דו"ח חמור על עתיד האוקיינוסים: "יאכלו את האדמה"
לפי טיוטת דו"ח של האו"ם, בהמשך המאה נראה זינוק של פי מאה ויותר בנזקי "סופות-על" ומיליונים יברחו מבתיהם בשל עליית פני הים. בינתיים, הפולטות הגדולות ביותר לא ממהרות לפעול: ארה"ב פורשת מהסכם פריז, סין עסוקה יותר במלחמת הסחר
האוקיינוסים, שסיפקו את צרכיה של החברה האנושית לאורך הדורות, עלולים להפוך למקור של הרס וסבל עולמי – אלא אם כן תיפסק פליטת גזי החממה שמערערים את יציבות הסביבה הימית. כך עולה מטיוטת דו"ח של האו"ם, שאותו חשפה היום (ה') סוכנות הידיעות הצרפתית.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הדו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים מונה מספר תהליכים הרסניים, שלמעשה כבר החלו לקרות: ירידה מתמשכת בכמות הדגים, זינוק של פי 100 ואף יותר בנזקיהן של "סופות-על" ומאות מיליונים של בני אדם שייאלצו לברוח מבתיהם בעקבות עליית פני הים.
900 הדפים של הדו"ח, הרביעי במספר בנושא שמפרסם האו"ם בתוך שנה אחת, מתמקדים בתחזית אופטימית יחסית של עליית הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ ב-1.5 מעלות בלבד, ביחס לטמפרטורה שהייתה לפני המהפכה התעשייתית.
בחודש הבא יתאספו נציגים מהממשלות השונות בעולם במונקו, כדי לאשר את הסיכום הרשמי של הדו"ח. על-אף שאלפי המאמרים המדעיים שעליהם הוא מתבסס לא ניתנים לשינוי, הדיפלומטים והמדענים ידונו כיצד להציג ולמסגר את המסקנות וההמלצות שעולות מאותם מאמרים – ואת מי מהן להשאיר בחוץ.
ההמלצה הסופית לקובעי המדיניות תפורסם ב-25 בספטמבר. יומיים לפני כן מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש יכנס את מנהיגי העולם לפסגה בנושא האקלים, שבה ינסה להוציא מהם התחייבויות נחושות יותר בכל הנוגע להתמודדות עם המשבר.
גוטרש עלול להיות מאוכזב ממה שפולטות גזי החממה הגדולות בעולם יהיו מוכנות כנראה להניח על שולחן המשא ומתן. כל הארבעה, סין, ארה"ב, האיחוד האירופי והודו – שאחריות יחדיו לכ-60% מכלל הפליטות שמקורן בדלקים מאובנים – עלולות להתמודד עם ההשפעות ההרסניות הקשורות להמסת הקרחונים ועליית פני הים. עם זאת, לא נראה שמי מהן מוכנה להכריז על יעדים שאפתניים יותר להפסקת פליטות הפחמן הדו-חמצני.
אי-אפשר להנדס פתרון
הנשיא דונלד טראמפ – שרק בפסגה האחרונה של מדינות ה-G7 נעדר מהפגישה שעסקה במשבר האקלים – הורה על פרישת ארה"ב מהסכם פריז שנחתם ב-2015, ופועל בשיטתיות לחסל את מדיניות האקלים שקידם קודמו, ברק אובמה.
הודו, שמפתחת יותר ויותר תחנות כוח סולאריות, ממשיכה במקביל להרחיב את תשתית האנרגיה המבוססת על שריפת פחם. האיחוד האירופי מתקדם לעבר מצב של היעדר פליטות פחמן ב-2050, אך כמה מדינות בו גוררות את רגליהן. גם סין, שפולטת פחמן דו-חמצני כמעט כמו ארה"ב, האיחוד האירופי והודו יחדיו, משדרת גם היא אותות מנוגדים.
"בייג'ינג מפנה יותר ויותר את עיניה הרחק מסוגיות סביבתיות, ומשינויי האקלים בפרט", ציין לו שיו, חבר בארגון גרינפיס שחוקר את מדיניות הסביבה של סין. לדבריו, ניתן להבחין בעלייה מחודשת בשריפות הפחם ובהקלה מסוימת בתקנות הנוגעות למניעת זיהום אוויר. שינויים אלו, לדבריו, נובעים מכך שסין מנסה להתמודד עם ההאטה בכלכלה ועם מלחמת הסחר שלה עם ארה"ב.
ולמרות זאת, כל האומות הללו – וגם אחרות כמובן – ייאלצו להתמודד עם ההשלכות החמורות שמתוארות בדו"ח. הוא מציין כי שנגחאי, נינגבו ועוד כשש ערים מרכזיות בסין עלולות להיפגע מעליית פני הים. לפי התחזית הקודרת, פני הים יעלו במטר אחד ביחס לזה שהיה בסוף המאה הקודמת, אם גזי החממה ימשיכו להיפלט בלי פעולה. מומבאי וערי חוף אחרות בהודו נמצאות גם הן בסכנה.
המומחים טוענים כי גם בארה"ב, שבה מיליארדים מושקעים כדי להגן על ערים כגון ניו יורק ומיאמי – מאמצים אלו לא בהכרח יצליחו. "יש גישה רווחת בארה"ב שמקודמת על-ידי 'טכנו-אופטימיסטים' (אלו שמאמינים כי השיפורים הטכנולוגיים ימשיכו לקדם בעתיד את האנושות), שלפיה אפשר להנדס את דרכנו לפתרון הבעיה הזו", אומר מייקל מאן, מנהל המרכז לחקר מערכות כדור הארץ באוניברסיטת פנסילבניה. "אבל ארה"ב אינה מוכנה לעלייה של מטר אחד בגובה פני הים עד 2100", הוא מדגיש.
זינוק בנזקי ההצפות
עד 2050, לפי הדו"ח, ערים גדולות רבות וכן איים קטנים יתמודדו עם מה שמתואר כ"אירועי עליית גובה פני ים קיצוניים" בכל שנה. תחזית זו נכונה לפי הדו"ח גם לתרחיש האופטימי ביותר הנוגע לצמצום פליטות גזי החממה. בסיכום הדו"ח שיובא לאישור קובעי המדיניות, נכתב כי עד סוף המאה, הנזקים מההצפות בכל שנה יגדלו בין פי 100 ל-1,000.
גם אם העולם יצליח להגביל את פליטות גזי החממה לעד שתי מעלות צלזיוס בלבד, ביחס לטמפרטורה הממוצעת ששררה לפני המהפכה התעשייתית, גובה פני הים יעלה מספיק כדי לאלץ יותר מרבע מיליארד איש להגר למקומות גבוהים יותר.
תרחיש כזה, נכתב בדו"ח, עלול לקרות כבר משנת 2100, אך יש מומחים הסבורים כי הגירה המונית כזו תקרה יותר מאוחר. "אפילו אם המספר הוא 50 או 100 מיליון עד 2100, זה עדיין שיבוש משמעותי ביותר שיגרום לסבל אנושי רב", מדגיש בן שטראוס, המנכ"ל והמדען הראשי של "מרכז האקלים", מכון מחקר אמריקני.
"אם אתה מתחשב באי-יציבות הפוליטית שהתעוררה בגלל רמות ההגירה הקטנות יחסית כיום, אני רועד לאור המחשבה על עולם עתידי שבו מיליוני איש יהגרו בגלל שהאוקיינוסים אוכלים להם את אדמה".
הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ עלתה מאז המאה ה-19 בכמעלה אחת, והיא נמצאת בדרך – לפי הרמות הנוכחיות של פליטות הפחמן הדו-חמצני – להתחמם בעוד שתיים או אף שלוש מעלות עד סוף המאה. הסכם פריז קרא לשמור על העלייה הזו "הרבה מתחת" לשתי מעלות.
בדו"ח מצוין כי קצב העלייה של גובה פני הים יגבר במהירות במאה הבאה – הוא עלול לעלות בכל שנה בכמה סנטימטרים, בערך פי 100 מהקצב הנוכחי.
הדו"ח צופה עוד כי בקצב הנוכחי של פליטות גזי החממה, לפחות 30% מהאדמה המכונה "קפאת-עד" באזורים הסמוכים לקטבים תופשר. אדמה זו, שכפי שמעיד שמה נשארת קפואה לאורך כל השנה, מכילה בתוכה כמויות רבות של פחמן דו-חמצני – כך שהפשרתה רק תאיץ את קצב ההתחממות הגלובלית.
הים לא יספוג עוד
האוקיינוסים לא רק סופגים כחצי מכמות הפחמן הדו-חמצני שאנו פולטים לאטמוספירה, הם גם סופגים את רוב החום – 90% ממנו – שנוצר בעקבות אפקט החממה. במילים אחרות, ללא "הספוג הימי" הזה – ההתחממות הגלובלית כבר הייתה הופכת את החיים שלנו על-פני הקרקע לבלתי נסבלים.
אך "הטובה" הזו מגיעה במחיר יקר: לפי הדו"ח מי הים הופכים לחומציים יותר, מה שמשבש את שרשרת המזון באוקיינוסים. במקביל, תדירות גלי החום הימיים הוכפלה מאז 1980. גלי חום אלו יוצרים אזורים שלמים באוקיינוס שבהם אין מספיק חמצן עבור בעלי החיים הימיים.
לפנייה לכתב/ת 
