כך נראה גן ילדים המקדם שוויון מגדרי
יותר ויותר גני ילדים בארץ ובעולם כבר עושים את זה, אבל מה אתם באמת יודעים על חיי היום יום בגני ילדים השואפים לשוויון מגדרי? ולמה משחקי בובות ומכוניות הם לא העיקר?
בשנים האחרונות קיימת בארץ יותר ויותר פתיחות לנושא של מודעות לפערים מגדריים, עם הבנה שהפערים הללו מוטמעים בתוכנו מילדות, ולכן עיקר המאמץ המתבקש הוא בחינוך, ובמיוחד לגיל הרך.
למה חשוב לקדם שוויון מגדרי כבר בגן?
סטריאוטיפים מגדריים ראשוניים מתפתחים כבר בגילאי שנתיים-שלוש. בתחילה ילדים לומדים לזהות את עצמם ואת הזולת כבנים או בנות, ובהמשך הם מבינים שמין הוא מאפיין יציב. בגילאי 5-4 ילדים כבר מחזיקים באמונות סטריאוטיפיות.
מחקרים מראים קשר בין הצעצועים שבהם משחקים ילדים כבר מגיל צעיר, לבין הבחירות שהם יעשו בבגרות. העולם הצרכני מקיף אותנו ומעצים את ההפרדה בין המינים. רוב חנויות הצעצועים מפרידות בין צעצועים "של בנים" לצעצועים "של בנות": כלי תחבורה, כלי עבודה, כלי נשק, גיבורי על וכו' לבנים, ובובות, עגלה, מטבח, יצירה, חד קרן ונסיכות לבנות.
בחירת צעצועים על ידי ילדים היא אחת הדרכים בהן החברה ממשטרת אותנו לענות לציפיות החברתיות וללמד אותנו את תפקידי המגדר שלנו. ילדים וילדות לומדים איך מצפים מהם להתנהג ואיזו התנהגות נחשבת רצויה ולגיטימית בחברה (הבנות "מתבקשות" להיות רכות, אימהיות ורגישות לזולת והבנים "לוחמים" שחייבים להראות חוזק ואומץ לב).
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
חריגה מההתנהגות המצופה תוביל במקרים רבים לסנקציות חברתיות. כתוצאה, העוול שנעשה לילדות וילדים הוא עצום ויש לו השלכות על עיצוב אישיותם, על התפתחותם הרגשית ועל הבחירות שיעשו בחייהם, למשל בחירה אקדמית או מקצועית.
כיום כבר ברור וידוע שהבחירה במה לשחק בגילאים הצעירים היא הרבה יותר מ"סתם" בחירה. זוהי אחת מאבני דרך בהסללה שעוברים ילדים וילדות לתפקידים בחברה. חשוב להבין: שוויון מגדרי לא מנסה לעודד ילדים וילדות לבחור צד, אלא לאפשר להם להתנסות ולבחור מתוך רפרטואר שלם ולא ממספר אפשרויות מצומצם ותלוי מגדר.
נותנים מקום לריבוי אפשרויות
אנשי חינוך בארץ ובעולם רוכשים יותר ויותר ידע כיצד לקדם שוויון מגדרי בתחומי הגן. כדי לעשות זאת היטב, למעשה עלינו להתבונן על כל אספקט בחיי היום יום ולנסות לצקת לתוכו מאפיינים שאינם לוקחים בחשבון חלוקה מגדרית. בהתחלה זה נראה מעושה ומתאמץ, אך זו בדיוק העדות למידה שבה אנו שבויים בדיכוטומיה המגדרית.
המטרה בגן שמקדם שוויון מגדרי היא לאפשר לילדים מצע התפתחות שבו יש מקום להתבונן בתפיסות המגדריות, לבטא מחשבות, רגשות ובחירות אותנטיות, ובהמשך גם לפתח חשיבה ביקורתית על מסרים מפלים ובלתי שוויוניים.
כל עוד אנחנו הולכים בשבי אחר חלוקה דיכוטומית בין זהות נשית או גברית סטריאוטיפית, אנחנו לא נותנים מקום לריבוי אפשרויות של נשיות וגבריות כפי שקיימים במציאות. חינוך להכרה בריבוי זהויות ואפשרויות יכול לאפשר ביטוי אישי אותנטי לכל ילד וילדה, קבלת האחר ותנועה לעבר שוויון זכויות. בכך יכול להפוך הגן לראשיתו של כוח מניע לשינוי אישי וחברתי.
בגן מגדרי יהיה מאמץ להבטיח הנגשה של ילדים וילדות למרכזי פעילות ללא קשר למין, עם צעצועים ומשחקים "נשיים" ו"גבריים" פזורים ברחבי הגן, ומאפשרים זרימה טבעית בין המשחקים, ללא הדיכוטומיה שאנו רואים לעיתים קרובות - אזור הבנים מול אזור הבנות.
קראו עוד:
מחקר: בנות מדברות יותר מבנים - כבר מגיל שנה
החלק של ההורים בביטחון העצמי של הילדים
7 דרכים לחנך ילדים לעולם שוויוני
אחד הרעיונות המרכזיים הוא לטשטש את הדיכוטומיה ולאפשר לילדים לשחק בכל מה שירצו, בלי קשר למגדר. בהרבה גנים, למשל, הגננת מבקשת מהילדים לשבת למפגש בגן על פי סדר של בן-בת. במחשבה מגדרית, בקשה זו מחזקת את החלוקה והדיכוטומיה.
הגננת יכולה, למשל, להשתמש בקריטריון אחר, נניח מי שהגיע עם סנדלים לעומת נעלי ספורט/אוהבי חורף וקיץ ורעיונות נוספים. בגן מקדם שוויון מגדרי הגננת לא תגיד שכל הבנות יהיו בתפקיד מסוים והבנים בתפקיד אחר, מן הטעם הפשוט, שהמגדר לא יהווה עוד קריטריון חלוקה שקובע את התפקיד.
בגן השואף לשוויון מגדרי משולבים צעצועים מגוונים שמייצגים את כלל הילדים, עם ניסיון לאפשר בחירה מקסימלית של משחק ודרכי ביטוי לכל אחד ואחת מהילדים. ניתנת גם תשומת לב ייחודית לטקסטים המובאים בפני הילדים, לפי אמות מידה של שוויוניות מגדרית, תוך בחינת התפקידים שממלאים הבנים והבנות בטקסט ותכונות אופי המיוחסות להם.
שימו לב לתגובות הילדים
על הגננות (ובתקווה גם הגננים), השואפות/ים לקדם את הנושא, מוטלת המשימה הלא פשוטה - לתמוך ולעודד ילדים המנסים לחצות את גבולות המגדר. לכן חשוב לזהות ולהגיב לסיטואציות שעולות בין הילדים ולעורר התבוננות וחשיבה ביקורתית כלפי החלוקה המגדרית. בנוסף, חשוב להתייחס באופן מותאם ורגיש למצבים של הדרה ממשחק על בסיס מגדר או למקרים של הקנטות כלפי ילדים שמראים שונות מהתפקיד הסטראוטיפי (למשל לעג כלפי בן המתחפש לפייה).
הערות של ילדים, כמו "זה צבע של בנות" או "הוא בוכה כמו תינוקת" חייבות לקבל התייחסות הולמת. וההתייחסות ההולמת היא לא, חלילה, כעס או נזיפה, אלא הבנה של המשמעות וניסיון לעורר ספק לגבי המוסכמה הרווחת.
בגן (וכמובן גם בבית) חשוב לאפשר לילדים לבחור ולחקור מה מעניין אותם בלי להתייחס למגדר. לקנות גם צעצועים לא ממוגדרים, להכיר לילדים דמויות בולטות בתחומן, החורגות מהתפקיד המגדרי הסטראוטיפי, למשל להראות לילדים וילדות דוגמאות לנשים מצליחות בתחומים שנחשבים "גבריים", וגברים מצליחים בתחומים שנחשבים "נשיים".
השפעה על עתיד הילדים
בעיקר עלינו לזכור שלשוני בין המשחקים ותחומי ההתעניינות של ילדים וילדות יכולה להיות השפעה מכרעת על עתידם. חשוב גם לשים לב להיבטים נוספים קונקרטיים מחיי היום יום: לא לקנות מתנות נפרדות לבנים ולבנות, לא להשתמש במחמאות מצמצמות (יפה/ עדינה/ מתוקה לבת, לעומת חכם/חזק/אלוף לבן) ולאפשר טקס קבלת שבת בכל מיני וריאציות מגדריות.
בגילאים הצעירים עיקר הדגש צריך להיות על יישום בשטח ומתן הזדמנויות שוות לילדים ולילדות. בהמשך, מצטרפת גם ההבנה והמודעות של הילד. הכלי המרכזי עבור הורים ואנשי חינוך, שרוצים לסייע לילד או לילדה שלהם להתבונן בדברים בצורה רחבה ופתוחה, הוא עידוד ילדים לחשיבה ביקורתית.
אנחנו לא צריכים, באופן מכוון לקנות לבנות דווקא בגדים בצבע כחול במקום ורוד, או לקנות רק מכוניות במקום בובות, בשם האידיאולוגיה. אנחנו וילדנו יכולים להרוויח המון מגם וגם. באמצעות עידוד ילדים לחשיבה ביקורתית, אנחנו יכולים לחשוב ביחד על משמעות של דברים, במקום לקבל אותם כאמת מוחלטת.
הורים ואנשי חינוך יכולים גם לדבר בקול רם את המחשבות שלהם בפני הילד, לשתף אותו/ה במה שעובר להם בראש, בלי להיכנס להרצאות משמימות או להטפה, במטרה לאפשר חשיפה לאופן אחר לראות את הדברים.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית בתל אביב. מטפלת במבוגרים, טיפול רגשי לילדים , מדריכה הורים וצוותים חינוכיים