שתף קטע נבחר
 

סוכרת מסוג 1 ומסוג 2: מה ההבדל?

הסוכרת נחלקת לשני סוגים עיקריים, אשר המשותף להם הוא רמות סוכר גבוהות בדם. איך ההבדלים משפיעים על הטיפול?

 

בשיתוף גפן מדיקל

 

מחלת הסוכרת נחלקת לשני סוגים עיקריים: סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. מהם ההבדלים העיקריים בין שני הסוגים, וכיצד זה משפיע על אופן הטיפול? בסיוע פרופסור חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת בבית החולים וולפסון בחולון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת, בדקנו את הדומה והשונה בין שני סוגי המחלה.

 

מה דומה?

"בשני הסוגים המחלה נקראת בשם 'סוכרת', כי בשניהם יש בדם ריכוז של סוכר הגבוה מהנורמה", מסביר פרופסור ויינשטיין, "בשני סוגי הסוכרת, בדרך כלל ערכי הסוכר בדם לא מורגשים על ידי החולים - גם אם הם מעט גבוהים מהנורמה. הם מורגשים כשיש נפילות סוכר או כאשר יש קפיצות מאוד מאוד גבוהות, אבל בדרך כלל ערכים שהם גבוהים רק במעט - הם א-תסמיניים בשני המקרים.

 

"מכנה משותף נוסף לשני הסוגים הוא שככל שהזמן עובר, והסוכר גבוה בדם, זה עלול להוביל בפגיעה באותם איברים: בלב, במוח, ברגליים, בכליות, בעיניים או בכלי הדם".

 

מנגנון הסוכרת

"כדי להבין מה שונה, צריך להסביר את המנגנון של הסוכרת בכל אחד מהסוגים", מוסיף פרופסור ויינשטיין, "המולקולה של הסוכר היא חיונית ביותר לכל תא בגוף, על מנת לספק לו אנרגיה. חלק גדול מהמזונות מכילים פחמימות. גם מזונות שאינם מתוקים יכולים להכיל פחמימות בכמות גדולה. פחמימות מתפרקות בגוף לסוכר וגורמות לעלייה ברמת הסוכר.

 

"זה אומר שיש מערכת כמעט אינסופית של צינורות, במטרה שהסוכר הזה יזרום בתוך הצנרת ובסופו של דבר יגיע לכל תא ותא, ויעביר את המולקולה הזו של הסוכר מהדם לתא. יציאת המולקולה של הסוכר מתוך צינור הדם, והכניסה לתוך התא, הן סיפור מאוד מאוד מורכב ומסובך.

הזרקת אינסולין (צילום: index open)
הזרקת אינסולין(צילום: index open)

"לצורך העברת המולקולה הזאת ממקום למקום דרושים לפחות שני תנאים בסיסיים שבלעדיהם המעבר לא מתרחש. התא הוא סגור - יש לו קרום שלא מאפשר לשום דבר להיכנס אליו ולצאת ממנו. אבל על פני קרום התא יש קולטנים - כמו דלתות קטנות שרק דרכן יכול הסוכר להיכנס לתוך התא. התאים נמצאים בסמוך לכלי הדם, והסוכר זורם בתוך כלי הדם, ומגיע לתא שדרוש לו סוכר. על מנת שהסוכר הזה ייכנס לתא, וששער הקולטן ייפתח ויאפשר למולקולה של הסוכר לחדור לתוכו - דרוש אינסולין.

 

"אינסולין זה הורמון שמיוצר בגוף, ומטרתו לרגש את הקולטנים  - להודיע להם: 'הנה הסוכר הזה צריך להיכנס לתא'. בלי אינסולין התא לא נפתח - זה כמו מפתח של הדלת. כאשר כל התנאים האלה מתקיימים - יש סוכר בדם, יש אינסולין בסביבה, והקולטן שנמצא על פני קרום התא הוא תקין - הפעולה הזאת מתבצעת והסוכר עוזב את כלי הדם ונכנס לתוך התא".

 

מה שונה?

שני סוגי הסוכרת מתרחשים בשל בעיה שונה במנגנון ספיגת הסוכר. פרופסור ויינשטיין: "בסוכרת מסוג 1, מסיבות של הפרעה במערכת החיסונית, הגוף מתבלבל ותוקף באמצעות נוגדנים את התאים שמייצרים אינסולין בלבלב, ושנקראים תאי בטא. הגוף חושב שהתאים האלה הם חיידקים או וירוסים, שצריך להתגונן מפניהם, ובטעות תוקף את התאים שלנו שהם תאים נורמליים.

 

"בתהליך שנמשך לפעמים חודשים או שנים, נגמרים כל התאים האלה בלבלב, ואין בגוף אף אחד אחר שיודע לייצר אינסולין במקומם. לכן אותו חולה זקוק לטיפול באינסולין, על מנת שהסוכר שלו יוכל להיכנס לתא - ולא יישאר בזרם הדם".

 

לדברי פרופסור ויינשטיין, "סוכרת מסוג 1 מופיעה בדרך כלל אצל אנשים צעירים, אבל יכולה להופיע בכל גיל. כאשר זה מופיע עד גיל 20 אנחנו קוראים לזה סוג 1, וכאשר אותה מחלה מופיעה במבוגרים בני 80-60 קוראים לזה LADA. זו בעצם אותה מחלה, אם כי בדרך כלל היא איטית יותר.

 

"סוכרת מסוג 1 מופיעה בדרך כלל אצל אנשים רזים, והיא מופיעה בצורה דרמטית. החולה לא יודע שהתחילה אצלו בעיה, ורמת האינסולין שהוא יכול לייצר הולכת וקטנה. בסוף אין לו אינסולין, והסוכר יכול להגיע לערכים מאוד גבוהים. החולה מאוד סימפטומטי - הוא משתין הרבה, אוכל המון, שותה המון. הגוף מרגיש שחסר סוכר - אבל החולה ממשיך לרדת במשקל כי כל הסוכר יוצא החוצה עם השתן ולא נכנס לתאים.

סוכרת סוג 2 (אילוסטרציה: Shutterstock)
(אילוסטרציה: Shutterstock)
 

"סוכרת מסוג 1 זו מחלה שאמנם יש לה מרכיב גנטי, אבל המרכיב הגנטי נמוך יחסית לסוכרת מסוג 2. במשפחה שבה יש ילד עם סוכרת מסוג 1, בדרך כלל יש רק ילד אחד כזה. למרות שיש גם מקרים של כמה באותה משפחה, אבל זה יחסית נדיר. לעומת זאת בסוכרת מסוג 2 רואים אח ואחות, ועוד אח ואבא, ואמא, וסבתא והרבה בני משפחה. המשקל הגנטי פה הוא הרבה יותר דומיננטי".

 

איך נוצרת סוכרת מסוג 2?

"לאנשים שחולים בסוכרת מסוג 2 אין בעיה אוטואימונית של חוסר באינסולין. הבעיה שלהם היא בקולטנים. בסוכרת מסוג 2, הסוכר רוצה להיכנס לתוך התא, האינסולין מבקש מהקולטן להיפתח, אבל הקולטן מצפצף על האינסולין ולא נפתח. המצב הזה נקרא תנגודת לאינסולין, הקולטן לא רגיש לאינסולין. לכן למרות שיש אינסולין, הסוכר עדיין נשאר גבוה בגוף, אבל מסיבה אחרת. בשני סוגי המחלה, כשעושים בדיקת דם הסוכר יהיה גבוה בדם, וההמשמעות היא שחסר סוכר בתאים".

 

מה ההבדל בטיפול?

"הטיפול בחולי סוכרת מסוג 1 חייב לכלול אינסולין, אחרת הם יכולים למות", מסביר פרופסור ויינשטיין, "סוכרת מסוג 2, לעומת סוג 1, מופיעה בדרך כלל אצל אנשים שמנים או כאלה הסובלים מעודף משקל. בסוג 2, במיוחד בשנים הראשונות, המחלה מגיבה מצויין לאורח חיים בריא - ירידה במשקל, אכילה נכונה, פעילות גופנית, הליכה.

 

"אבל היא מתקדמת, היא פרוגרסיבית, ולאט לאט צריך תרופה ולאחר מכן עוד תרופה, ומרבית החולים יזדקקו בסופו של דבר גם לאינסולין כדי להתגבר על אותה תנגודת שדיברנו עליה. כלומר בשלב מסוים, סוכרת מסוג 2 הופכת להיות די דומה לסוכרת מסוג 1, מהבחינה הזאת שהחולים יזדקקו גם לטיפול באינסולין - הרוב המכריע שלהם, לא כולם.

 

"גם בסוכרת מסוג 1 וגם בסוג 2 ערכי הסוכר הם א-סימפטומטיים ואינם מורגשים. לכן חולים, במיוחד כאלה המטופלים באינסולין, חייבים לנטר את רמות הסוכר שלהם מספר פעמים ביום, במשטר אינטנסיבי.

 

"היום סל התרופות נותן לחולי סוכרת מסוג 1 את מערכת הניטור לרמות הסוכר בדם המתבצעת ללא דקירה, כי הם מטופלים באינסולין ומצבם מחייב ניטור נרחב. הסל לא נותן את המערכת לחולי סוכרת מסוג 2 שמטופלים באינסולין, וזה לא הוגן. לסל התרופות הבא אנחנו נמליץ לתת את המערכת גם לחולי סוכרת מסוג 2 - טיפול כזה יכול לשנות להם את החיים ולאפשר להם להגיע לאיזון הרבה יותר טוב".

 

בשיתוף גפן מדיקל


פורסם לראשונה 08/09/2019 06:58

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים