר העמים, תבעו 400 אלף שקל מאחות במוסד, שדיווחה להנהלה על התנהלות קלוקלת שלהן. ביהמ"ש דחה אותן

תביעת לשון הרע על 'מאפיה רוסית' בבית אבות

על פי המבקשים, התחוור להם שבמקרים רבים נפרעו שיקים המשוכים מחשבונותיהם למרות העובדה שטרם הגיע מועד הפירעון הנקוב בהם, וזאת בניגוד לפקודת השטרות ואף בניגוד לחובת הזהירות והנאמנות שבנק חב ללקוחותיהם.

הקבוצה העיקרית (תת קבוצה מסוימת תיקבע בהמשך) שהוגדרה בבקשה הייתה כל מי שבשבע השנים האחרונות היה לו חשבון אצל אחד הבנקים ואשר שיק המשוך מחשבונו הוגש לבנק כלשהו לפירעון טרם המועד הנקוב עליו, במקום להיות מוחזר, טופל. זאת בין אם השיק כובד ובין אם חולל, בין אם בעל החשבון גילה את הטעות בפירעון השיק טרם זמנו, ובין אם לאו.

את סכום הפיצוי המבקשים העמידו על כ-191 מיליון שקל (מהם יותר מ-80 מיליון מפועלים ולאומי, וכ-25 מיליון מהבינלאומי הראשון). סכום זה התבסס על נתוני בנק ישראל, ועל סמך הערכת המבקשים בדבר כמות השיקים הדחויים כפול שבע שנים לאחור, השווה לכ-2.9 מקרים של שיקים דחויים שנפרעו טרם זמנם.

הבנקים טענו בין היתר שהמבקשים לא הוכיחו עילת תביעה אישית, שהיא תנאי מוקדם לאישור תביעה ייצוגית. בנוסף הועלו טענות שלפיהן פירעון מוקדם של שיק הוא עניין אינדיווידואלי, המחייב בדיקה של המקרה הספציפי, כך שאין כאן שאלה משותפת לכל חברי הקבוצה, שכלל לא ברור אם קיימת כזאת, ואף לא נגרם נזק.

אלא שהשופטת למלשטריך-לטר שוכנעה כי אכן נראה שקיימים מקרים שבהם הבנקים פרעו שיקים שטרם הגיע מועד פירעונם – טענה שהבנקים למעשה לא הכחישו. לדבריה המבקשים דווקא הוכיחו – ברמה הנדרשת בשלב זה של ההליך – אפשרות של נזק ושל קשר סיבתי בינו לבין הפרת חובת הבנקים לכאורה, שלא לפרוע שיקים לפני מועד פירעונם.

"טענת המשיבים כי יש לקיים חקירה פרטנית לגבי כל שיק, הינה מסוג הטענות שעשויות להשפיע על גודל הקבוצה, זהותה והפיצוי אשר יינתן לכל אחד מחברי הקבוצה, ואין בה כדי להוביל לדחיית בקשת האישור", נכתב בפסק הדין.

כמו כן השופטת שוכנעה שקיימת לכל אחד מהמבקשים עילה אישית להיכלל בקבוצה. הודעה בדבר אישור הבקשה תפורסם בשני עיתונים יומיים. בשלב זה המשיבים חויבו לשלם למבקשים הוצאות ושכר טרחת בסך 15 אלף שקל.