לא אווירון, טייס: רב-סרן ר' בחר בצבא ולא בכדורגל
מאמניו סימנו אותו ככוכב והתפעלו מהאישיות ("מהרגע הראשון ראו שהוא מיוחד"), אבל דווקא האופי הזה הוביל להחלטה: שירות קרבי ולא קריירה מקצוענית. היום הוא סגן מפקד טייסת ולא מצטער לרגע: "הכדורגל הוא החלום, אבל הפן הלאומי ניצח". ראיון מיוחד
רס"ן ר', סגן מפקד טייסת, נולד וגדל בצפת. הוא החל לשחק כדורגל במחלקת הנוער של בית"ר צפת ומשם התקדם לעירוני קריית שמונה. הכישרון האדיר לא נעלם מעיני מאמניו שראו בו כוכב כדורגל לעתיד.
חגי ממן שאימן אותו במשך שש שנים סיפר: "מהרגע הראשון שאימנתי אותו ראיתי שמדובר במשהו מיוחד. מעבר לכישרון האדיר מדובר בילד נדיר שידעתי שיגיע לגדולות".
רגע לפני הגיוס לצה"ל, ר' היה צריך לקבל החלטה גורלית: להמשיך ככדורגלן ולקבל הכרה כספורטאי מצטיין או ללכת למסלול לחימה בצה"ל. עם כל האהבה לכדורגל, החינוך שר' גדל עליו הוביל אותו להחלטה לוותר על הכדורגל ולהפוך ללוחם.
כמו שצפה ממן, ההתקדמות שלו הייתה מעוררת התפעלות. הוא הפך לסגן מפקד טייסת ולקצין שצופים לו עתיד מבטיח. אבל ר' לא נפרד לגמרי מהכדורגל: השנה, בפעם השנייה ברציפות, הוא הוביל את צפת לזכייה באליפות מרכזי הצעירים של המשרד לפיתוח הפריפריה בנגב והגליל, טורניר ארצי שהשתתפו בו עשרות קבוצות.
בראיון מיוחד ובלעדי, מספר ר' על ההחלטה הלא פשוטה להיפרד מהכדורגל למען הקריירה הצבאית, על הלבטים הגדולים שהיו לו, האהבה הגדולה לכדורגל והמסר הכי חשוב שיש לו להעביר לבני הנוער כיום: "חשוב שהילדים לא יהיו משועממים ויסתובבו ברחובות, חשוב שהם יעשו ספורט ויוכלו להתקדם דרך עשייה. הספורט גורם לך להרגיש מחויב".
מה המשמעות של ספורט בשבילך?
"כילד, החלום הגדול שלי היה להיות כדורגלן מפורסם. גם הלכתי בכיוון הזה, התחלתי במחלקות נוער ועברתי לקריית שמונה, בגיל נוער הגעתי לשלב שהייתי צריך להחליט החלטה לא פשוטה. הציעו לי להיות ספורטאי מצטיין ולעשות שירות מקוצר, או לעשות שירות כמו שחונכתי וגדלתי, כקרבי, ולצערי אי אפשר היה לשלב בין השניים. החלטתי להפסיק לשחק מקצועי כדי לעשות שירות קרבי".
אם היה אפשרי, היית רוצה לשלב בין המקצוע שלך כיום כטייס לכדורגל?
"אני משלב את זה כתחביב, אני משחק עם החברים בצבא ובצפת, אבל זה לא אפשרי מתוקף התפקיד שאני נמצא בו כיום להפוך את הכדורגל למקצועני. עשיתי בחירות, אני מאוד אוהב כדורגל וכשאני רואה בטלוויזיה משחקים צובט לי בלב שאני לא נמצא שם, אבל הבחירה היא בלב שלם. היום אין לי דילמה, השירות חשוב לי יותר. גם היום, אם היו אומרים לי שאני אהיה כדורגלן מקצוען זה לא היה גורם לי להצטער על הבחירה שלי להיות בתפקיד שאני נמצא בו בצבא, זו תפיסת העולם שלי וכך חונכתי".
כמה הספורט משפיע עליך מבחינת חיי היום יום בצבא?
"הכדורגל בדם שלי והביא אותי מוכן יותר לשירות הצבאי. השנים ששיחקתי בליגות הנמוכות היו מחשלות. לא עשיתי קורסים של הכנה לצבא והכדורגל הוא הדבר שהכין אותי לצבא ברמה גבוהה מאוד. ברמה המנטאלית, היה לי קל בכל מקום שהגעתי אליו".
איזו קבוצה אתה אוהד?
"כצפוני אני יכול להגיד מכבי חיפה, אבל שיחקתי בצפת והם פותחים השנה קבוצה בליגה ג' וחד-משמעית אני אוהד שלהם. אני מקווה וחולם שהם יגיעו לליגת העל".
אם היית מקבל אישור לשחק כיום היית משלב בין הכדורגל לטיס?
"אם היה לי מסוק צמוד שקח אותי ויחזיר אותי לאימונים הייתי שמח לשלב, אבל זה רחוק מאוד מהמציאות. אם זה היה אפשרי כמובן שהייתי שמח. החלום הגדול שלי זה ללבוש מדי כדורגל בשבת בבוקר ולשחק, אין הרבה דברים שמרגשים אותי כמו לשים נעלי פקקים ולעלות לדשא. זה החלום הכי גדול שלי".
מה מרגש אותך יותר, להיות במטוס או במגרש?
"שאלה קשה מאוד. קשה להשוות בין הדברים. בהיבט של ההנאה האישית כדורגל יותר כיף אבל בהיבט המדיני במטוס אתה מרגיש יותר שליחות. הפן האישי זה הכדורגל אבל הפן הלאומי מנצח".
לפנייה לכתב/ת 
