אנדי הרצוג לשלטון / טור

אם להסתמך על הרשתות החברתיות, אנדי הרצוג הוא האדם הכי אהוב בישראל. מפלגה בראשותו תזכה ב-120 מנדטים ואיפשהו בבית חולים בארץ אדם מנסה לשכנע את אישתו לקרוא לילד שנולד אנדי. זה מוזר, כי במבחן התוצאה הנבחרת נכשלה לחלוטין בחלון המשחקים האחרון. היא הוציאה נקודה משש, ואיבדה סיכוי אמיתי להעפיל ליורו דרך המוקדמות.

הרצוג: "הייתי עצבני, לא יכולתי לישון אחרי ההפסד"

מאמנים בארץ מאוהבים במבחן התוצאה, הם חוגגים 0:0 יותר מניצחון. הם מתים על "עמידה טקטית נכונה" ושאר הקלישאות שמסתירות את האמת: הם בונקריסטים פחדנים. בא הרצוג ולשבוע אחד נתן לנו חופש מהם עם כדורגל יצירתי על גבול המופקר והצגה גם בעמדת הראיונות. אמירת המחץ שלו "זה לא מצחיק יותר", כוונה לכל הכדורגל הישראלי: חלאס, מיצינו, אנחנו רוצים משהו אחר. משהו חדש. תהיו יותר הרצוגים.

תהיו יותר כמוהו. אנדי הרצוג(צילום: עוז מועלם)

עייפנו מכם, מאמנים שאומרים "לא נבכה על תיקו", כי תיקו לא מוביל לאף מקום. מאסנו ב"לפחות לא הפסדנו", כי אנחנו מעדיפים להפסיד בראש מורם על פני לסחוט נקודה שלא הגיעה לנו. עייפנו מהתירוצים שלכם על פצועים, על שופטים, על מזג האוויר, על הבעלים, על שביעות הרצון משער נקי יותר מהבקעת שער לצד השני. אין לנו כוח לניתוחים הטקטיים החופרים שלכם אחרי משחקים, מנסים להסביר למה הכנסתם בלם במקום חלוץ. העם מאס בכם, אתם משעממים אותו וחופרים לו. יש לו מספיק דאגות על הראש והוא לא צריך שגם התחביב שלו יהיה משעמם וקודח. הוא רוצה לראות כדורגל.

בניגוד לרוב המאמנים בארץ, הרצוג לא פחדן. הוא לא מפחד מהבוסים שלו, הוא לא מפחד שהשחקנים יגנבו לו את ההצגה וייקחו לו את המחמאות אחרי ניצחון, הוא לא מפחד מכותרות בתקשורת. להפך, הוא מבין שהעם רוצה לשמוע אותו אומר דברי טעם. הוא לא מפחד לאבד את הפאסון שלו ולהתפרץ. הוא עשוי מהחומר ממנו עשויים כוכבים: לא מחשבן לאף אחד, לא חושב פעמיים ואומר את מה שיש לו על הלב.

אנדי הרצוג ואלון חזן על הספסל(צילום: ראובן שוורץ)

בראיון של דקה וחצי הרצוג הוכיח ש"מבחן התוצאה" הוא בולשיט ולאוהדים לא אכפת ממנו, ושמסיבות עיתונאים אינן עונש אלא כלי שיכול לחבר את הקהל לקבוצה. למרבה האירוניה, דווקא כישלון ויציאה מהכלים הבטיחו לו הארכת חוזה.

האוסטרי העצבני הזכיר לנו מה הטעם בכדורגל. חשוב לגרום לאוהדים להרגיש גאים בקבוצה שלהם, לתת להם זיכרונות טובים ורעים, להילחם עד הדקה ה-90, למגנט אותם למגרש ולתת להם את ההרגשה שהכל יכול לקרות. אם כל זה מביא לניצחון אז מעולה, אבל גם אם לא אז לפחות יצאת בראש מורם. הרצוג נותן לנו את זה אחרי שנים בהם אף אחד אפילו לא ניסה, אין פלא שכולם התאהבו בו.