הדור האבוד של סוריה חוזר לבית הספר

אחרי 8.5 שנים של מלחמת אזרחים, בימים אלה שבים מיליוני ילדים ובני נוער סורים לשרידי בתי ספר המנוקבים מירי ומאובקים מעפר ההפצצות. מאחר שמדובר באחת המדינות הצעירות במזה"ת, זה המקום עבור בשאר אסד להעמיק את ה"חינוך" האידיאולוגי, ולוודא שהתקוממות דומה לא תחזור

ד"ר אודי בלנגהפורסם: 12.09.19 , 15:37

שיעור בחצר בסוריה(צילום: AFP)

"אין שום בעיה להחזיק בדעות שונות", אמרה הדי אל-ע'רבין, מנהלת בית הספר לבנות דרוויש אל-זוני בדמשק, בכתבה ששידרה רשת ה-BBC לרגל פתיחת שנת הלימודים בסוריה ב-13 בספטמבר 2011. "אנחנו זקוקים לאופוזיציה שבונה את ארצנו. אם ילדה מביעה דעת אחרת אנחנו יושבים ומדברים איתה". ע'רבין שיקפה פתיחות ואופטימיות: הנה, גל המחאה שפרץ במרץ אותה השנה, ושטף את סוריה במסגרת טלטלת "האביב הערבי", הוא דבר חולף. בסך הכול עוד אתגר לאומה הסורית.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

זהו אמנם זיכרון נשכח, אבל המחאה הסורית התחילה בדרעא, אזור נכשל ומוכה עוני בדרום המדינה. העילה למחאה הייתה כתובת גרפיטי שריססו 12 נערים על קירות בית ספרם בגנות משטרו של בשאר אסד. הנערים נעצרו על ידי כוחות הביטחון, ומשביקשו הוריהם לשחררם הם נשלחו הביתה בבושת פנים ללא ילדיהם.

לכן, ייתכן שהמנהלת ע'רבין כיוונה את דבריה לצעירים הסורים הרבים שנכנסו לכותלי בתי הספר ב-2011. היא ביקשה לרמוז להם מהו המסלול הנכון שבו עליהם לצעוד, ולהבליט את הקו המנחה של בית ספר ממסדי, לאומי ופטריוטי, כמו שלה, מול אלה שדעתם עלולה לסטות נגד הקו הרשמי של המשטר.

אולם מלכתחילה, למה לייחס חשיבות גדולה כל כך לילדים ולנוער במדינה דיקטטורית, שבלאו-הכי שולטת במידע, בתקשורת, בחינוך, ולמעשה מכתיבה לאזרחיה מה צריך ומה ונכון לעשות? התשובה טמונה בהרכב האוכלוסייה הסורית. סוריה היא מדינה צעירה מאוד עם ריבוי טבעי מהגבוהים במדינות המזרח התיכון (4.2% בשנת 2007). לכן, מחצית מהאוכלוסייה ערב מלחמת האזרחים הורכבה מבני 24 או פחות.

רק לאחרונה הצהיר ראש הנציבות הסורית לענייני משפחה ואוכלוסייה, מוחמד אכרם אל-קאש, שבני 24-15 מהווים כ-22% מהאוכלוסייה, ואילו בני 30-15 מהווים 30% ממנה. וכך, סוריה גאה באוכלוסייה הצעירה שלה כל עוד היא הולכת בתלם ומשרתת בנאמנות את עקרונות המשטר. אבל כשהצעירים מתחילים לשאול שאלות או להביע דעה שונה, המדינה עלולה למצוא עצמה מול אופוזיציה פוטנציאלית אדירה.

נשיא סוריה בשאר אסד (צילום: AP)

ואכן, בסופו של דבר, לאסד לא הועילו ההצהרות והנאומים של נאמניו-שליחיו או הירי החי לעבר מפגינים תמימים. הוא מצא עצמו מול צעירים רבים שהתגייסו באלפיהם למחאה נגד משטר הבעת', ולאחר מכן למחנה המורדים על גווניו השונים.

אבל בחלוף שמונה שנות מלחמת אזרחים אסד הוא עדיין נשיא סוריה, אם כי במדינה שהיא צל חיוור של מה שהייתה ערב האביב הערבי. ערים וכפרים חרבים, מאות אלפי הרוגים ופצועים, מיליוני פליטים ובעיקר, דור שלם ששנות ילדותו נמחקו בעקבות המלחמה.

במאמציו לדכא את המחאה, ולאחר מכן במלחמתו נגד המורדים, אסד לא בחל באמצעים. את דימוייו הוא שאב מעולם הרפואה המוכר לו כרופא עיניים. "כאשר המנתח נכנס לחדר הניתוחים", אמר בנאום מול חברי הפרלמנט הסורי ביוני 2012, "הוא נאלץ לא פעם לפתוח את הפצע השותת דם ואף לכרות, לבתר או לעקור משורש איבר מן הגוף".

לכן, ככול שהתגברה הלחימה, כך הפעיל אסד אלימות גדולה יותר נגד אויביו, ואף תקף, בסיוע איראן, חזבאללה ורוסיה, תשתיות אזרחיות, ובהן בתי ספר ובתי חולים שנמצאו באזורים תחת שליטתם של ארגוני המורדים. קבוצות וארגוני פיקוח בין-לאומיים דיווחו שהצבא וכוחות הביטחון הסוריים הפכו בתי ספר למרכזי מעצר ועינויים, למרכזי מגורים לכוחות הביטחון והמודיעין או לעמדות תקיפה צבאיות.

לבנון פליטים סורים ילדים פליט (צילום: AP)

ילדים סורים כפליטים בלבנון (צילום: AP)

התוצאות של הצעדים האלימים הללו היו קטסטרופליות עבור ילדי סוריה: מדו"ח של הבנק העולמי מ-2017 עלה כי 53% ממתקני החינוך נפגעו בחלקם ו-10% נהרסו כליל. דו"ח דומה של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) העריך שבסוריה נהרסו באופן חלקי או מוחלט יותר מ-5,000 בתי ספר. לנתונים היבשים הללו יש השלכות הרסניות על הילדים הצעירים. מן ההיבט הפסיכולוגי, מלבד הטראומה הנפשית והחרדה המתמדת, הם נחשפים לאלימות קיצונית ובשל כך הופכים לאלימים בעצמם.

זאת ועוד, דו"ח של קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (UNICEF) מחודש מאי האחרון קובע כי "כל ילד סורי הושפע מאלימות, מעקירה, מניתוק קשרי משפחה ומהיעדר נגישות לשירותים חיוניים".

כ-2.6 מיליון ילדים נותרו עקורים במדינתם שלהם (42.3% מכלל אוכלוסיית העקורים), ועוד כ-2.5 מיליון ילדים חיים כפליטים במדינות שכנות. ב-2018 בלבד נהרגו באופן ישיר מהלחימה בסוריה 1,106 ילדים. הכוונה להרג כתוצאה מהתקפות אוויריות של צבא אסד ובעלי בריתו, ירי בנשק קל, ירי ארטילרי ומוקשים. זוהי עלייה משמעותית, שכן ב-2016 נהרגו רק כ-600 ילדים וב-2017 כ-900.

(כמובן שאלה המספרים שהאו"ם הצליח לאסוף ולאמת. ייתכן שהנתונים האמתיים גבוהים בהרבה, קל וחומר כאשר כוללים את מותם של ילדים ממחלות, מרעב ומתנאי מזג-אוויר קשים כתוצאה מהמלחמה).

בית ספר ששופץ בסוריה:

(צילום: EPA)

לא רק מצבם של ילדים ובני נוער המתגוררים בסוריה חמור מאוד. גם גורלם של אלה שהצליחו להימלט למדינות שכנות, לבד או עם בני משפחותיהם, לא שפר עליהם. במדינות, כגון ירדן, לבנון וטורקיה, שקלטו אליהן את מיליוני הפליטים הסורים, קרוב ל-540 אלף ילדים כלל לא זוכים להשכלה. תנאי המחייה שלהם ושל בני משפחותיהם ממילא קשים ביותר, וכתוצאה מכך אין להן יכולות לשלוח את הילדים לבתי ספר.

בהיעדר מקורות הכנסה, ההורים מנסים להתמודד עם הבעיות הכלכליות באמצעים קיצוניים: החל מהעסקת ילדים בתנאי עבדות וכלה במציאת מפלט במוסד הנישואים, בייחוד אצל ילדות ונערות צעירות, שבמקרים רבים נשלחות גם לעבודה בזנות.

אז לאן צועדת מערכת החינוך הסורית שחוזרת בימים אלה? מאות אלפים ייכנסו לבתי ספר מנוקבים מירי, מאובקים מעפר ההפצצות, וישבו בכיתות ששימשו עד לא מכבר עמדות ירי. אחרים - וקצת קשה לכתוב שמזלם שפר עליהם - יזכו ללמוד בבתי ספר משופצים ובכיתות מקושטות בדגלי המולדת, במילות המנון המדינה, בתמונות הנשיא אסד מנופף ומחייך אליהם כמו אב רחמן ואוהב, ובכתובות המברכות אותו במילים כגון: "מדינה המונהגת על ידו לעולם לא תכרע על ברכיה".

התלמידים החדשים יתבקשו להירשם לתנועת הנוער "חלוצי הבעת'", שדרכה תוחדר להם האידיאולוגיה של מפלגת השלטון. בבית הספר הם ילמדו על מקומה המרכזי של סוריה בעולם, עוד משחר ההיסטוריה האנושית, ועל העבר הצבאי מפואר של חאפז אל-אסד ושל בנו וממשיך דרכו – בשאר.

הם יתחנכו לאהוב את המולדת הסורית, ולשמור לה ולמשטר אמונים; ובתוך כך לשנוא את ישראל ואת ארה"ב, שכן הן מפיצות בעולם שנאה, אלימות וטרור. להבדיל, רוסיה תוצג בפני התלמידים הסורים כבעלת ברית נאמנה וכמעצמת-על צבאית וטכנולוגית. לימוד השפה הרוסית (כמו לימודי פרסית באזורים מסוימים), בדומה לשפה הצרפתית, הפכו כבר לחובה.

וכך תמשיך סוריה לגדל תחת משטר אסד בנים ובנות נאמנים לרעיון האידיאולוגי הצודק והנכון של המדינה הסורית הלאומית ופאן-ערבית, מדינה המקדשת את המיליטריזם, ומרימה על נס את ההתנגדות לאויביה ולכל מי שמורד בה ובעקרונותיה.