ממשלת גנץ והבטן הרכה של נתניהו
במקום להתמקד במסר שמצבו המשפטי של נתניהו יביא לקואליציה הנסחטת אי-פעם, בכחול לבן רוצים להתחכם. הם יכולים ללמוד מהאופוזיציה בבריטניה
רביעיית כחול לבן(צילום: גדי קבלו)
בבריטניה יש מסורת של שתי מפלגות גדולות. המנצחת מקימה ממשלה והאופוזיציה ממנה ראש ממשלה ושרי צללים שתפקידם לבקר את בעלי התפקידים בפועל. ווינסטון צ'רצ'יל, שכיהן כראש ממשלת צללים בעקבות הפסדו בבחירות לאחר מלחמת העולם השנייה, נהג לתקוף את ראש הממשלה המכהן באמירה: "מכונית ריקה עצרה ליד רחוב דאונינג 10, וממנה יצא קלמנט אטלי".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
המסורת הזו לא הייתה קיימת בישראל גם בתקופה שבה מפלגות הליכוד והעבודה היו שוות בגודלן. באופוזיציה החליטו כנראה שלא כדאי לריב על עור הדוב לפני שניצוד. הרי כל חלוקת תפקידים, גם של ממשלת צללים, תגרור מחלוקת ונעלבים.
כיום, לכחול לבן יש קושי להציג מראש ממשלה אלטרנטיבית בעיקר בשל הקרבות הפנימיים בקוקפיט של הרביעייה הפותחת שלה. אם החבורה הזו לא מסוגלת לנהל מפלגה, כיצד היא תנהל מדינה, ישאלו המתלבטים הספקנים.
הליכוד מנצל את היעדר היוזמה של כחול לבן, ובמסגרת תעמולת הבחירות שלו הרכיב בעצמו את ממשלת גנץ העתידית: "תכירו את ממשלת השמאל של גנץ-לפיד. ראשי ממשלה – לפיד וגנץ, שר האוצר ניסנקורן, שר הפנים – אחמד טיבי, השר לשוויון חברתי – אהוד ברק. הדרך היחידה למנוע את האסון הזה, להצביע מח"ל".
הסיכוי שאחמד טיבי יהיה שר בממשלת גנץ דומה לזה שגדעון סער יהיה שר בכיר בממשלת נתניהו, אבל תעמולה לא עוסקת במציאות, אלא בתחושות. המאמץ הכולל של נתניהו הוא לשדר שהאלטרנטיבה לממשלתו תפגע בביטחון ישראל. לא במקרה נשכחו ברשימה שני סיכונים ביטחוניים ידועים כמו משה יעלון וגבי אשכנזי.
ווינסטון צ'רצ'יל. עקיצת המכונית הריקה
מה כן יכול לתפוש? למשל, חזרה על הטענה שנתניהו, במצבו המשפטי, לא יכול להקים ולהפעיל ממשלה שתשרת את הציבור באופן היעיל ביותר. צריך להזכיר שהקואליציה, אם יקים אותה, תהיה הנסחטת ביותר בתולדות המדינה. נתניהו יהיה מוכן לשלם כל מחיר כספי, על חשבון הציבור, כדי להינצל מהעמדה לדין.
המסר הזה ימצא אוזניים קשובות רבות. לפי סקר של מכון סמית, שהזמין לאחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה, 45% מן הנשאלים לא היו מרוצים מן המדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה בארבע השנים האחרונות. 24.5% בלבד היו מרוצים.
התחושה הציבורית הזו יכולה להיות היתרון הגדול של ראשי מפלגת כחול לבן - גנץ, לפיד, גבי אשכנזי ומשה יעלון. זאת לצד העובדה ששלושת הרמטכ"לים לשעבר אמנם אינם נואמים גדולים, אבל נתפשים כאנשי מעשה מעולים. בכך יש להם יתרון על פני מרבית חברי הממשלה של הליכוד והימין.
הפתרון הוא שכחול לבן, אולי יחד עם מפלגת העבודה והמחנה הדמוקרטי, יציגו את ממשלתם המיועדת ערב הבחירות. זהו כמובן מהלך שיווקי בעיקרו, אבל הוא יילמד שהאופוזיציה ערוכה לקבלת השילטון באופן מיידי, ובעיקר - יכולה להציג נבחרת שלטונית טובה יותר.
הנה הרכב אפשרי של הממשלה הזו: בני גנץ - ראש הממשלה, יאיר לפיד - שר החוץ, משה יעלון - שר הביטחון, גבי אשכנזי - שר האוצר, עמיר פרץ – שר הכלכלה, אורלי לוי-אבקסיס - שרת העבודה והרווחה, ניצן הורוביץ - שר המשפטים, סתיו שפיר - שרת החינוך, אורנה ברביבאי - שרת הפנים, יעל גרמן - שרת הבריאות וכו'. מרשים הרבה יותר מרשימה אפורה אפשרית של הליכוד הכוללת את ישראל כץ, אמיר אוחנה ורפי פרץ.
"ממשלת החלומות" המיועדת של גנץ תיחשף במסיבת עיתונאים ותיתן תשובה ל"ממשלת האסונות" של כחול לבן, כפי שהיא מתוארת בידי הליכוד.
כל ההצגה הזו מיועדת לקבוצה לא קטנה של מתלבטים הסבורים שעבר זמנו של נתניהו, אבל עדיין אינם בטוחים שהגיע זמנו של גנץ. הם בסך הכול רוצים ממשלה טובה יותר שתועיל לאזרחיה, בהנחה שאין הבדלים של ממש בגישה המדינית והביטחונית של שתי המפלגות הגדולות.
אלה יכולים להניב לכחול לבן יתרון קטן במספר המנדטים שתקבל. וזה בדיוק האליבי הציבורי הנדרש לאביגדור ליברמן כדי לבקש מן הנשיא להטיל את הקמת הממשלה על גנץ.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר ברוך לשם
מומלצים
