היהודים שנלחמו בנאצים: "גאים שאנחנו חלק מהניצחון"
אלכס זילוני בן ה-103 שימש כרכז מטוסים בחיל האוויר הבריטי בעת הבליץ, אברהם גרינזייד (93) התראיין באולפן ynet עם אותות הצבא האדום, מוריס רוז היה מפקד הדיוויזיה האמריקני היחיד שנפל במלחמה. 80 שנה לפתיחת מלחמת העולם: בחזרה ליהודים שהתגייסו כדי להילחם בצורר הנאצי
80 שנים בדיוק חלפו מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה.
היום הראשון לחודש ספטמבר של שנת 1939 ייזכר לדיראון עולם כיום ששינה את תולדות האנושות בכלל ואת ההיסטוריה של העם היהודי בפרט. באותו יום פלשה גרמניה הנאצית לפולין והחלה המלחמה שבה נהרגו כ-60 מיליון כבני אדם, מתוכם שישה מיליון יהודים שנטבחו על ידי הנאצים ועוזריהם בשואה.
כמעט כל מדינות אירופה לקחו חלק במלחמה, שהתנהלה גם באזורים נרחבים בצפון אפריקה ובחלקים מהמזרח התיכון, וכן במזרח הרחוק. מדינות הציר - ובראשן גרמניה הנאצית, איטליה הפאשיסטית של מוסוליני ויפן - נלחמו מול בעלות הברית, שכללו בין היתר את בריטניה, צרפת (עד לכיבושה ב-1940), ברית המועצות וארצות הברית (שהצטרפו למערכה נגד הגרמנים רק ב-1941), ובהמשך באופן מסוים גם סין.
לא מעט יהודים לקחו חלק במאמץ המלחמתי של בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית ומדינות הציר. כמיליון וחצי יהודים התגייסו במטרה להילחם בצורר הנאצי. שכם אל שכם, כתף אל כתף, הם התייצבו ולחמו. רבים מהם לא שבו.
למעלה מחצי מיליון יהודים לחמו תחת הדגל הסובייטי של ברית המועצות וצבאה, הצבא האדום. יותר ממאה אלף מתוכם נהרגו בקרבות הקשים. נוסף אליהם, כ-80 אלף שבויי מלחמה יהודים נרצחו בידי הנאצים. בצבא האדום לחמו גם קצינים יהודים בדרגות בכירות. לאורך השנים הוכרו כ-150 מהלוחמים היהודים כ"גיבורי ברית המועצות", אות מלחמה שניתן בצבא האדום.
אברהם מיכאל גרינזייד, תושב רחובות בן 93, היה אחד מחצי מיליון היהודים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. "התגייסתי ב-1943, בגיל 17.5", סיפר גרינזייד בריאיון לאולפן ynet, כשהוא לבוש במדי צבא ובאותות מלחמה רבים שעיטרו את חזהו. "התגייסתי בשביל לנקום. אבא שלי כבר נפטר, בן דוד שלי נפל במלחמה, הקרובים שלי היו בגטו והרבה נהרגו. היה קשה מאוד לחיות. לא היה אוכל, לא שתייה, לא בית. היינו בודדים - כל החשק שלנו היה לנקום. חוץ מזה, פחדנו שאם חס וחלילה הגרמנים יצליחו להגיע למקום שאנחנו נמצאים יהרגו אותנו".
גרינזייד, מאחרוני הדור שלחם במלחמה ההיא, עלה לארץ לפני כ-30 שנה ויש לו מסר להעביר לדור הצעיר בישראל: "אני פונה לעם ישראל, לצעירים, אל תשכחו את זה. מיליון וחצי יהודים נלחמו נגד הנאצים. אנחנו גאים שאנחנו חלק בלתי נפרד מהניצחון. עמנו צריך להיות גאה שאנחנו לא רק קורבן. אנחנו גיבורי מלחמת העולם השנייה שהצלחנו לנקום".
בצבא האמריקני, שהצטרף למלחמה בשלהי 1941 לאחר המתקפה על פרל הרבור, לחמו יותר מחצי מיליון יהודים. לא פחות מ-36 אלף מתוכם קיבלו אותות הצטיינות שונים על הפעולות שלהם בשנות המלחמה. הגנרל מוריס רוז, הקצין האמריקני-יהודי הבכיר ביותר שפיקד על כוחות במלחמה ואף מצא בה את מותו, היה אחד הלוחמים היהודים הנועזים ביותר בצבא האמריקני במלחמה. רוז הגיע משושלת משפחתית של רבנים פולנים שהיגרו לארצות הברית, ואף שלא ראה את עצמו כקרוב לדת הוא עדיין החלל היהודי הבכיר ביותר בצבא האמריקני במלחמה.
בארה"ב ראו ברוז כמפקד בעל יכולות אסטרטגיות מעולות וכקצין שריון מהמעלה הראשונה. לאורך שנות המלחמה, במהלכה רוז נלחם במדינות הציר באפריקה, איטליה, צרפת וגרמניה, זינק הקצין המוערך בסולם הדרגות בקצב מטאורי. כשארה"ב הצטרפה למלחמה ב-1941 היה רוז בדרגת מייג'ור (רס"ן). ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1945, רוז כבר הגיע לדרגת מייג'ור-גנרל (אלוף). בחודש מרץ של אותה שנה, כשהוא מוביל את הכוח שלו בחזית, נורה רוז על ידי חייל גרמני ונהרג. בן 45 היה במותו. הוא היה מפקד הדיוויזיה (אוגדה) האמריקני היחיד שאיבד את חייו במלחמה.
עשרות אלפי יהודים שירתו גם בצבא הבריטי. נוסף אליהם, למעלה מ-30 אלף יהודי הישוב העברי בארץ ישראל הצטרפו בגלים לכוחות הבריטים במשימות שונות. לצד הכוחות שפעלו באופן מוסדר דרך הצבאות השונים, באירופה פעלו גם לא מעט גדודים של הפרטיזנים שלחמו נגד הנאצים ועוזריהם.
אלכס זילוני בן ה-103 היה מראשוני ומייסדי חיל האוויר הישראלי, ולֹא בִּכְדִי. עם קום המדינה זילוני היה מהמנוסים שבאנשי האוויר, לאחר שירות ממושך כקצין בחיל האוויר המלכותי בבריטניה, אליו התגייס עם פרוץ המלחמה. לימים, כשקם שירות האוויר הישראלי (ששמו שונה בהמשך לחיל האוויר) שימש זילוני כראש המטה הראשון של השירות ובהמשך כמפקדו הראשון של בסיס חיל האוויר בתל נוף.
באופן מסוים, מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל קמו על בסיס ניסיונם של מנהיגים ומצביאים כמו זילוני שחוו את מלחמת העולם השנייה מן הצד הלוחם. דמויות כמו מרדכי מקלף וחיים לסקוב, לימים הרמטכ"ל השלישי והחמישי של צה"ל בהתאמה, היו לוחמים בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה ואליהם מצטרפת עוד שורה ארוכה של בכירים בצבא הישראלי בראשית דרכו.
זילוני נולד בפולין בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. הוא עלה לישראל עם משפחתו בגיל 5 ובהמשך למד בגימנסיה העברית בירושלים. עם סיום התיכון ב-1934 הצטרף לשורות ההגנה, שם שירת תחת יצחק שדה בפלוגה "הנודדת" שתקפה יחידות ערביות בבסיסם.
שנתיים מאוחר יותר עבר לאנגליה על מנת ללמוד הנדסת תעופה. פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 תפס את זילוני בן ה-23 כשהוא עדיין בלימודים בממלכה המאוחדת. הוא החליט להתנדב למערך האוויר, שם התנסה בעבודת הטכנאות במטוסים. "אחרי שהתנדבתי עברתי קורס קצינים, אחר כך עברתי קורס טכני", סיפר זילוני ל-ynet מביתו בשכונת צהלה. זילוני שירת ביחידות האוויר השונות של חיל האוויר המלכותי ובמשך השנים פיקד על מאות חיילים בריטיים.
אחד מאירועי השיא שאותם חווה זילוני במהלך מלחמת העולם השנייה היה בתקופת "הבליץ" - שורה של הפצצות כבדות של חיל האוויר הגרמני באזורים נרחבים בבריטניה. עשרות אלפים נהרגו במהלך המתקפות הגרמניות ונזק עצום ספג חיל האוויר המלכותי בו שירת זילוני. "בזמן ההתקפות ישבתי בלונדון בתפקיד רכז המטוסים הבריטים שנפגעו במלחמה", אמר זילוני. "ההפצצות בלונדון היו רציניות מאוד, אלפים נהרגו". במהלך השירות בחיל האוויר יחידות שבהן שירת זילוני סיפקו לבריטים הגנה טקטית מול הגרמנים. "חיל האוויר הבריטי מנע מהיטלר לכבוש את אנגליה", הוסיף איש הצבא.
כיום, זילוני מתגורר בשכונת צהלה בתל אביב, בבית שבנה לפני כ-60 שנה. הוא אב לשלוש בנות, סב לארבעה נכדים וסבא רבא לנין אחד.
כמו זילוני כך גם גדעון גלבוע לחם בשורות הבריטים במלחמה. גלבוע, כיום בן 96, התגייס למערכה לאחר ששימש כאיש משטרת המנדט. "הייתי במשטרת היישובים העבריים ושירתתי בגדוד השומרון", סיפר גלבוע. "היה לי מגע ישיר עם פצועי מלחמת העולם שבאו משדה המערכה בצפון אפריקה והושפעתי מהלחץ שלהם. הם אמרו לנו 'אתם היהודים, שהיטלר האויב שלכם, מדוע אתם פה ועושים חיים?'". הלחץ השפיע וגלבוע עזב את משטרת המנדט והתגייס לשורות צבא הוד מלכותו. הוא עשה טירונות תחת מרדכי מקלף ביחידות הרגלים, שירת בלוב ובהמשך עבר לקרבות באיטליה. "זו הייתה חוויה מאוד מרשימה", סיפר גלבוע על הלחימה בגרמנים. "הייתה שאיפה להראות לנאצים שאנחנו לא צאן לטבח. רדפנו אותם אחרי שפרצנו את הקו. הם היו בנסיגה ואנחנו רצנו בעקבותיהם ולא נתנו להם להתארגן מחדש".
"הסוכנות היהודית ניסתה להיות מעורבת ולכוון את הגיוס כדי שהוא יהיה ליחידות עבריות וללחימה", מסבירה רחל סילקו, מנהלת מוזיאון בית הגדודים של משרד הביטחון. "הצבא הבריטי קבע את הטון וגייס בעלי מקצוע בעיקר מהישוב". סילקו, שמנהלת את המוזיאון ב-13 השנים האחרונות, אומרת כי לא נותרו וטרנים רבים ששירתו במלחמה ההיא וכי יש חשיבות היסטורית לשמר את שמם ומורשתם. "הווטרנים, כשהם מגיעים למוזיאון, מגיעים הרבה פעמים עם תצלומים שלהם. הם אומרים לנו שהעובדה שהם לקחו חלק במשהו שהוא כל כך רחב וגדול היא הדבר המשמעותי".
לפנייה לכתב/ת 
