מינה צמח: "מקווה שלא ירמו הפעם במדגם"
הסוקרת שפרשה מתפקידה לאחר שטענה כי בוחרי הליכוד הטעו אותה במדגם בערב הבחירות האחרון, הסבירה באולפן ynet שאחוז ההצבעה צפוי לשחק תפקיד קריטי בהכרעת הבחירות הקרובות. ההערכה: "עייפות הבוחר" צפויה לשחק לטובת המפלגות החרדיות
מינה צמח, הסטטיסטיקאית והסוקרת המפורסמת שפרשה מתפקידה בקשת לאחר הבחירות האחרונות, הסבירה הבוקר (יום ד') באולפן ynet כי מהסקרים קשה ללמוד לגבי המתלבטים שיכולים להכריע את הבחירות, וסירבה להתחייב שהפעם תוצאות המדגם של מנו גבע לא יפספסו כמו בפעם הקודמת, כאשר לטענתה מצביעי הליכוד הטעו אותה בכוונה: "אני מקווה שהפעם לא ירמו".
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
גם פרופסור גבי ויימן, חוקר תקשורת פוליטית מאוניברסיטת חיפה, טען בראיון לאולפן כי אחוז ההצבעה יכריע את הבחירות: "ישנם 40 מנדטים, כשליש מהבוחרים שלא הצביעו בבחירות הקודמות. המפלגות שיצליחו לגרד אחוז או שניים או שלושה מתוך אלו שלא הגיעו להצביע יכריעו את הבחירות הקרובות".
לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות שבהן עלה שיעור ההצבעה, מערכת הבחירות לכנסת ה-21 הסתיימה דווקא בירידה קלה בשיעור זה. 4,340,253 אזרחים מימשו את זכותם, שהם 68.5% מבעלי זכות ההצבעה - כמעט 4% פחות מבחירות 2015 (אז עמד שיעור המצביעים על 72.3%).
עם זאת, עדיין מדובר על שיעור הצבעה גבוה יותר מאשר בשלוש מערכות הבחירות שלפני כן. בבחירות 2013 שיעור ההצבעה עמד על 67.8%, בבחירות 2009 על 64.7% ובבחירות 2006 על 63.5% - הנמוך ביותר אי פעם. עד 1999 שיעור ההצבעה בבחירות עמד באופן עקבי על יותר מ-70%, ומאז לא שב לשם, מלבד ב-2015.
"אחוז הצבעה נמוך יגדיל את כוחם של החרדים"
צמח, המנהלת המדעית של מכון מדגם, הדגישה כי גם מי שלא מצביע, משפיע על חלוקת הכוחות: "חשוב להדגיש שהקולות בפירוש לא הולכים לפח, אלא נחלקים בין המפלגות האחרות. מי שלא מצביע נותן את קולו לכל המפלגות למעשה, ובגלל כל מיני כללים, הקולות הולכים בעיקר למפלגות הגדולות".
היא הדגישה כי לסוקרים קשה להעריך את השפעת המתלבטים: "אנחנו לא יכולים ללמוד על אלו שלא הולכים להצביע מהסקרים בגלל שהם גם לא משתתפים בסקרים. מה שאנחנו יודעים זה שבקלפיות החרדיות אחוז ההצבעה מאוד גבוה, לכן אם אחוז ההצבעה הכללי ירד סביר להניח שזה יגדיל את כוחם".
פרופסור ויימן הוסיף כי "צריך לזכור ש אחוז ההצבעה לא נחלק בצורה שווה בין כל האוכלוסייה, אנחנו יכולים לזהות גרעיני הצבעה למשל בסקטור הערבי או בפריפריה. אותם מפלגות שידעו לחדד את הפניה לאלו שלא מתכוונים להצביע יכולות להשפיע על האחוזים הבודדים שיכריעו את מערכת הבחירות הזאת".
עד היום, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות בישראל היה כשנה ותשעה חודשים. הפעם יפרידו רק חמישה חודשים בין הבחירות לכנסת ה-21 לבחירות לכנסת ה-22, עובדה שעלולה לעורר אנטגוניזם בקרב הציבור, ולהביא לירידה נוספת בשיעורי ההצבעה. בתוספת הבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018, מדובר בפעם השלישית (ואף הרביעית עבור תושבי הרשויות שבהן התקיים סיבוב שני בבחירות), בתוך פחות משנה שבה אזרחי ישראל הולכים לקלפיות.
ההערכה היא כי "עייפות הבוחר", בשל תדירות הבחירות בעשור שבין 1996 לשנת 2006 (חמש מערכות בחירות), היא אחד הגורמים שהובילו לאחוז ההצבעה הנמוך בבחירות בשנת 2006. החשש הוא כי אדישות הציבור המסתמנת במערכת הבחירות הנוכחית, ותחושת המיאוס מהמערכת הפוליטית, יובילו לאפקט דומה. מן הצד השני, דווקא העובדה שמדובר בבחירות חוזרות, בעקבות חוסר היכולת להרכיב ממשלה, והסקרים, שלפחות לפי שעה מצביעים על מצב דומה ותחרות צמודה בין הגושים, עשויה לדרבן מצביעים לצאת לקלפי, מתוך אמונה שלקול שלהם יש חשיבות רבה יותר מבעבר והוא יכול להכריע.
ויימן טוען כי תדירות הבחירות בהחלט תשפיע לרעה: "זו לא רק הערכה. זה מבוסס על מה שקרה במדינות אחרות כשהיו מערכות בחירות כל כך קרובות, ואחוז ההבצעה ירד בבחירות השניות כי יש אנשים שאומרים 'אם מועד א' לא שינה דבר אז מועד ב' לא יעשה את זה'".
הוא הוסיף: "צריך לשים לב גם לאנשים שאיבדו את מפלגתם כמו משה כחלון, אורלי לוי אבקסיס ומשה פייגלין. יש אנשים שפשוט לא מוצאים את עצמם עכשיו והם כנראה יהיו הלא מצביעים החדשים, ואלה גם יכולים להיות היעד לתעמולת הבחירות ולגיוס המצביעים ביום הבחירות".
לאחר שהמדגם אותו ערכה יחד עם פרופסור מנו גבע בבחירות האחרונות פספס את תוצאות האמת, צמח התייחסה לאמינות המדגם ביום הבחירות: "המדגמים של יום הבחירות הם מצוינים, המודל של המדגם של מנו גבע מצוין, אבל מה לעשות מצביעי הליכוד רימו אותנו".
-תהיה הפקת לקחים?
לא הייתה טעות במפלגות אחרות, הייתה טעות שמצביעי ליכוד שמו ליכוד ואצלנו שמו כחול לבן. אני לא יכולה להתחייב, אבל אני מקווה שלא ירמו הפעם".
לפנייה לכתב/ת 
