הסנגור הצבאי הראשי: "צה"ל מגזים בטיפול בהטרדות מיניות"

אל"מ רן כהן. "סכנת פיטורים בשל מעשים מינוריים"

הסנגור הצבאי הראשי, אל"מ רן כהן, סבור כי לא ניתן עוד להגדיר הטרדות מיניות בצבא כתופעה מובהקת, וכי צה"ל מגזים באופן הטיפול בתלונות שכאלה.

בראיון לכתב העת "עורך הדין", אמר כהן: "אני לא חושב שיהיה נכון לומר שהטרדות מיניות הן תופעה בצבא. צה"ל מעביר מסר חריף וברור לגבי מעשים כאלו. אני סבור שבגלל סטיגמות עתיקות יומין הצבא פועל באופן נחרץ ולעיתים אף מוגזם באיזון שבין זכויות אנשי הקבע ומשפחותיהם ובין הצורך במיגור תופעות של הטרדות מיניות".

הוא הוסיף: "אין מחלוקת על הצורך לטפל באופן חריף בהטרדות מיניות. מנגד, מפקדים שהקדישו את כל חייהם למערכת הצבאית מוצאים את עצמם בסכנת פיטורים ואבדון כלכלי גם בשל תלונות על מעשים מינוריים למדי וגם בגין יחסים בהסכמה, וחשוב לא לאבד את הפרופורציות הראויות גם במאבק לשמירה על סביבת עבודה מכבדת והולמת".

כהן היה חלק מצוות ההגנה של אופק בוכריס - לשעבר מפקד חטיבת גולני שהורשע בהסדר טיעון בהתנהגות בלתי הולמת ובבעילה אסורה בהסכמה.   

הסנגור הצבאי הראשי. "סטיגמות עתיקות יומין"(צילום: מוטי קמחי)

"כליאה צריכה להיות מוצא אחרון"

לדברי כהן, חייל נענש בחומרה יתרה על אותה עבירה שביצע אזרח. "חייל נמצא בפועל בסיכון משמעותי לאכיפה נוקשה, נניח ביחס לעבירת סמים ‘קלים’, כלומר קנאביס. החייל ייעצר, ייחקר, יוגש נגדו כתב אישום והוא ייענש, יישלח למאסר ויגרור איתו לאזרחות רישום פלילי. האזרח, הלכה למעשה, לא יקרה לו דבר או כמעט לא יקרה לו דבר. קרוב לוודאי שהחקירה שלו תסתיים באי-הגשת כתב אישום".

הסנגור סבור שבצה"ל מתקיימים מעצרים רבים מדי שאינם מוצדקים: "רואים במאסר מעין כלי בלעדי לעומת אמצעי ענישה אחרים וחלופות כליאה. יש גם לא פעם התנהלות פוגענית של חוקרי מצ"ח, שנובעת מחוסר ניסיון מקצועי וחוסר בשלות של חוקרים צעירים, שמבחינת חלק מהם המטרה כמו מקדשת את האמצעים בדרך להשגת הודאה מהנחקר. לצערי, התופעה הזאת לא הצטמצמה מספיק, ובמובנים מסוימים היא אף הולכת וגוברת עם קיצור הכשרות חוקרי מצ"ח. לזכות הצבא אפשר לומר שיש הבנה של המפקדים הבכירים של ההכרח בטיפול במצב".

הוא סבור שיש להדק את הפיקוח על חקירות מצ"ח ולצמצם את היקף המעצרים, בין היתר בעזרת תסקירי מעצר שכלל לא קיימים כיום ביחס לחיילי חובה, וכן חלופות כליאה ושיפור תנאי המעצר. "אני סבור שיש לריבוי הכליאה השפעה קשה מאוד הן על החיילים, והן על הצבא כמכלול, באופן שגם גורר נשירה משירות מצד החיילים שטעמו את טעם הכלא הצבאי. לכן יש לשמור את סנקציית הכליאה כמוצא אחרון – כפי שנעשה ביחס לבני גילם של החיילים שאינם משרתים בצבא, וברוח דו"ח ועדת דורנר. תנאי הכליאה הם נושא שמעסיק אותנו רבות. התנאים היום, בייחוד בכלא 4, שהוא מבנה מיושן, קשים ולא מכבדים. קר בחורף, חם בקיץ. יש היבטי תברואה ירודים".

אל"מ כהן מבהיר כי כל חייל, קצין, נגד, איש מילואים, אזרח עובד צה"ל או רכז ביטחון שנמצא בסיכון פלילי רשאי לפנות לסנגוריה הצבאית, לייצג את עצמו או לשכור סנגור פרטי. "במקרה של אלאור אזריה, מיד כשלמדנו על המעצר, הקפצנו אליו סנגור בכיר שלנו, את עו"ד (אל"מ במיל’) אבי עמירם, וכשהוא היה ברכב, בדרך אליו, קיבלנו את ההודעה שיש לו עורך דין פרטי והוא עשה פניית פרסה. זו כמובן זכותו. 'נו הארד פילינגס', אגב. לגבי התוצאה, יש כאלה שסבורים שעורכי הדין שלו השיגו לו הסדר פנטסטי".