הכלים שבהם השתמשו בארץ לפני חצי מיליון שנה
חוקרים מצאו ליד בית שמש 107 נתזים קטנטנים שעליהם סימני שימוש מביתור בעלי חיים. מדובר מיחזור של כלי צור קיימים, ששימשו את תושבי המקום לביתור פילים ובעלי חיים נוספים
צוות בינלאומי של חוקרים, בהובלת ד"ר פלאביה ונדיטי ופרופ' רן ברקאי מאוניברסיטת תל אביב, ניתח נתזי צור זעירים בני 300 עד 500 אלף שנה שנמצאו באתר הפרהיסטורי רבדים באזור בית שמש. מניתוח מיקרוסקופי וזיהוי השיירים האורגניים, מעריכים החוקרים כי נתזי הצור לא היו פסולת תעשייתית, אלא מיחזור של כלי צור קיימים ששימשו את תושבי המקום לביתור פילים ובעלי חיים נוספים. "מדובר בניתוח פריטי צור ישנים, מהתקופה הפליאוליתית התחתונה, שכללו תצפיות מיקרוסקופיות אחר סימני שימוש ושיירים אורגניים", הסביר פרופ' ברקאי. "חיפשנו סימני שחיקה, שבירה ושריטה במטרה להבין למה הם שימשו".
האתר ברבדים, הנמצא בין צומת שמשון לצומת נחשון, מיוחס לבני אדם ממין הומו ארקטוס ולתרבות האשלית. החוקרים הסבירו כי תרבות זו, שנפוצה באפריקה, באירופה ובאסיה, התאפיינה בייצור מוקפד של כלי אבן ששימשו בעיקר לביתור בעלי חיים גדולים. הכלים שנמצאו ברבדים השתמרו היטב, ופרופ' ברקאי וצוותו, כתבו במחקר כי לנתזים הקטנטנים היה שימוש חשוב.
פרופ' ברקאי אמר כי "לראשונה יש לנו תוצאות שמוכיחות שימוש בנתזים קטנטנים באורך של כשלושה ס"מ בסך הכול, אלו כלים שיוצרו בתהליך של מחזור: בני האדם הקדומים לקחו פריטי צור שיצאו מכלל שימוש ומחזרו אותם למטרות אחרות. במשך עשרות שנים הנתזים הקטנטנים לא זכו לתשומת לב במחקר הארכיאולוגי, והדגש במחקר היה על כלי האבן הגדולים, המעוצבים, המסותתים, המושקעים והמרשימים. אנחנו מראים כאן שהכלים הזעירים יוצרו בכוונה והיו בעלי תפקיד חשוב בארגז הכלים של בני האדם הקדומים".
לאחר מחקר בן שלוש שנים וניתוחים מיקרוסקופיים של מאות נתזי צור קטנטנים מרבדים, מצאו החוקרים 107 נתזים קטנטנים שעליהם סימני שימוש מביתור בעלי חיים. בנוסף לסימני השחיקה, על 11 מתוך ה-107 הנתזים נמצאו גם שיירים אורגניים - בעיקר של עצם, אבל גם של רקמות רכות. ניסויים שבוצעו בהעתקים של הכלים הארכיאולוגיים לימדו שהנתזים הקטנים יעלים מאוד בביצוע מלאכות ביתור עדינות ומדויקות, ושהם שימשו לפרק זמן קצר מאוד.
ככל הנראה, הכלים הזעירים שימשו בשלבים ספציפיים של הביתור, שהצריכו פעולות חיתוך מדויקות, כמו הפרדת גידים. "יש לנו תדמית של בני אדם קדומים כיצורים מגושמים וגדולים שמתנפלים על הפיל עם כלי אבן גדולים, אך למעשה תהליך הביתור היה מורכב בהרבה מכפי שנהוג לחשוב. הנתזים הזעירים שימשו לחיתוך עדין ומדויק של חלקים ייעודיים בגוף הפיל, במטרה להפיק כל קלוריה אפשרית, וכן חומרים כמו גידים ועור, מבעלי החיים הניצודים. הם מחזרו את הכלים שלהם הרבה לפנינו והם לא בזבזו מזון כמונו. החשיבה האקולוגית אפשרה לבני האדם הקדומים לשגשג במשך מאות אלפי שנים", אמר פרופ' ברקאי.
לפנייה לכתב/ת 
