איך מרגיש ילד להורים גרושים בבית הספר?

מכירים את זה שהווטסאפ של הכיתה מצפצף בשעה תשע בערב ואז מגיע המשפט - "אנא שלחו עם הילדים מחר את חוברת שבילים 4. מחר נתחיל לעבוד בחוברת החדשה" או - "סליחה על השעה המאוחרת. אנא ודאו כי הילדים יגיעו מחר בחולצה לבנה".

יש לכם מושג מה קורה ברגע הזה אצל הורים גרושים? לחץ. איפה חוברת שבילים 4? והחולצות הלבנות? החוברת אצל אמא, והילד אצל אבא היום. אם ההורים גרים קרוב, יש סיכוי שאחד מהם יקפיץ את החוברת, אבל אם הם גרים רחוק, הילד יגיע לבית הספר בלי החוברת, יינזף ושוב ירגיש שהוא שונה מכולם.

צריכים לדעת מראש לפחות יומיים-שלושה(צילום: shutterstock)

לא פשוט לעבור מבית לבית כל יום, אבל זו השגרה אצל ילדים להורים גרושים, ומאוד לא פשוט להיות שונה מכולם. אז לרגל פתיחת שנת הלימודים, בחרתי לפנות אליכם מורים ומורות יקרים, ולשתף אתכם בכמה חוויות מחיי היום יום של הילדים שלנו, כי ביחד נוכל להקל עליהם את החיים בבית הספר.

1. כמה שפחות ציוד על הגב

ילדים להורים גרושים עוברים מבית אחד לשני, כל יום או יומיים. הם אומנם מתרגלים למעברים האלה אבל הם לא פשוטים, בעיקר כשצריך לזכור אילו ספרים ומחברות צריך לא רק למחר, אלא גם לעוד יומיים ולפעמים גם לשלוש, ובפועל הילדים נושאים איתם משקל כפול בתיק.

איך אתם יכולים לעזור?

לאפשר להם להשאיר את כל הספרים ואת כל הציוד בתא או בלוקר בבית הספר כדי שלא ישכחו אותם באף אחד מהבתים, ומצד שני גם לא יצטרכו לשאת אותם כל יום בתיק. בכל יום הם יקחו בתיק הביתה רק את הספרים והמחברות הנדרשים לשיעורי הבית.

ילדים להורים גרושים ינשמו לרווחה כשזה יקרה. וגם ההורים שלהם. והאמת, שכל הילדים וההורים ינשמו לרווחה ובעיקר יסחבו תיקים פחות כבדים. אז כדי שהילדים שלנו לא ירגישו שהם חריגים, כדאי לדאוג שזה יהיה הנוהל לכולם. ואם אין תאים או לוקרים, יש כאן מספיק סיבות טובות לדאוג שיהיו.

לפעמים סוחבים משקל כפול בתיק(צילום: shutterstock)

2. ספונטניות? לא בבית ספרנו

ספונטניות היא תכונה מבורכת אבל כשמדובר בילדים להורים גרושים ובציוד שהם צריכים להביא לבית הספר מהיום למחר, היא פחות רצויה. זה קורה כמעט על בסיס יומיומי כשהמורה מעדכנת במייל בערב מה צריך להביא למחר, אבל הספר בדיוק נמצא אצל אמא והילד מגיע בלעדיו, ועוד ננזף.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

זה מתחיל כבר בשבוע הראשון של שנת הלימודים, מתוך רצון אמיתי להקל על הילדים ולא להביא את כל הציוד בבת אחת, וכך, אנחנו מקבלים כל ערב הודעה של מה צריך להביא למחר. אבל כשילד חי בשני בתים, מאוד קשה לו לתכנן מהיום למחר. וזה גם לא כל כך תלוי בו.

איך אתם יכולים לעזור?

בבקשה תחשבו על הבקשות האלה יומיים-שלושה מראש, ועדיף שיהיה תכנון שבועי, כדי שיהיה לנו מספיק זמן להתארגן, כי הילד שלנו לא רוצה להרגיש חריג. כשילד להורים גרושים לא מביא את הציוד שביקשתם, תבדקו למה. לפעמים לא נעים לו להיות חריג ולהגיד שזה היה אצל אבא והוא היה אצל אמא, אז הוא מקבל את הנזיפה בשקט.

איך לא הבאת קלסר מתמטיקה?(צילום: shutterstock)

3. שתי ברכות, שתי תעודות

אמרנו כבר שילדים להורים גרושים לא רוצים להרגיש חריגים. זה מתחיל בכך שבראש השנה וביום המשפחה הם צריכים להכין שני כרטיסי ברכה כשכולם מכינים אחד, וכשמכינים הזמנות למסיבת הסיום הם מכינים שתיים, וזה מסתיים בזה שכשמחלקים תעודות הם מקבלים שתי תעודות, כשכולם מקבלים אחת. ויש עוד כמה דוגמאות כאלה במהלך השנה שאתם בוודאי מכירים.

לפעמים שואלים את הילד אם הוא רוצה להכין ברכה אחת או שתיים, ולפעמים המורה מחליטה בשבילו, מתוך רצון אמיתי לשמח את שני ההורים ולא להקשות על הילד עם ההחלטה למי לתת את הברכה.

איך אתם יכולים לעזור?

תשאלו אותנו, את שנינו, מה אנחנו מעדיפים. לא את הילד שלנו. אני אישית פחות אוהבת שהילד שלי צריך לעשות את הכול כפול ובעיקר להרגיש שונה, אז פתרנו את הנושא ואנחנו מצלמים את הברכות אחד לשניה. זה משהו שאפשר לעשות בבית הספר ולצייד את הילד בשני עותקים.

אני גם לא רוצה שהילד שלי ירגיש חריג ויקבל שתי תעודות. כי בסופו של דבר התעודה היא של הילד והוא יחליט איפה היא תהיה, ולכן אנחנו מסתפקים באחת כזו.

ומה דעתכם לתת לכל הילדים בכיתה אפשרות לבחור בין ברכה אחת משותפת לשני ההורים לבין שתי ברכות נפרדות? אין ספק שאז הילדים שלנו ירגישו פחות חריגים, וגם לנו כיף לקבל ברכות אישיות מהילדים שלנו.

קראו עוד:

הטעויות הנפוצות ביותר של הורים גרושים

לא שרדו: לידה ומיד אחריה גירושין

להודיע לילדים על גירושין - שלב אחר שלב

4. אל תשתמשו בילד כשליח

מכירים את זה שהמורה מבקשת מהילד לא לשכוח לעדכן את אבא שיש מסיבת חנוכה? וכל זה מתוך רצון אמיתי לערב את שני ההורים בחיי בית הספר. אבל הילד הוא לא השליח. לפעמים הוא ירגיש לא נוח כלפי אמא כי הוא יודע שהיחסים ביניהם לא טובים, ולפעמים הוא יקבל תגובה כועסת מאחד ההורים אז אל תעמיסו עליו גם את זה. יש לו מספיק.

איך אתם יכולים לעזור?

תדאגו שיהיו לכם כל פרטי ההתקשרות של שנינו, השתמשו במיילים ובטלפונים ועדכנו אותנו ישירות, לא באמצעות הילד.

עדיף לעדכן את שני ההורים(צילום: shutterstock)

5. עודדו את שני ההורים להיות מעורבים

כשאחד ההורים לא מגיע לאירועים ולא מעורב בחיי בית הספר יש לכך כמה סיבות. זו יכולה להיות מערכת יחסים לא טובה בין ההורים ורצון לא לפגוש זה בזו, או הורה שלא מעוניין להיות מעורב או שמקום מגוריו מרוחק.

אני מכירה לא מעט הורים שהתרגלו שכל העדכונים מגיעים להורה מסוים בלבד, ולפעמים זה אפילו נוח, אבל מכירה גם כאלו שרוצים מאוד להיות מעורבים וההורה השני, מהסיבות שלו, עושה הכול כדי שהם לא יהיו.

לצערי, הרבה פעמים ההורה הלא משמורן (ברוב המקרים האבא) מנותק מבית הספר ולא יודע שיש לו זכויות שאינן תלויות במשמורת שלו. בכל המקרים, הילד מאחורי כל הסיפור הזה מאוד רוצה ששני ההורים יהיו מעורבים בחייו.

איך אתם יכולים לעזור?

ראשית, להבין את מהות הקשר בין ההורים הגרושים, ולדבר איתם בתחילת השנה וגם במהלכה. האם הקשר טוב? איפה גר כל אחד? האם הם מדברים אחד עם השניה? האם יש עדכון הדדי לגבי הילד? האם הם רוצים להיות מעודכנים שניהם לגבי הילד?

ואם לא, זה בדיוק המקום להסביר להם למה כן. לפעמים צריך להחליט בשבילם, כי זו טובת הילד שלהם. אתם, שרואים את הילד שלהם כל יום, יכולים בדרך הזו לעשות הבדל מאוד גדול בחיים של אותו ילד.

אני לא מפחיתה באחריות של אותו הורה שמרגיש מנותק. הוא הראשון שצריך לפנות לבית הספר ולבקש להיות מעורב, אבל המציאות מראה שלא תמיד זה קורה, ויש כאן ילד שצריך את שני ההורים.

אז מורים ומורות יקרים, יש לכם תפקיד מאוד חשוב בחיים של הילדים שלנו. כל ילד צריך מורה אחד שיראה אותו ולפעמים גם ישמיע את הקול שלו. אתם יכולים לעשות הבדל מאוד גדול בחיים של כל ילד כזה.

הכותבת היא מאמנת ומדריכת הורים , מלווה לפני, במהלך ואחרי גירושים ובפרק ב'