שפכים, פחם ופלסטיק: התוכניות הסביבתיות של המפלגות
רגע לפני הבחירות בדקנו מה האג'נדה הסביבתית של הרשימות. מי תגן על הים והנחלים ומי תפעל לאיפוס פליטת גזי חממה? מי תחזק את המשטרה הירוקה ומי תצמצם את התלות בנפט ובפחם? וגם: איזו מפלגה תפעל להנגשת מסלולי טיול ולמי יש יועצת סביבתית מיוחדת?
השריפות באמזונס העלו בשבועות האחרונים לסדר היום הציבורי בעולם כולו את הנושא הסביבתי, ונראה שגם בישראל מדברים קצת יותר סביבה בחודשים האחרונים, אך עדיין לא מספיק.
רגע לפני הבחירות ניסינו להבין מהמפלגות השונות מה האג'נדה הסביבתית שלהם? מה הם מתחייבים לקדם בכנסת הבאה? וגם - עד כמה הנושא הסביבתי באמת חשוב למתמודדים, או שאלו רק הבטחות בחירות?
עוד בנושא:
חינוך חינם מגיל אפס ולימודי מורשת: הבטחות הבחירות בתחום החינוך
מיסים, שכר מינימום וסיסמאות: כך המפלגות מתכוונות לפתור את הגירעון
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
ברשימה מתחייבים לקדם חקיקה להפחתת השימוש באריזות פלסטיק ובכלים חד-פעמיים, להרחיב את חוק השקיות ולהחיל את חוק הפיקדון גם על בקבוקים גדולים. בכחול לבן מתחייבים להוציא בהדרגה את התעשיות המזהמות במפרץ חיפה ולהפוך את המקום למרכז עולמי של מחקר, פיתוח ותעשייה של טיהור מים.
עוד במצע המפלגה: התייעלות אנרגטית בכל המבנים שנמצאים בבעלות המדינה, הקצאת משאבים לשמירה על הטבע ועל המערכות האוקולגיות, יישום התוכנית להזרמת מים לנחלים הסובלים מבצורת והעברת תקנות שיקשו על כריתת עצים בוגרים.
ביוזמת ח"כ מיקי חיימוביץ', שעומדת בראש מטה "כחול לבן ירוק", התקיים לפני כשבועיים כנס סביבתי. יו"ר המפלגה ח"כ בני גנץ, ח"כ משה (בוגי) יעלון וחברי כנסת רבים מתוך הרשימה נכחו ושמונה דוברים מארגוני סביבה שונים הציגו בפני ראשי הרשימה את הסוגיות הסביבתיות הבוערות ביותר.
במפלגה התייחבו לשמור על השטחים הפתוחים והחופים ולתעדף מיזמים של פינוי-בינוי על פני התרחבות השטח העירוני ולקדם התייעלות אנרגטית במגזר הציבורי ולהקל עליה במגזר הפרטי.
עוד במצע המפלגה: הגנה על מקורות המים מזיהום, צמצום השימוש בחומרי הדברה ועידוד חקלאות מתקדמת ובלתי מזהמת, צמצום השימוש באריזות פלסטיק, הגברת המחזור ופיתוח של מגוון אמצעי תחבורה ציבורית ושיתופית תחרותיים וחופשיים.
בנושא האנרגיה הנקייה הבטיחו ברשימה פיתוח מאסיבי של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, גמילה מוחלטת מדלקים פוסיליים ומעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות עד 2050. במחנה הדמוקרטי הבטיחו להרחיב את מלאי הדירות בתוך הערים, חיזוק ההתחדשות העירונית וכן פיתוח כלכלי וחיזוק של מרכזי הערים.
נדבך נוסף הוא המיסוי הירוק - ברשימה מתחייבים להחיל מיסים שיפחיתו זיהום מקומי וגלובלי ויביאו למעבר לכלכה בת קיימא. הנדבך האחרון הוא שינוי הרגלי הצריכה. במחנה הדמוקרטי מתחייבים לעודד ולתמרץ מעבר לצריכה בת קיימא של מזון ומוצרים אחרים, הפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים והובלה ממשלתית של השינויים האלה. עלות התוכנית, לפי הרשימה, היא כ-290 מיליארד שקלים למשך 12 שנה, אך לטענתם היא תביא לתועלת כלכלית וסביבתית שנאמדת בכ-420 מיליארד שקלים.
במפלגה אמרו כי הם רואים חשיבות עצומה בהקטנת התלות של אזרחי ישראל בנפט ובפחם, באמצעות עידוד כלכלי משמעותי מזה הקיים היום, בין היתר בהסדרים רגולטורים ופיננסים שיגבירו את הכדאיות של המוסדות והצרכנים הפרטיים להתקין מערכות לייצור אנרגיה ירוקה.
הרשימה המשותפת מחויבת למאבק נגד ההתחממות הגלובאלית ולמען צדק סביבתי, שהינם אתגרים קיומיים איתם מתמודדת האנושות. משברים סביבתיים, זיהום אוויר ומים, ושינויי האקלים – פוגעים בראש ובראשונה בשכבות החלשות בכל חברה.
מתוך דאגה לכלל האזרחים והתושבים, הרשימה המשותפת תהיה מחוייבת לקידום מאבקים סביבתיים, לקביעת יעדים ומדדים ברורים להקטנת הזיהומים והשימוש בדלקים מזהמים, לקידום חקיקה המגבירה את הפיקוח המדינתי על הסביבה, מפחיתה את הנזק לאויר, למים, לחופים, ולאקלים. אנו מחויבים לתמיכה במעבר לאנרגיה מתחדשת לפיתוח כלכלה ותעשיה מקיימות.
ההתחייבות המרכזית של רשימת העבודה-גשר בתחום הסביבה היא הרחקת אסדות הגז מחופי ישראל. "המפלגה רואה בחומרה את הסכנה שנשקפת מהקמת אסדות הפקת הגז הטבעי בסמוך לקו החוף. יש להרחיקן למרחק המבטיח בריאות ומניעת זיהום ולהבטיח שתוצרי הלוואי הרעילים לא ישונעו, יטופלו ויאוחסנו על אדמת ישראל".
בנוסף התחייבו ברשימה לקדם תוכנית חירום להבראת מפרץ חיפה, כולל הבאת מקורות תעסוקה נקיים עבור התושבים והפחתה דרמטית של הזיהום התעשייתי והסיכונים שמוטלים על תושבי המפרץ.
עוד במצע: הכנת תוכנית חירום להפחתת ריכוז חומרים מסוכנים במרכזי הערים ובסמיכות ליישובים, החמרת הענישה למפרי החוק והגברתהפעולות לאכיפתו, הקצאת משאבים לשיקום קרקעות מזוהמות, הענקת סמכויות, תקציבים ואמצעי אכיפה לרשויות מקומיות למניעת זיהום סביבתי, הכנת תוכנית ארצית להגנה על הים, הכנת תוכנית חומש והקצאת תקציבים לשיקום נחלים וקידום תוכנית חירום להצלת ים המלח.
.jpg)
מיהדות התורה נמסר כי הסיעה תתמוך בכל יוזמה שתקדם סביבה ירוקה ותסייע לארגוני הסביבה. כמו כן, נמסר כי חברי הכנסת של המפלגה יקפידו על שיתוף פעולה במיזמים שמטרתם עידוד הגנה על איכות הסביבה.
"עוצמה יהודית" מאמינה שהחיבור של עם ישראל לארץ ישראל מחייב אותנו כחברה וכעם החי בארצו לשמור על הארץ נקייה, להימנע מזיהום האוויר ולטפח את שמורות הטבע ומרחבי הארץ. בנוסף, המפלגה מתנגדת לפעילותן של המחצבות באזורי מגורים וחברי המפלגה יפעלו להסדיר בחקיקה את מעמדן של המחצבות ולאסור את הפעלתן באזורים אלו, תוך צמצום פעילותן הכללית בשל זיהום האוויר שנוצר במהלך עבודתן.
המפלגה מתחייבת לפעול להנגשה מרבית של אתרי הטבע ומסלולי הטיול עבור אזרחי ישראל ולהטמיע במערכת החינוך הממלכתית את הערכים של שמירת הארץ נקייה והימנעות ככל האפשר מזיהום האוויר.
הליכוד, ש"ס והרשימה המשותפת לא ענו לפניית ynet ולא הציגו את התוכניות הסביבתיות שלהן.
פעילי סביבה: "לא רוצים להיפגש איתנו"
אחרי כל התוכניות, השאלה היא מה מהן יישאר אחרי 17 בספטמבר ועד כמה המפלגות באמת ערות ונגישות לנושאים הסביבתיים. מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, קצת יותר סקפטית. לדבריה, הפער בין הרצוי למצוי גדול וכי בעוד מפלגות שמאל מראות נכונות להתחייבים לנושא, היא מתקשה להיפגש עם מפלגות מהימין.
11 ארגונים סביבתיים, בהם גם צלול, חיברו מסמך יעדים שהיה מיועד בתחילה לכנסת ה-21, שלא שרדה זמן רב. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 ביקשו נציגי הארגונים להעלות את הנושא שוב לסדר היום ולדרוש מהרשימות השונות לחתום על הנוסח שיחייב אותן לפעולה בנושא בכנסת הבאה.
"מלכתחילה זכינו להיענות מאוד נמוכה כי לא רצו להיפגש איתנו", שיתפה יעקבס. "במרכז-שמאלה מבינים את החשיבות, נפגשים ומצהירים על כך. מהליכוד ימינה - זה לא קרה. הם לא אומרים שזה לא חשוב, אבל תמיד הלו"ז לא מאפשר ויש כל מיני תירוצים נוספים".
לדבריה, הבעיה העיקרית של הפוליטיקאים שמביעים נכונות לפעול בנושא הסביבתי היא חוסר הידיעה שלהם איך לייצר לכך תמיכה כלכלית. "הפער בין איך לנהל את הדברים למה שצריך לעשות בפועל הוא שמשתק", הסבירה.
גם ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, נתקל בקשיים בעבודה מול פוליטיקאים: "כתנועה סביבתית פנינו לכל המפלגות וקיימנו כמה מפגשים בנושא. לצערי הרב, הנושא הסביבתי כמעט נעדר מהשיח. יש מעט מדי חברי כנסת שבוחרים לשאת את הדגל הסביבתי, שאמור להיות על-מפלגתי. היינו רוצים שזה יהיה יותר חזק ומשמעותי בשיח הפוליטי".
שני אלוני, מנכ"לית ארגון מגמה ירוקה, אמרה: "הבשורה העגומה ביותר שנחשפת כאן היא שבמפלגת השלטון לא מצאו לנכון להגיב לנושא. זה מלמד יותר מכל על סדרי העדיפויות הקיימים במדינת ישראל. אדון ראש הממשלה, שכיהן בתפקידו את פרק הזמן הארוך ביותר, הוא גם האיש שילדינו יישפטו כשמשבר האקלים וההתחממות הגלובלית יכו בישראל בכל כוחם.
"בזמן שהעולם המערבי שם את הנושא הסביבתי בראש סדר היום הציבורי, מרבית המפלגות מציגות כאן מצע שהתאים לשנות השמונים".
לפנייה לכתב/ת 
