להתראות למתווך שלא תיווך
במקום להרגיע את הרוחות ולבנות אמון בין ישראל לפלסטינים, ג'ייסון גרינבלט פעל דווקא להחריף את המשבר. פרידה מהשליח האמריקני החריג למזה"ת
השליח של דונלד טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, שהודיע בשבוע שעבר על סיום תפקידו, היה שונה מאוד מקודמיו בתפקיד לאורך ההיסטוריה של מאמצי השלום. בעוד ששליחים ומתווכים מובילים מטעם ארה"ב היו בדרך כלל בעלי ניסיון דיפלומטי, עם מומחיות ורקע בנושאים מדיניים, ובדרך כלל גם בעלי היכרות עם המזרח התיכון והסכסוך, גרינבלט הוא עורך דין שמתמחה בנדל"ן, ללא ניסיון מדיני או היכרות עם האזור. כמו ג'ארד קושנר, גם הוא מונה לתפקיד רק בשל קשריו עם הנשיא: הוא היה יועץ משפטי בעסקיו של טראמפ וסייע לו גם בקמפיין הבחירות. יחד עם זאת, עובדת היותו יהודי היא דווקא מכנה משותף להרבה מאוד גורמים שהובילו את צוות השלום האמריקני לאורך השנים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
גרינבלט מונה לתפקיד זמן קצר לאחר שטראמפ ניצח בבחירות ובתחילת כהונתו נראה ששני הצדדים מגלים נכונות לעבוד איתו. בחודשים הראשונים הוא נפגש כמה פעמים עם אבו מאזן ועם בכירים נוספים ברשות הפלסטינית, ביקר במחנה פליטים ונפגש עם סטודנטים ואנשי דת פלסטינים וישראלים. הוא גם ניסה לקדם בתחילה מהלכים של שיתוף פעולה, ובין השאר היה מעורב במגעים בנושא תעלת המים, שהובילו להסכמות בין השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי לבין ראש רשות המים הפלסטינית.
אבל התמונה השתנתה באופן חד בעקבות הצעדים שנקט ממשל טראמפ כלפי הפלסטינים החל מסוף 2017: העברת השגרירות לירושלים, קיצוץ בסיוע לפלסטינים, סגירת הנציגות הפלסטינית בוושינגטון, התנערות מעיקרון שתי המדינות ועוד. בכך נוצר נתק מוחלט וחסר תקדים בין הממשל האמריקני לבין רמאללה.
גרינבלט הפך לשליח האמריקני הראשון בתולדות תהליך השלום הישראלי-פלסטיני שאיבד קשר עם אחד הצדדים, ומן הסתם את היכולת לשמש מתווך ביניהם.
בשלב זה נראה שבמקום לנצל את תפקידו כדי לפעול להרגעת הרוחות ולנסות לבנות במאמצים חשאיים אמון מחודש ודיאלוג, גרינבלט פעל דווקא להסלמת המשבר עם הפלסטינים ולהחרפת העימות המילולי, הפומבי והתקשורתי. הוא עשה זאת בניגוד לעקרונות הבסיסיים בתיווך, שמכיר כל תלמיד שנה א' ביחסים בינלאומיים. הוא החל להוביל מאבקים בטוויטר עם נציגים פלסטינים שונים ופרסם ציוצים בוטים שכללו התנגחות בהנהגה ברמאללה.
בנוסף, התבטאויותיו התנערו מעקרונות היסוד של תהליך השלום. הוא דיבר, בין השאר, על זכות ישראל לספח שטחים וזלזל בהחלטות הבינלאומיות בנושא הסכסוך. התמונות שתיעדו אותו מסייע בניפוץ קיר המנהרה בטקס חנוכת "דרך עולי הרגל" של עמותת אלעד בשכונת סילוואן בירושלים היו אקורד סיום צורם ששיקף היטב את הכיוון שאליו לקח גרינבלט את תפקידו.
מעבר לזה, תוכנית השלום המדוברת ("עסקת המאה"), שעליה עבד עם קושנר והשגריר דייוויד פרידמן, עדיין לא פורסמה, ונדחית שוב ושוב, והתוכנית הכלכלית והסדנה בבחריין לא הותירו השפעה כלשהי.
גרינבלט נכנס לתפקידו אומנם ללא ניסיון אך עם כמה מנופי השפעה שיכלו לסייע לו, בראשם הקשר האישי ויחסי האמון עם הנשיא טראמפ, והנכונות של הצדדים לשתף פעולה. אך תקופת שליחותו מסתיימת בכישלון של נתק היסטורי חסר תקדים בין הממשל האמריקני והצד הפלסטיני, וחוסר יכולת למלא תפקיד משמעותי בזירות ובסוגיות השונות הנוגעות למרחב הישראלי-פלסטיני.
אין אנו יודעים עדיין את הרקע להחלטה של גרינבלט לפרוש, אך אין ספק שיש בכך סימן מעיד לחוסר התוחלת של מהלכי "עסקת המאה" עד כה. מעניין יהיה לראות אם עזיבתו תסמן שינוי גישה ומדיניות או שצוות קושנר-פרידמן ימשיך לדבוק בקו הקיים.
- ד"ר ליאור להרס הוא עמית מדיניות ומנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים. הוא עמית פוסט-דוקטורט במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס ובמכון למחקר ע"ש הרי ס. טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
