אות משמיים: המצוות של ערן זהבי / פלג בחמישי

ה"צדיקים"

זהבי ו"הדוסים" שכחו מ"הבוסים"

"לא נעלה לטורניר גדול גם בעוד 40 שנה", הצהיר לפני כשנתיים ערן זהבי, בתום המשחק שבו נקם בקהל שהקניט אותו. "היום יש דרך חדשה ומשהו אחר בנבחרת", הסביר הסקורר המפויס בתחילת הקמפיין הנוכחי, והוסיף: "אם היינו נשארים בהתנהלות שהייתה, אולי היה אפשר להגדיל את ה-40 ל-400"... אז היום, תודה לאל, זהבי כבר לא צ'ילבה של אף אחד, אבל לפי ההתנהלות בנבחרת לפני צמד המשחקים האחרון, אפשר להגדיל את ה-400 ל-4,000.

לפני המפגש עם צפון-מקדוניה בבאר שבע, הופצו בתקשורת תמונות וקטעי וידיאו מחדר הכנסים במלון הנבחרת. המאמן (שמאמין בישו) לא נכח במקום, ואת התדריך הטקטי ניהל רב בשם דוד אברהם פרסמן. בזה אחר זה התיישבו לצידו השחקנים, ובראשם זהבי כמובן, כדי לקיים את מצוות כתיבת אות בספר תורה בעזרת קולמוס-נוצה. כל אות חדשה זיכתה את הכותב בברכה אישית מכבוד הרב, ולאחריה פצחו החסידים הבועטים בשירת "אוי־אוי־אוי־אוי, איי־איי־איי־איי".

(איור: אופיר בגון)

בתום הטקס התכנסו כל השחקנים ל"תפילת שמע", ואתר "כיפה" דיווח: "כעת, עם כתיבת האותיות בספר התורה על ידי שחקני הנבחרת שבהם כאמור זהבי, ניתן לקוות כי במשחק הזה הפעם ישראל תנצח"... ה-ל-לויה.

תחשבו על הסיטואציה ערב המשחק: כל היהודים בסגל נפגשים עם רב, כותבים אותיות, מתפללים ושרים, בזמן שהשחקנים הערבים נשארים בחדרים. יופי של דינמיקה קבוצתית, אחלה גיבוש. לא מזמן, כששחקני הנבחרת מהמגזר נפגשו במסדרון והעלו תמונה באינסטגרם עם הכיתוב "הבוסים", בהתאחדות הזדרזו להתנצל ש"מדובר בפוסט לא מוצלח", חבריהם דרשו מהם הבהרות, וכולם התבאסו לאללה.

"הבוסים". מזה כולם התבאסו

במדינות עם תרבות ספורט מפותחת, פולחנים דתיים לפני משחק חשוב יכולים להיות רק במערכון של מונטי פייתון. מישהו יכול לדמיין כומר שמגיע למלון של נבחרת אנגליה כדי לשנן פרקים מהברית החדשה? או אימאם שיקרא בקוראן עם חלק משחקני צרפת?

אצלנו מפרידים בן יהודים למנודים, והרב שהגיע למלון איחל: "שכולנו נזכה להיות ערן זהבי, בעזרת השם". לא בטוח שהרבנות הראשית סומכת ידיה על הברכה הזו, אבל האדמו"רים בהתאחדות אומרים אמן. וילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג לא יעזו להתערב, כי רק זה חסר להם, שיאשימו אותם באנטישמיות. ככה זה כשהצוות המקצועי זר, ובהתאחדות אין השגחה עליונה.

זהבי. פוסח על מצווה רנ"ג(צילום: ראובן שוורץ)

כתיבת אות בספר תורה היא האחרונה במניין תרי"ג המצוות. מעניין באמת כמה מתוך 612 המצוות שלפניה מקיימים צדיקי הנבחרת. האם אלה שכבר נולד להם בן בכור, למשל, הקפידו על מצוות "פדיון פטר חמור" והבאתו לכהנים? בנבחרת הזו יש שניים.

ואולי מי שאשם במפח הנפש הוא דווקא זהבי, שכתב את האות בספר התורה ביד ימינו עטורת הקעקועים, למרות שמצווה רנ"ג מתוך התרי"ג אוסרת על כך, ככתוב בספר ויקרא: "ושרט לנפש לא תיתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תיתנו בכם". העונש על קעקוע - לפי ההלכה היהודית - הוא 39 מלקות, אבל בינינו? מלקה אחת בדקה ה-90 הרבה יותר כואבת.

הבדיחה

פתאום נימני מתלבש על דסה

בבית ב' של מוקדמות היורו נפגשו סרביה ופורטוגל, אבל בערך בדקה ה-60 שכח הפרשן אבי נימני מרונאלדו ומטאדיץ', ויצא להתקפה מתפרצת באגף הימני של הרצוג.

זה קרה כשרמי ויץ דיבר על המגן הימני הפורטוגלי ז'ואאו קאנסלו. "הוא שיחק בינתיים רק דקה אחת במנצ'סטר סיטי", אמר השדר. "יכול להיות שזו הסיבה שהמאמן סנטוס משאיר אותו על הספסל". נימני עט על המציאה: "בוודאי שזו הסיבה. הלוואי זה היה קורה אצלנו בנבחרת הדברים הללו. המדיניות הזו צריכה להיות מאוד-מאוד ברורה". ויץ יישר קו: "מי שמשחק משחק, מי שלא משחק לא משחק", אבל הפרשן, שנשמע נסער, רק התחמם עוד יותר.

אבי נמני. הפעם העמלה על חשבונו(צילום: עוז מועלם)

"זה לא עניין של משחק", אמר נימני. "יש כאלה שיכולים לשחק יותר, לשחק פחות, אבל הם בקצב משחק, בקצב של אימונים. אנחנו משחקים נגד נבחרת מקדוניה בבית ואלי דסה לא עשה אימון אחד עם קבוצה, לא עשה מחנה אימונים, לא עשה אף משחק עד היום מחודש מאי, ומשחק בהרכב הראשון של הנבחרת. מה יחשבו שחקנים אחרים של הנבחרת שמשחקים בתפקיד של דסה, שמשחקים באופן רצוף? זה הזוי. מביאים לפה צוות זר שהוא בדיחה. הבדיחה על חשבוננו".

גם בעבר, חשוב לומר, נימני דבק בעמדתו. "אי אפשר לתת לשחקנים שהיו בלי קבוצה לשחק בנבחרת, וגם לא לשחקנים שלא נמצאים בכושר", הוא ביקר פעם את אלי גוטמן. אבל היום, מסתבר, אין לו בעיה עם כאלה שנמצאים ב"קצב של אימונים", ואת גוטמן, שלא לדבר על הלקוח שלו אלישע לוי, הסוכן לא כינה "בדיחה".

גם הרצוג לא כינה את נימני "בדיחה", כשהאחרון פתח רגליים ב-1:1 ההוא ב-2001. אז למה פרשננו נכנס דווקא בו ובדסה, בזמן שגם שחקני אחרים בנבחרת מבלים בעיקר על הספסל? יכול להיות שזה בגלל שלמגן שהיה קליינט של נימני, יש עכשיו סוכן סרבי חדש בשם מילוש מלנוביץ'? כלומר ייתכן שהבדיחה על חשבוננו, אבל העמלה על חשבון הפרשן.

שגיא כהן, בכייה לדורות

נעבור לבית י', פינלנד מול איטליה, מחצית שנייה. פדריקו קייזה מגביה כדור לרחבה, צ'ירו אימובילה נוגח פנימה, 0:1 לאורחים, וההיסטוריון באולפן החליט לקשקש: "כבר 40 שנה מה שמאפיין חלוץ איטלקי זה לא שהוא חושב שהבלם הולך לטעות, הוא יודע שהבלם הולך לטעות. כל כדור! וככה זה היה רוסי, וככה זה דורות של חלוצים איטלקים. הם מניחים שהכדור יעבור את הבלם, והם עומדים שם, והם מוכנים. דור לדור־לדור"...

צ'ירו אימובילה. מה עשו חלוצים פעם?(צילום: גטי אימג'ס)

כן, בהתחלה שגיא כהן אמר שהחלוצים האיטלקים לדורותיהם יודעים שהבלם הולך לטעות, בסוף הם רק מניחים שזה הולך לקרות, אבל העיקר שתמיד הם עומדים שם - מוכנים!

עבור דורות שלא זכו ליהנות מפאולו רוסי, כולל דור מיכה ודור פרץ, הבבל"ת הנ"ל מעלה מספר קושיות: אם יכולת הזיהוי הוודאי של טעויות אפיינה חלוצים איטלקים החל מ-1979, כיצד כבשו את שעריהם בני הדור הטרום-נבואי, כמו למשל לואיג'י ריבה (מלך שערי איטליה בכל הזמנים) וג'וזפה מאצה (שזכה עם נבחרתו בשני מונדיאלים בשנות ה-30)?

מה עושים חלוצים שאינם איטלקים (רונאלדו, קבאני ומנדז'וקיץ' לדוגמה) במקרה של הגבהה לרחבה - מהמרים? איך זה שאיטליה לא העפילה למונדיאל האחרון, למרות שאימובילה כבר היה בהרכב? והאם השרלטן באולפן יודע שהוא מגדולי החרטטנים בדורות האחרונים או חושב שכולם מטומטמים?

הממציאן

פלוט העלים את נצרת-עילית

הערב ייערך בליגה הלאומית הדרבי בין אחי נצרת להפועל נצרת-עילית, ואני לטובת המארחת. עד לעונה שעברה דווקא הייתי בעד נצרת-עילית, היישוב שהוריי היו בין מקימיו ובו נולדתי, אבל אז החליט ראש העירייה, אחד בשם רונן פלוט, שצריך "לבדל את נצרת-עילית מנצרת" - החלטה עם ניחוח גזעני.

רונן פלוט. גם לו מגיע שם חדש(צילום: באדיבות דוברות הכנסת)

ועדה מוניציפלית בחרה חמישה שמות מתוך 200 הצעות, התושבים הצביעו

בעד השם "נוף הגליל", והשאר היסטוריה. בנאדם רשאי כמובן לשנות את שמו, אבל להחליף שם של עיר שאליה הגיע שנים רבות אחרי עלייתה לקרקע - עם ועדה מסננת ומבחן אמריקאי - זהו חוסר כבוד למייסדים.

בהזדמנות זו מוזמנים מקימי נצרת-עילית באשר הם להצביע: מה יהיה שמו החדש של ראש העירייה? רונן נוף, רונן גליל, רונן חליל או צוקי פלוט.