שתף קטע נבחר

תביעה: עובדת ב"חופשת מחלה" קפצה בנג'י

מזכירה בחברה הכלכלית לפיתוח כפר יונה יצאה לכחודש וחצי "מחלה", אבל הפייסבוק שלה גילה שהיא דווקא נפשה. היא תיאלץ לשלם 29 אלף שקל

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה עובדת החברה הכלכלית לפיתוח כפר יונה נגד מעסיקתה, ואף חייב את העובדת להשיב כספים. השופטת אריאלה גילצר-כץ מתחה עליה ביקורת קשה משום שנסעה עם משפחתה לבית מלון, טיילה ואף קפצה בנג'י בזמן "חופשת מחלה".

 

העובדת הועסקה בחברה כתשע שנים כמנהלת חשבונות ומזכירת המנכ"ל. במאי 2016 היא קיבלה זימון לשימוע והשיחה נערכה בהמשך אותו חודש. לאחר ישיבת השימוע הגישה העובדת אישורי מחלה עבור תקופה של כחודש וחצי. בסמוך לסיום חופשת המחלה היא פוטרה. בתביעה היא טענה שהשימוע נעשה שלא כדין שכן לא פורטו בו הטענות כלפיה. היא הוסיפה שהוא נערך בנוכחת מנכ"ל החברה בלבד, ללא נציג נוסף. העובדת טענה שהמנכ"ל תקף, ביזה והשפיל אותה ועתרה לפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע.

 

החברה טענה מנגד כי במהלך השנים ירדה איכות עבודתה של התובעת. כך למשל, היא סירבה לטפל בגביית שכר דירה והוצאות חשמל או בהארכת תוקף של ערבויות בנקאיות. בנוסף, היא הרבתה להיעדר לצורך עניינים פרטיים. החברה גם הגישה תביעה נגדית, שבה טענה שהעובדת דיווחה במשך חמש שנים על "שעת הורות" אף שהייתה זכאית רק לארבעה חודשים ראשונים לאחר חופשת הלידה.

 

השופטת אריאלה גילצר-כץ דחתה את כל טענות העובדת. היא ציינה שבמכתב הזימון לשימוע הועלו טענות ביחס לתפקודה, נמסר לה על השימוע מבעוד מועד וניתנה לה זכות הטיעון. עוד צוין שהתובעת עצמה הודתה שלא היו לה הזמן והאפשרות לתת תפוקה מלאה במשרד וביקשה לעבוד בחצי משרה.

 

זאת ועוד, החברה הוכיחה שלאורך השנים היו בין הצדדים "עליות וירידות", כלומר, הזימון לשימוע לא נפל על התובעת כרעם ביום בהיר. בנוסף, התובעת הודתה בחקירתה הנגדית כי סירבה לבצע מטלות שביצעה בעבר ולמעשה עשתה ככל העולה על רוחה.

 

השופטת הבהירה כי התובעת לא יכלה לקבוע מי יערוך לה את השימוע וההליך נערך כדין. היא ציינה כי התובעת לא פירטה אילו מילים מבזות אמר לה המנכ"ל ובפני מי כך שעילת לשון הרע לא הוכחה.

 

פסק הדין צייר תמונה קשה בנוגע להתנהלות התובעת בקשר לימי המחלה. צוין ש"מחלתה" לא מנעה ממנה לבלות עם משפחתה וחברים בסרטים, במלונות, בחוף הים ובפעילות אקסטרים, כעולה מדף הפייסבוק שלה. היא אף קפצה בנג'י למרות שלטענתה חלתה בוורטיגו.

 

"מעשים אלה הם בגדר גזל של כספי הנתבעת", הבהירה השופטת וציינה ש"הקלות הבלתי נסבלת" שבה ניתנים אישורי מחלה היא תופעה פסולה שאת המחיר שלה משלמים המעסיקים.

 

היא ציינה שעקרונית היה על התובעת להשיב את תמורת ימי המחלה, אך המעסיקה לא תבעה החזר בנקודה זו. במקביל התקבלה התביעה שכנגד ונקבע שהעובדת הייתה אמונה על דיווחי השעות אך עשתה דין לעצמה. בסופו של דבר חויבה העובדת להשיב לחברה 8,360 שקל. בנוסף היא חויבה לשלם שכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל והוצאות משפט בסך 500 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד צפריר אשכנזי
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד רוית שחמון ממן
  • עו"ד ישעיה ירון עוסק בדיני עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה
אילוסטרציה: Shutterstock
מומלצים