בג"ץ שינה את החלטתו: ישראל תוכל להחזיק גופות מחבלים לצורכי מו"מ
הרכב של שבעה שופטים שינה החלטה קודמת של בג"ץ וקבע שלצבא יש סמכות להחזיק בגופות מחבלים לצורך משא ומתן. בהחלטה נכתב: "הגנה על ביטחון המדינה משמעותה חתירה נמשכת ונחושה להשבת חללי וחיילי צה"ל והאזרחים שמוחזקים בידי ארגוני הטרור"
הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ הפך היום (ב') החלטה קודמת ודחה עתירה של משפחות מחבלים שביצעו פיגועים בישראל שדרשו להשיב את גופות בניהם. בג"ץ קבע כי למפקד הצבאי יש את הסמכות להחזיק בגופות מחבלים לצורך משא ומתן.
ההרכב, בראשות הנשיאה אסתר חיות, כתב בהחלטתו: "אחת התכליות שאותה מיועדת להגשים הסמכות המוקנית למפקד הצבאי היא הגנה על ביטחון המדינה. הגנה זו משמעותה, בין היתר, חתירה נמשכת ונחושה להשבת חללי וחיילי צה"ל ואזרחי ישראל, המוחזקים בידי ארגוני הטרור, הביתה. מתוך תכלית זו נגזרת המסקנה שלפיה יש בידי המפקד הצבאי הסמכות להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לצרכי משא ומתן עם ארגוני הטרור".
העותרים הם בני משפחות של שישה מחבלים שגופותיהם מוחזקות בידי המדינה: המחבל שביצע את הפיגוע בטיילת ארמון הנציב, שבו נרצחו ארבעה חיילים ונפצעו 18 נוספים, המחבל שרצח את הלל יפה אריאל ז"ל בקריית ארבע, המחבל שהשתתף בפיגוע שבו נרצח הרב מיכאל מרק ז"ל בדרום הר חברון, המחבל שביצע את פיגוע הירי בירושלים שבו נרצחו לבנה מליחי והשוטר יוסף קרמה ז"ל, המחבל שביצע את הפיגוע באוטובוס בירושלים באפריל 2016 ומחבל שביצע ניסיון פיגוע באזור שכם.
לטענת המדינה, החזקת גופות ששת המחבלים עשויה לסייע בהשגת עסקה קונקרטית לחילופי גופות ושבויים עם חמאס, שמחזיק בגופות חיילי צה"ל סגן הדר גולדין ז"ל וסמ"ר אורון שאול ז"ל ובאזרחים אברה מנגיסטו והישאם אלסייד.
משפחות המחבלים טנו כי החזקת גופות בניהם בידי המדינה נעשית בחוסר סמכות וכי אין בדין הישראלי או הבינלאומי הסדר המסמיך את המפקד הצבאי להחזיק גופות מחבלים לצרכי משא ומתן. עוד נטען כי מדובר בענישה קולקטיבית שפוגעת באופן לא מידתי בכבוד המתים ובכבודם של בני המשפחות שמבקשים להביאם לקבורה.
המדינה טענה מנגד כי ישנה תקנה המסמיכה את המפקד הצבאי להחזיק בגופות מחבלים וכי מההסמכה להורות על מקום קבורת הגופה, נגזרת גם הסכמות להורות על קבורה ארעית לצורך משא ומתן.
בשנת 2017 קבע הרכב של שלושה שופטים כי למפקד הצבאי אין סמכות להחזיק בגופות מחבלים לצרכי משא ומתן וכי אם המדינה רוצה לעשות כן, עליה להסדיר את הנושא בחקיקה ראשית (כלומר, באמצעות חיקוק חוק בכנסת).
כעת, הרכב מורחב של שבעה שופטים הפך את ההחלטה ודחה את עתירת משפחות המחבלים. "התכלית האובייקטיבית של תקנות ההגנה היא ליתן בידי קברניטי המדינה כלים אפקטיביים למאבק בטרור ולשמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה", נכתב בהחלטה. "החתירה המתמדת שאנו מחויבים בה להשבת אזרחי ישראל וגופות חללי צה"ל שנמצאים בידי ארגוני הטרור מצויה בליבת השמירה על ביטחון המדינה ולכן היא בליבת התכלית האובייקטיבית של התקנה".
מירב והרצל חג'אג', הוריה של סגן שיר ז"ל שנרצחה בפיגוע בארמון הנציב וחברים בפורום "בוחרים בחיים" של משפחות שכולות, הגיבו להחלטת בג"ץ: "אבסורד שממשלת ישראל צריכה לחכות למוצא פיהם של שופטי בג"ץ כדי להפעיל מדיניות ביטחונית בסיסית ונורמטיבית על מנת להגן על ביטחון אזרחיה. צעד של החזקת גופות הוא כלי מיקוח ראשון מול ארגוני הטרור והרשות הפלסטינית, וגם חלק מההרתעה נגד המחבלים הבאים".
משפחת גולדין אמרה בתגובה להחלטה: "נגמרו לנתניהו וממשלתו התירוצים מדוע הם מתקפלים פעם אחר פעם ומחזירים גופות של מחבלים לקבורה. הקבינט קיבל שורה של החלטות כיצד ללחוץ על חמאס כדי לקדם את השבת הבנים, אך ראש הממשלה וממשלת ישראל נמנעים מלהפעיל את כל המנופים האפשריים כדי להפוך את אחזקת הבנים מנכס לנטל".
בעדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, מתחו ביקורת על החלטת בג"ץ: "זה המקרה הראשון בהיסטוריה המודרנית שבית משפט מאשר למדינה להחזיק בגופות של נתינים שנמצאים תחת שליטתה וחלים עליהם דיני הכיבוש, ולהשתמש בגופותיהם כקלפי מיקוח. זהו אחד מפסקי הדין הקיצוניים ביותר שניתנו על ידי בית המשפט העליון".
מוחמד עליאן, אחד העותרים, אמר: "מדובר בפסק דין גזעני ביותר המנוגד לחוק הבינלאומי ומתיישב עם החלטות פוליטיות של ממשלת ישראל. הוא בבחינת ענישה קולקטיבית. המשפחות ישקלו פניה לערכאות בינלאומיות".
יו"ר רשימת ימינה, איילת שקד, בירכה על ההחלטה בנאומה בוועידה הבינלאומית ה-19 של המכון למדיניות נגד הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה. "פסק הדין הקודם היה לא נכון, ואני שמחה שבג"ץ הפך אותו. אנחנו מתמודדים עם מציאות מורכבת. יש אצלנו עימות בין ערך זכויות האדם להגנה על חיינו. זה שחמאס מחזיק בגופות חיילינו ולא מוכן למשא ומתן, זה גורם לנו לנקוט כלפיו באמצעים דומים".
לפנייה לכתב/ת 
