מספרם של רכבי השטח האמיתיים, המצוידים בהנעה כפולה עם הילוך כוח, קטן כיום מאי פעם. עד כדי כך שניתן לספור אותם על פחות מכף יד אחת.
גיבורי שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים נכחדו מהעולם (ניסאן טראנו ופאת'פיינדר, איסוזו טרופר ורודיאו, יונדאי גאלופר וטרקאן ומיצובישי פאג'רו, למשל) או הפכו לרכבי פנאי חסרי כל יכולת שטח (קיה ספורטאז' וסורנטו, סוזוקי ויטרה).
השריד הכמעט בודד לתור הזהב הוא טויוטה לנד קרוזר. הוא מציע כיום את אותו מתכון שהפך אותו לנחשק כל-כך לפני שנים רבות - יכולת עבירות גבוהה, תא נוסעים שימושי ואיכות נסיעה ראויה על הכביש, שהפכו אותו לבחירה כמעט יחידה של מי שרוצה ליהנות מכל העולמות. שלא במקרה, הוא רכב השטח הנמכר ביותר בישראל כבר עשור וחצי.
אבל כעת הוא כבר לא האפשרות היחידה, שכן הגרסה העדכנית לג'יפ רנגלר JL, נצר לשושלת של רכב השטח הראשון בעולם, מבטיחה שיפור משמעותי ברמת השימושיות ובנימוסי הכביש, באופן שעשוי לאפשר לו להיות בן לוויה ראוי גם לנסיעות מינהלתיות בפקקי התנועה או הובלת ילדים לגן ולחוגים. וסליחה מכל יוצאי היחידות המיוחדות והמכורים לשטח שטוענים כי אין לבחון אותו בתנאים אלה שכן הוא אינו מיועד להם. נשמו עמוק, אנחנו כמעט ב-2020.
הצבנו את שניהם למבחן השוואתי ראשון בגרסאות מרכב קצרות הקרובות ביותר במפרט הטכני - ועם בתג מחיר דומה של כ-300 אלף שקל. נכון, גרסאות אלו פחות נפוצות מהארוכות, אבל הן זולות יותר לרכישה, ומידותיהן הקומפקטיות מעניקות יכולת תמרון עדיפה בעיר ויכולת עבירות גבוהה יותר בשטח. ואחרי יום ארוך במגוון סוגי כביש ושטח, חזרנו הביתה עם מנצח בנוק אאוט.
מנוע: ארבעה צילינדרים, טורבו-בנזין, 2.0 ליטר
הספק / מומנט: 272 כ"ס ב-5,250 סל"ד / 41 קג"מ ב-3,000 סל"ד
תיבת הילוכים / הנעה: שמונה יחסים אוטומטית / אחורית, כפולה, הילוך כוח
ביצועים: זינוק ל-100 קמ"ש ב-7.3 שניות, 180 קמ"ש מרביים
מרווח גחון: 23.5 ס"מ
זוויות גישה / נטישה: 35.2 / 29.2 מעלות
מחיר: 299 אלף שקל
מבחן דרכים: ג'יפ רנגלר
מנוע: ארבעה צילינדרים, טורבו-דיזל, 2.8 ליטר
הספק / מומנט: 177 כ"ס ב-3,400 סל"ד / 45.9 קג"מ ב-1,600 סל"ד
תיבת הילוכים / הנעה: שישה יחסים אוטומטית / כפולה קבועה, הילוך כוח
ביצועים: זינוק ל-100 קמ"ש ב-12.7 שניות, 175 קמ"ש מרביים
מרווח גחון: 20.5 ס"מ
זוויות גישה / נטישה: 31 / 26 מעלות
מחיר: 299 אלף שקל
מבחן של לנד קרוזר בנמיביה
מבחינת המראה יש עליונות ברורה לרכב השטח האייקוני מאמריקה. מבחינתנו, הוא נראה בדיוק כמו שרכב שטח צריך להיראות, ובפירוש כפי שג'יפ אמיתי אמור. עם אותו גריל שבעה פסים מפורסם ופנסים עגולים בצידיו שלא מאפשרים לאף אחד להישאר אדיש. הלנד קרוזר, למרות מתיחת הפנים האחרונה, לא יכול להתמודד עימו במדד הרושם.
גם תא הנוסעים של ג'יפ מעוצב יותר. למשל בורר הילוכים עם צללית וויליס MB בחלקו העליון ומתג שחרור אדום קרבי למראה, או ידית אמיתית לתיבת ההעברה. אלא שלמרות ההבטחה של היצרנית והעדכון המקיף שעבר, מבחינה שימושית הוא עדיין הרבה פחות מרשים.
המושבים קצרים ולא נוחים, טווח הכיוון למרחק צנוע ומפריע לגבוהים מ-1.80 מטר, אין מדרס לרגל שמאל וידו של הנהג נמצאת בסמיכות מטרידה לדלת. לוח המחוונים כולל צג עם הרבה מאוד מידע שימושי, ומסך המגע קטן אומנם מבטויוטה ("7 לעומת "8) אבל כולל צימוד ל-Apple CarPlay.
עיצוב הפנים של הלנד קרוזר סתמי, אבל הוא הרבה יותר שימושי. המושבים נוחים בהרבה, שטחי חלונות גדולים מקנים שדה ראייה עדיף, ויש תאי אחסון גדולים ושימושיים יותר כמו תא מקורר בין המושבים או תא למשקפיים. גם מרחב המחיה לנוסעים מאחור טוב בהרבה, הן לרגליים והן לרוחב, והוא מאפשר (תיאורטית) מקום לשלושה לעומת שניים בג'יפ.
הלאה. תא המטען של טויוטה כפול בגודלו (390 ליטר לעומת 192 ליטר) ובעל דלת הנושאת את הגלגל הרזרבי. היא פחות נוחה לפתיחה מרכב פנאי ממוצע, אבל עדיפה בהרבה על המנגנון המפוצל (קודם הדלת ולאחר מכן השמשה) בג'יפ.
רשימת האבזור של שניהם כוללת בקרת אקלים מפוצלת עם פתחים ליושבים מאחור, מצלמת נסיעה לאחור, חיישני חניה, בקרת שיוט וחישוקי "17 קלים. הלנד קרוזר כולל גם ריפודי עור למושבים וחלון שמש. ברנגלר יש אפשרות להסרה כוללת של הגג והדלתות וקיפול השמשה הקדמית שמייצרים ארבעה כיווני אוויר.
אבזור הבטיחות של שניהם נטול מערכות אקטיביות, שאינן מוצעות אפילו כאופציה בגרסאות אלו, ומספר כריות האוויר עומד על ארבע בלבד בג'יפ ושש בטויוטה. הרנגלר זכה לציון שערורייתי של כוכב אחד בלבד במבחני הריסוק של ה-EuroNCAP, הלנד קרוזר טרם נבחן על-ידי הארגון.
שניהם מצוידים במנועי ארבעה צילינדרים מוגדשים, אבל הג'יפ לוגם בנזין והטויוטה סולר. השידוך הוא לתיבות אוטומטיות עם שמונה יחסים ברנגלר ושישה בלנד קרוזר. שלא במפתיע, יתרון הביצועים של האמריקני חד-משמעי - הוא מהיר יותר בפער מוחשי הן בזינוק מהמקום והן בתאוצות הביניים. המנוע היפני מרגיש חלש בהרבה ולא רק בהשוואה, אבל הוא גמיש יותר וליניארי יותר במידה ניכרת. הרנגלר מרגיש עצבני וקופצני שלא לצורך בתחילת נסיעה, ויש לכך השפעה גם בנסיעת שטח. על כך בהמשך.
צריכת הדלק הממוצעת במבחן המאומץ עמדה על 6.6 ק"מ לליטר בנזין ברנגלר לעומת 7.4 ק"מ לליטר סולר בלנד קרוזר. לטויוטה גם מכל דלק גדול בכ-20 ליטר (87 ליטר לעומת 66 ליטר), המאפשר טווח נסיעה גדול משמעותית - כ-200 ק"מ - בין תדלוקים.
שניהם מבוססים על שלדת סולם קשיחה ונפרדת, ברנגלר עם שני סרנים חיים ובלנד קרוזר סרן חי מאחור ומתלים נפרדים מלפנים. בהתאם, נוחות הנסיעה בלנד קרוזר עדיפה בהרבה. ההיגוי מדויק יותר ואחיזת הכביש טובה יחסית. הרנגלר לעומתו קשיח וקופצני במהירות נמוכה, מערכת ההיגוי שלו מעורפלת עם תחושת ניתוק וצמיגיו הדו-שימושיים מאבדים אחיזה מוקדם יותר.
יש לציין שתיבת ההעברה של הרנגלר הנוכחי כוללת אפשרות להנעה כפולה עם העברת כוח לפנים כשנדרש, אך היא אינה יעילה בהורדת הכוח לגלגלים על אספלט חלק או רטוב כמו מערכת ההנעה הכפולה-קבועה של הלנד קרוזר. ועוד לא סיפרנו לכם על רעשי הרוח המטרידים בג'יפ הרבוע, אפילו במהירות שיוט חוקית.
אז הטויוטה עדיף מבחינה שימושית ועל הכביש, וזה לא הפתיע אותנו. גם לא מפתיע היה אילו הרנגלר היה מנחית נוקאאוט מיד כשירדנו מהכביש לשטח. תשכחו מזה. בגרסת הספורט הבסיסית שנבחנה אין נעילות דיפרנציאל רוחביות או ניתוק למוט מייצב המוצעים בגרסת רוביקון היקרה יותר (379 אלף שקל), כך שבפועל הג'יפ מציע רמת עבירות דומה ללנד קרוזר - הן מבחינת מהלך מתלה והן מבחינת יכולת בקרת המשיכה להתמודד עם אובדן אחיזה.
למעשה, מנוע הדיזל הגמיש יותר של הטויוטה מאפשר טיפול יעיל יותר בשטח טכני, לעומת הגי'פ שמתמודד עם תפעול מנוע עצבני המקשה על מינון מצערת לקצב זחילה. מנגד, בדיונות חול תובעניות היחידה החזקה והכוחנית של ג'יפ העניקה לו עדיפות קלה.
יתרונו העיקרי של הג'יפ הוא במכלוליו החסונים יותר: מרווח הגחון הנדיב יותר וזוויות המרכב הגדולות יותר מעניקים לנהג תחושת ביטחון, ואין להקל בכך ראש. אבל יש לכך מחיר, שכן עם מרבית נסיעות השטח המתבצעות בשבילים משובשים הוא מתמודד פחות טוב, ומעביר הרבה יותר מפני הדרך המצולקים לישבן הנוסעים מאשר הלנד קרוזר.
ג'יפ אומנם שיפרו במידה ניכרת את תנאי השירות ברנגלר והוא בפירוש רכב עדיף. אלא שבגרסת הבסיס, יתרון יכולת העבירות בשטח טכני צנוע במקרה הטוב. הוא אמנם נותר אייקון נחשק ואופנתי, ורבים ימחלו לו על חסרונותיו בתמורה למראה הייחודי והתדמית שהוא מעניק לבעליו.
אבל בסוף המבחן הארוך אי אפשר שלא להסיק כי טויוטה לנד קרוזר, על מראהו הסתמי והמגושם, הוא רכב השטח הרב-שימושי הטוב יותר. החל בתא הנוסעים המרווח ועד לאיכויות הנסיעה הגבוהות בכביש ובשטח, לרבות יכולת גבוהה גם בקטעי עבירות, שכמעט ואינה נופלת מהג'יפ.
הטויוטה מסיים את המבחן בניצחון ברור גם אם מעט מפתיע, עם פער גדול לטובתו בינו לג'יפ, כמעט בכל פרמטר.
