רפורמות לצד אתגרים: שנת הלימודים נפתחת
איומי ההשבתה הוסרו, היום ב-08:00 יישמע הצלצול הראשון ו-2.3 מיליון תלמידים יפקדו את ספסלי הלימודים. האתגרים: כיצד יכשירו מורים ללא רקע בחינוך המיוחד, מה עם ההבטחה להעביר את מעונות היום לאחריות משרד החינוך ואיך ישפיע המחסור במורים? כל הנתונים לקראת שנת תש"ף
אחרי שהוסרו איומי ההשבתה, יחזרו היום (א') כ-2,354,000 תלמידים לבתי הספר ולגני הילדים - ושנת הלימודים תש"ף תיפתח: 168 אלף תלמידי כיתה א' ייכנסו לראשונה בשערי בתי הספר, כמו גם 190 אלף ילדי גן חובה ו-333 אלף ילדים בטרום חובה.
גם 1,074,000 תלמידי בתי הספר היסודיים, 296 אלף תלמידי חטיבות הביניים ו-461 אלף תלמידי החטיבות העליונות יגיעו היום למוסדות החינוך, מתוכם 132 אלף תלמידי כיתות י"ב שזו תהיה שנתם האחרונה במערכת החינוך. בניגוד לשנת הלימודים הקודמת, מיום חזרתם ללימודים היום צפויים ללמוד התלמידים במשך כמעט חודש שלם, שכן חגי תשרי יחלו השנה רק לקראת סוף חודש ספטמבר.
השנה תעמוד שנת הלימודים בסימן "ערבות הדדית", כפי שהכריז שר החינוך רפי פרץ עם כניסתו לתפקיד, ולקראת פתיחת שנת הלימודים הציג משרדו כמה יעדים לשנת תש"ף ובהם הרחבת מרחבי הלמידה החדשים והמשך הטמעת התקצוב הדיפרנציאלי.
חוזרים ללימודים - כתבות אחרונות
הורים ומורים נופלים קורבן לחרם ושיימינג
ההישגים והפשרות: ההסכם שהציל את הלימודים
אחרי קיץ של מחאה, נוער הקהילה האתיופית חוזר לביה"ס
קרבות שליטה בבתי ספר: הורים ומורים במפגש טעון
עם זאת, בשנת הלימודים הקרובה צפויה להתמודד מערכת החינוך עם שלושה אתגרים ורפורמות משמעותיות שעלולים לשנות את פניה לחלוטין בטווח הארוך: רפורמת החינוך המיוחד, טיפול בילדי הגיל הרך (3-0) וקביעת הסכם קיבוצי למרבית עובדי ההוראה. בנוסף, צפויה המערכת להמשיך ולחפש אחר פתרונות לאחת המצוקות הכי קשות עמה היא מתמודדת: מחסור חמור במורים, בעיקר במקצועות המדעים, אנגלית ומתמטיקה, ובעיקר בפריפריה.
איך יכשירו מורים ללא רקע בחינוך מיוחד?
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת הלימודים הקודמת למדו בחינוך המיוחד כ-260 אלף תלמידים, מתוכם כ-98 אלף במסגרות ייעודיות של החינוך המיוחד וכ-161 אלף ששולבו בחינוך הרגיל. לאחר שעבר בכנסת ה-20 התיקון לחוק החינוך המיוחד, השנה יחל יישום הרפורמה אשר נשענת על התיקון לחוק והיא תצא לדרך במחוז הצפון בלבד.
לרפורמה שתי מטרות עיקריות: להביא לשילוב מיטבי של ילדי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל ולתת להורים את האפשרות לבחור את המסגרת החינוכית המתאימה לילדיהם. עם זאת, אחת הביקורות המרכזיות נגד הרפורמה היא ששילוב הילדים בחינוך הרגיל לא מתוקצב בהתאם. כלומר, בעוד שילד בבית ספר לחינוך מיוחד או בכיתה מיוחדת בחינוך הרגיל מקבל סל שלם של תמיכה וטיפול, אותו סל לא "עובר" איתו לכיתה הרגילה.
בעיה נוספת נוגעת לעובדי ההוראה: לראשונה יתמודדו מורים ללא הכשרה בחינוך המיוחד עם תלמידי החינוך המיוחד בכיתות הלימוד, וזאת כאשר אין להם את הידע או הכלים להתמודד עמם. עדות לעומק הבעיה נרשמה לאחרונה, כאשר אחד מסכסוכי העבודה עליה הכריזה הסתדרות המורים במסגרתם איימה להשבית את הלימודים, היה בנושא הרפורמה.
ההסתדרות אף ביקשה לדחות את יישום הרפורמה עד להסדרת תהליך ההכשרה של המורים והתגמול שלהם, ואולם היא בכל זאת תצא לדרך השנה, כאשר שאלות התקצוב שלה ואופן הכשרת המורים נותרו ללא מענה ברור. לכך יש להוסיף גם את דילמת ההורים לילדים בחינוך המיוחד. אלו שיהיו חלק מהרפורמה השנה נאלצו לבחור: שילוב או סל שירותים "רזה" יותר.
הסכם קיבוצי חדש לעובדי ההוראה: תוספת למורים מתחילים?
בשנת הלימודים הקרובה ולאחר הבחירות, צפויות להתחיל באופן רשמי השיחות בין הסתדרות המורים למשרד האוצר בדבר חידוש הסכם השכר הקיבוצי "אופק חדש" שנוגע למרבית עובדי ההוראה במערכת החינוך: הגננות ומורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. עיניהם של עובדי הוראה רבים נשואות אל עבר הסתדרות המורים. גם מזכ"לית ההסתדרות, יפה בן דויד, ככל הנראה יודעת כי זו שעת המבחן הגדולה ביותר שלה מאז שנכנסה לתפקיד לפני כמעט שלוש שנים.
אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר על הפרק בעניין היא שכרו של המורה המתחיל, שיעמוד השנה על 6,300 שקלים ברוטו למשרה מלאה. לשם השוואה, שכרו של מורה מתחיל בתיכון, כפי שהוא מעוגן בהסכם "עוז לתמורה" של ארגון המורים, עומד על 8,000 שקלים. השגת סכום נמוך מזה תיחשב לכישלון צורב עבור ההסתדרות ואילו שינוי משמעותי בשכרו של המורה המתחיל בסכום שווה או גבוה יותר מהמורים בתיכונים תיחשב להצלחה.
גם המורים הוותיקים מצפים להעלאה בשכרם ולעדכון התגמולים שלהם עבור ותק. לצד ההישגים שרשמה הסתדרות המורים במשא ומתן עם האוצר בנושא הפנסיה וחישוב ימי המחלה, שמנעו את השביתה, תגובות מצד מורים רבים ברשתות החברתיות לפרסומים על כך מדגישות כי זהו, למעשה, "הכסף הקטן", ולא מדובר בליבת הנושאים שמעסיקים כיום את עובדי ההוראה.
לא רק מהתגובות ניתן ללמוד עד כמה מצבם של עובדי ההוראה הוא עגום. גם ההשוואות הבינלאומיות מצביעות על כך, כאשר דו"ח ארגון המדינות המפותחות (OECD) מצביע על כך שלצד הגידול המשמעותי בשכרם של המורים בישראל מאז החתימה על הסכמי השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", הוא עדיין נותר נמוך באופן משמעותי לעומת הממוצע. לשם השוואה, שכרו השנתי של מורה ישראלי בעל ותק של 15 שנה במערכת בחינוך היסודי עומד על כ-30 אלף דולר בשנה. מורה אמריקני בעל ותק דומה כבר ירוויח כ-61 אלף דולר ובגרמניה 70 אלף דולר. ממוצע ה-OECD למורה כזה עומד על 45 אלף דולר.
טיפול בגיל הרך: מה נשאר מהצהרות רה"מ ושר החינוך?
שר החינוך רפי פרץ הצהיר בימים האחרונים ש"נושא שאפעל לקידומו הוא מעבר מעונות היום לאחריות משרד החינוך". פרץ הוסיף כי "המעבר חיוני, ואני בטוח שמשרד החינוך יוכל לתרום מניסיונו הרב לקדם את המשימה החשובה הזו, כמובן בליווי של החלטת ממשלה והתוספות התקציביות הנדרשות".
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז לאחרונה כי יפעל לקידום המהלך. על רקע חשיפת המקרים האחרונים של התעללות והזנחה בפעוטונים ובמעונות הילדים בגיל 0 עד 3, נראה היה בשנה האחרונה כי הקריאות בדבר העברת האחריות על קבוצת הגילים הזו ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך החלו לחלחל.
היעדר הקריטריונים וההכשרה הייעודית למטפלות אשר עובדות בגילים הללו, כמו גם השכר הנמוך - היו ונותרו הבעיות המרכזיות שהביאו להפקרת הילדים. גם חוק הפיקוח על המעונות שעבר בכנסת ה-20, שמסדיר את מערך הפיקוח והרישוי של המעונות לגיל הרך, הוא בעבור הורים ואנשי חינוך רבים "מעט מידי ומאוחר מידי".
אז מה נותר מההבטחות של ראש הממשלה, שר החינוך וגם ראשי מפלגות נוספים שהבטיחו שיפעלו לקידום המהלך? השנה זו תהיה שנת מבחן בעניין. העברת האחריות על הגיל הרך באופן מלא למשרד החינוך מחייבת הן הליך חקיקתי והן הוספת תקציבים בגובה של מיליארדי שקלים, ויש הרבה כסף להוסיף: על פי נתוני ה-OECD משנת 2018, ישראל משקיעה הכי מעט בקבוצת הגילים הזו. סגירת תקציב 2020, כמו גם חקיקת הכנסת ה-22 בנושא הגיל הרך, תעמיד במבחן את הבטחות הפוליטיקאים בדבר אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שיש לגביהם כמעט קונצנזוס במערכת החינוך.
מחסור חמור במורים: איך ימשכו כוח הוראה איכותי?
בשנים האחרונות עולות טענות באופן קבוע מצד מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך בדבר מחסור חמור במורים, בעיקר במקצועות המדעים, במתמטיקה ובאנגלית. עומק המשבר נחשף לאחרונה ב-ynet, כאשר "תוכנית חירום" של משרד החינוך להתמודדות עם מחסור של מורים בכ-40 חטיבות ביניים במחוז תל אביב אף הציעה כי מורה אחד ילמד בשתי כיתות במקביל.
משרד החינוך לא מפרסם את נתוני המחסור המדויקים במקצועות האלו, אך בשטח מדווחים במכללות להוראה כי הרישום להוראת מקצועות המדעים נמצא בירידה חדה כבר שנים, וגם גורמי מקצוע אשר פועלים בנושא מזהירים מפני ההשלכות העתידיות. "המערכת כמערכת לא מתייחסת לנושא המדעים במלוא הרצינות", אמרה ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון. "צריך להבין שכמדינה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות בלי לימודי מדעים בחטיבות הביניים, ולשם אנחנו צועדים".
ד"ר בן דוד הוסיפה כי "אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי להנגיש את העיסוק במדע לכל מי שמעוניין, ואני רואה שיותר ויותר תלמידים פונים אלינו כי הם מרגישים שאצלנו הם מקבלים מענה. הגיע הזמן שמערכת החינוך במדינת ישראל תחליט מהן המטרות המרכזיות שלה. יש ריבוי מטרות וכל פעם מתחלפת הרוח בדרגים השלטוניים ומגיעות רפורמות חדשות לבקרים, כל אחת עם מטרות שונות".
לדברי בן דוד, "יש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על המערכת וצריך להוציא אותה מידיים כאלו ואחרות, ולהקים מועצה שתחליט על הבסיס שכל תלמיד יקבל. מערכת שמאפשרת לכל מי שעובר ברחוב להיות מורה מחליף ומאפשרת לאנשים ללא השכלה נדרשת להיות מורים, זו מערכת מסורבלת ומסואבת שצריכה לחשב מסלול מחדש".
שר החינוך פרץ על המתיחות בצפון: "דרוכים וערניים"
אמש הגיע השר פרץ לחדר המצב של משרד החינוך. "אפשר להכריז חגיגית ששנת הלימודים תש"ף תיפתח כסדרה. המורים, המנהלים והגננות הם עמוד השדרה, היחס אליהם צריך להיות הגון וראוי", אמר השר. "אני רוצה לברך את תלמידי ישראל בשנת לימודים פוריה ומצלחת, נעמיק את הערכים ונבנה מצוינות ערכית וחינוכית כמו שראוי לילדי ישראל".
פרץ התייחס לחששות ההורים בשל המתיחות הביטחונית בצפון ובדרום. "אנחנו מוכנים ובודקים את הדברים, גם עם הצבא ועם פיקוד העורף", הוא אמר. "כרגע המצב בהגדרת רגיעה, אנחנו דרוכים וערניים למה שצריך לעשות. חדר המצב יתפקד גם מול הסוגיה הזו במהלך הלילה, יש לנו אפשרויות לתת מענה".
על פי נתוני חדר המצב, אף שאיומי ההשבתה מצד ארגון המורים והסתדרות המורים הוסרו, בשל בעיות מקומיות 14,419 תלמידים לא יתחילו מחר את שנת הלימודים בשל השבתה, וישנם איומי השבתה שעלולים להותיר בבית 36,698 תלמידים נוספים. בסך הכל מדובר ב-79 בתי ספר ו-494 גנים. בין הסיבות המרכזיות לאיומי ההשבתה המקומיים: סכסוכי הורים עם ההנהלה, ליקויים בתשתיות ומחסור בכיתות.
לפנייה לכתב/ת 
