היועמ"ש על המצלמות בקלפיות: לא ניתן לקיים כעת הליך חקיקה ראוי
לאחר החלטת יו"ר ועדת הבחירות, שבה נקבע כי בהיעדר חקיקה ראשית לא ניתן יהיה לצלם - הוכנה הצעת החוק שהועברה לעיון הציבור. היועמ"ש אינו מתנגד לחקיקה אך מסתייג מהמהירות שבה היא מקודמת על ידי הממשלה, כדי שתיכנס לתוקף עוד בבחירות הקרובות
משרדי הפנים והמשפטים השלימו הערב (יום ה') את הכנת הצעת החוק שתגדיר את המקרים שבהם ניתן יהיה להשתמש במצלמות בקלפיות במהלך הבחירות לכנסת. הצעת החוק הוכנה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר הבהירו כי צילום בקלפיות צריך להיות מוסדר במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת. הצעת החוק הועברה לעיון הציבור למשך 10 ימים.
מלשכתו של מנדלבליט נמסר כי הוא מסתייג מהמהירות בה מתכוונת הממשלה לקדם את הצעת החוק, זאת לאור כוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים אמיר אוחנה להעבירה בתוך שבועיים כדי שתכנס לתוקף כבר בבחירות הקרובות.
מנדלבליט אינו מתנגד לחקיקה שתסדיר את הפעלת המצלמות אך בחוות דעתו גורס שבזמן הנתון לא ניתן לקיים הליך חקיקה ראוי. בשלב זה היועץ לא מסר עמדה משפטית לגוף ההצעה, וזאת תינתן בהמשך תהליך החקיקה, לפני העלאתה בפני וועדת השרים. מפלגת הליכוד, שהייתה אחת מדוחפי ההצעה, מתכוונת להביא את הצעת החוק לאישור הממשלה כבר ביום ראשון.
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
בבחירות האחרונות לכנסת ה-21, שהתקיימו בחודש אפריל האחרון, התקינה מפלגת הליכוד כ-1,300 מצלמות לתיעוד ההצבעה בקלפיות במגזר הערבי בטיעון שבכך נמנעו ואותרו זיופים. החלטת הליכוד עוררה מהומה, וגרמה ליועץ המשפטי לממשלה וליו"ר ועדת הבחירות להתערב בנושא. השניים קיבלו את ההחלטה על הצורך בחקיקה ראשית לאחר קיום שימוע בוועדת הבחירות, שבמסגרתו הושמעו דעות בעד ונגד.
בדברי ההסבר לטיוטת הצעת החוק נכתב: "הבחירות לכנסת העשרים ואחת ותוצאותיהן הוכיחו פעם נוספת את החשיבות העליונה של הבטחת טוהר הבחירות כדרך להגביר את אמון הציבור בתוצאות הבחירות ובפעילות ועדת הבחירות המרכזית ולשם הבטחת ייצוג הולם לבוחרים.
"לאור החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שניתנה ביום 26 באוגוסט 2019, אשר קבעה כי בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק לא ניתן להתיר צילום בקלפיות במהלך שעות ההצבעה, נוצר צורך להסדיר סוגיה זו בהקדם, קודם הבחירות לכנסת העשרים ושתיים".
בהצעה צוין עוד: "מוצע לאזן בין האינטרסים והזכויות השונים הנוגעים בדבר, בהם הבטחת טוהר הבחירות ומניעת אי-סדרים וזיופים, קידום ערך השוויון בבחירות הקבוע בחוק יסוד: הכנסת, ומנגד הפגיעה האפשרית בזכות לפרטיות ובחשאיות ההצבעה, באופן האמור לעיל כך שיינתן מרחב שיקול דעת לחברי ועדות הקלפי לבצע תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפי בה הם חברים אם סברו כי יש בכך כדי לקדם את טוהר הבחירות או להפחית את הסיכוי לביצוע עבירות לפי חוק זה, תוך שמירה מוחלטת על חשאיות ההצבעה".
מטרת החוק, כפי שצוין בהצעה, היא "הסדרת האופן שבו ניתן יהיה לתעד, או להסמיך את בעלי התפקידים הרשאים לעשותו, כדי למנוע או לצמצם את תופעת הזיופים בקלפיות".
לפי ההצעה, "חבר ועדת הקלפי, ממלא מקומו של חבר שנעדר, משקיפים, מזכיר הוועדה ועובדי הוועדה המרכית שנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם – רשאים לתעד בתיעוד חזותי ו/או קולי דבר שבסמכותם לצפות בו או להאזין לו". בין הדברים שיאושרו לתעד לפי ההצעה: הליך הכנת הקלפי להצבעה, הליך ההצבעה, זיהוי המצביעים או המלווים, רישומם ופעולת ההצבעה. במהלך פתיחת הקלפי יאושר תיעוד האירוע, וכן רישום תוצאות ההצבעה ואריזת החומרים.
בתחילת השבוע אסר יו"ר ועדת הבחירות על מפלגות לצלם בקלפיות בבחירות הקרובות. בנוסף, הוא הורה על הקמת יחידת פיקוח על טוהר הבחירות.
המלאכה תוטל על אלפי פקחים שיישכרו לשם כך על ידי חברת האבטחה "צוות 3", שכבר החלה בגיוסם. בחירת החברה נעשתה בנוהל מהיר, כאשר הקריטריונים שנלקחו בחשבון הם ניסיונה בהפעלת צוותים גדולים ויכולתה לספק בטווח קצר את כל הציוד הטכנולוגי הדרוש.
הפקחים יצוידו במצלמות גוף, ובמהלך ההצבעה יסיירו בין הקלפיות על פי חלוקה לגזרות, כך שכמעט בכל אחת מ-11 אלף הקלפיות יהיה פקח במהלך היום. הם יוכלו להשתמש במצלמות במהלך ההצבעה רק במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה פלילית במקום הקלפי, כמו השמעה של איומים על חברי ועדות הקלפי, הצעות למתן שוחד בחירות או חשש לאלימות ורק לאחר שקיבלו אישור קונקרטי לצילום מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
לפנייה לכתב/ת 
