עדיין משתלם להיות מחבל פלסטיני
חרף ההצהרות המגוחכות על הרתעה, הטרוריסטים ממשיכים ליהנות מענישה מקלה, משכורות ומהטבות באדיבות מדינת היהודים. אפשר לשנות זאת
חגיגת שחרור אסירים פלסטינים ב-2013(צילום: EPA)
בעקבות הרצח של דביר שורק מיהר ראש הממשלה בנימין נתניהו להודיע שחיש מהר יימצאו הרוצחים ויובאו לדין. ואכן, כעבור כמה ימים נעצרו בני העוולה ובקרוב יוגשו כתבי אישום. על בסיס פעולות אלה מבקשים למכור לנו שהרתעת המדינה איתנה וחזקה, שכן כל מחבל יודע שאם יעז לפגוע ביהודים - סופו להיעצר ולעמוד לדין. הבעיה היא שיש מי שלא קונים את הסחורה הפגומה: המחבלים הפלסטינים, שמעדיפים להסתכל על התועלת העצומה שתצמח להם ולמשפחותיהם בעקבות רצח יהודים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בראש ובראשונה, משכורות חודשיות מכובדות מהרשות הפלסטינית. עבור מרבית הרוצחים, רווקים שבדרך כלל לא מרוויחים שכר משמעותי, מדובר בשיקול חשוב מאוד. מעבר לכך, גם אם ייהרס ביתם, התהליך יהיה ארוך ובסיום הרשות תבנה להם בית חדש. גם תנאי הכליאה הנפלאים של שירות בית הסוהר לא מסייעים: השלמת בגרויות, לימודים אקדמיים, טלוויזיה, דמי קנטינה, טלפונים, ביקורי משפחה, טיפולי שיניים, תרופות מחוץ לסל הבריאות והרשימה עוד ארוכה.
המחבלים אומנם כלואים, אבל בחברה הפלסטינית הם גיבורים. בכירי הרשות מהללים אותם, מרעיפים עליהם דברי שבח ומדרבנים אחרים ללכת בדרכם. תהילת עולמים.
ובסיום המשפט יודע המחבל שמדינת ישראל לא תבקש להוציא אותו להורג, אלא תסתפק בעתירה להטיל עליו "מאסר עולם". אבל הנה עובדה קטנה: אין כמעט מחבלים שמתו בכלא מזקנה. במקודם או במאוחר היהודים משחררים אפילו את הרוצחים. מחוות של רצון טוב, חילופי "שבויים", או סתם החלטות מקוממות של הנשיא לקצוב את עונשיהם של מחבלים מתועבים שרצחו חיילי צה"ל. בדרך זו או אחרת כולם משתחררים.
כדי למנוע את הרצח הבא דרוש שינוי במאזן ההרתעה. ראשית חייב מי שרוצח יהודי לדעת שאם יועמד לדין במדינת היהודים ויימצא אשם - הוא יהיה צפוי לעונש מוות. בלי פשרות ובלי תירוצים. התשתית המשפטית לכך כבר קיימת ברובה. מה שחסר הוא מספיק רצון להגן על אזרחי המדינה.
יש להחמיר את העונשים שמוטלים על מחבלים. כיום, לשופט יש שיקול דעת מלא איזה עונש להטיל על מחבל. המחוקק קבע את הרף העליון, אבל בפועל העונשים שמוטלים רחוקים מעונשי המקסימום. יש לקבוע עונשי מינימום ביחס לכל עבירות הטרור ולאמץ באופן מושכל ומותאם את כלל שלוש הפסילות הנהוג בארה"ב.
בנוסף, נדרש טיפול שורש בהסתה מפי גורמי הרשות הפלסטינית. במקום לנהוג בסלחנות – לכל היותר להתלונן על הסתה מפי גורמים כמו ג'יבריל רג'וב - יש לנקוט יד חזקה, לעצור אותם ולשלוח אותם לכלא. כל מקרה שבו ישראל לא מממשת את זכותה החוקית לעשות זאת נתפס אצלם כהסכמה שבשתיקה.
הלאה. יש לוודא שהמחבלים לא מרוויחים אגורה שחוקה מפעילות הטרור שלהם. יש לאמץ שיטה שלפיה מוטל על כל מחבל - לא רק הרוצחים אלא גם זורקי האבנים, הבקת"בים, המטענים ואלה שהם "סתם" חברים בארגוני הטרור - קנס השווה לשיעור כפול מהמשכורות שהם עתידים "להרוויח" מהרשות. ואם לא ישלמו את הקנס, אזי ישבו בכלא עוד שנים נוספות. במילים אחרות, יש להפוך את המשכורות מאמצעי להשתכר ולהתעשר לנטל כבד מנשוא.
כמו כן יש לקצר את תהליך הריסת בתי המחבלים ולנקוט כל פעולה על מנת לוודא שמשפחותיהם לא ייהנו ממעשיהם.
ההצעות הללו אינן רשימה סוגרה. אדרבא, הן רק ההתחלה. אם חיי יהודים חשובים למדינת היהודים, הגיע הזמן להתחיל להשיב מלחמה שערה תוך חתירה לנצח את הטרור.
- סגן-אלוף (מיל') עו"ד מוריס הירש הוא ראש המחלקה המשפטית במכון "מבט לתקשורת פלסטינית". הוא שירת במשך 19 שנים בפרקליטות הצבאית. בתפקידו האחרון כיהן כפרקליט איו"ש
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד מוריס הירש
מומלצים
