המאבק נגד הפסולת על גדות הירקון
מיזם מדעי-קהילתי חדש מציע לשכנים של נחל הירקון לקחת חלק במחקר שיעקוב אחרי סוגי הפסולת בנחל ומקורותיה וכך לסייע לשפר את מצבו
בקיץ של שנת 2017 התעוררו תושבי השרון הגרים בסביבת נחל הירקון לריחות חריפים ולמראות לא נעימים של מאות דגים מתים צפים על פני הנחל. האירוע נגרם כתוצאה מקריסת מערכת טיהור השפכים של מתקן המטפל בביוב, שמזרים מדי יום מים לאחר טיפול לנחל הירקון (שבהמשך מגיעים גם לים התיכון). אמנם, מדובר באירוע חריג, אך הוא מצביע על בעיה גדולה יותר - מפגעי הפסולת הרבים שמהם סובל נחל הירקון ושפוגעים במערכת הטבעית שלו ומאיימים על החי והצומח שבסביבתו.
כעת, מיזם חדש של מדע אזרחי מבקש להגביר את מודעות הציבור לבעיית הפסולת בירקון, וזאת על ידי שיתוף והכשרת הקהילה בניטור הפסולת שבנחל.
עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
שובו של הפלסטיק צלילה חוזרת חמישים גוונים של זיהום
נחל הירקון הוא הנחל האיתן הגדול ביותר מבין נחלי החוף של ישראל. הוא זורם לאורך כ-27.5 קילומטר, מבריכת הנופרים באזור מעיינות ראש העין, מעל אקוויפר ירקון-תנינים, עובר בסמוך ליישובים ראש העין פתח תקוה, הוד השרון, רמת השרון, בני ברק ותל אביב ובסופו מתנקז לים התיכון, דרך חוף הים בתל אביב. המערכת האקולוגית של נחל הירקון כוללת בתי גידול של מיני צמחים ובעלי חיים שונים הכוללים עצים, דגים מקומיים, צבים רכים, עופות, ציפורים, יונקים וחרקים.
מאות משאיות מלאות בפסולת
מלבד היותו מערכת אקולוגית מורכבת וייחודית, משמש הנחל מקור לפעילות פנאי ונופש ומהווה מקום מרגוע לתושבים וריאה ירוקה למטרופולין גוש דן. לאורך הירקון ממוקמים אתרים היסטוריים וארכיאולוגים רבים ביניהם תחנות קמח, מבנים צלבניים, שרידי מסילת רכבת ישנים ובארות מים. בנוסף קיימים אתרי טבע הכוללים את בריכת הנופרים, גבעת הכלניות והגן הלאומי "מקורות הירקון" אותם מבקרים מטיילים רבים מדי שנה.
על אף הערך המוסף של אתרים אלו והמאמצים לשמרם, מצטברת פסולת רבה מדי שנה לאורך גדותיו של הנחל. חלקה שוקע בתחתית הנחל עד לתקופת הגשמים וחלקה האחר ממשיך וזורם לים. "בקיץ ובחגי ישראל אנחנו רואים את הכמויות הגדולות ביותר של פסולת המושלכת לאורך הירקון." מספר יונתן רז, אקולוג רשות נחל הירקון מזה 27 שנים.
"יש פסולת שאין שום סיבה שתגיע לנחל. למשל פסולת גושית שמורכבת מחלקי קלקר, פלסטיק, זכוכית ומתכת, שמגיעים מהסביבה העירונית", מוסיף רז. "בכל אירוע גשם ראשון נשטף כל מה שנשאר על הקרקע - צמיגים, שמן, דלק, חומרים ממפעלים כמו דטרגנטים, צבעים וסבונים שנשטפים לנחל, בקבוקים, קרשים, פלסטיק, מקררים, מכונות כביסה, פרות מתות - כל מה שנתפס בדרך. לכן אחרי גשם ראשון הנחל ממש נצבע בשחור. פסולת גושית נוספת שנשפכת בכמויות מסחריות אל יובלי הירקון, לתעלות ולוואדיות שבאגן ההיקוות של הנחל היא פסולת הבניין - כל מה שיכול לזוז עם עוצמת הזרם ומגיע לנחל הירקון, שוקע בנחל, נלכד בצמחיה שבגדות או זורם לים".
"בכול אביב, ברגע שהקרקע מתייבשת, אנחנו אוספים עם כלים מכנים - טרקטורים ומשאיות - ובעזרת הידיים שלנו, את כל הפסולת של הירקון ובנוסף גם מנקים את השפך", אומר רז. "אנחנו נעזרים במחסומים צפים בנחל כדי ללכוד חלק מהפסולת במקומות מסוימים, אבל זה לא הפתרון להתמודדות מערכתית עם הפסולת, אלא רק פתרון לריכוזה כדי שיהיה קל יותר להוציא אותה. פעולות אלו לא מונעות את השלכת הפסולת ואנחנו עדיין מוציאים כל שנה בין עשרות למאות משאיות מלאות בפסולת שמגיעה מהנחל. מאוד קשה לי להבין למה אנחנו עושים את זה לעצמנו - למה אנחנו מזהמים ככה את הסביבה שלנו".
נחל ליד הבית
"הנחל ליד הבית" היא תוכנית קהילתית-מדעית חדשה, שמבקשת למצוא פתרון לבעיית הפסולת של נחל הירקון. המיזם, שנפתח בספטמבר 2019 במסגרת שיתוף פעולה בין מרכז קהילתי מגיד, הרשות לאיכות סביבה וקיימות בעיריית תל אביב-יפו, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ורשות נחל הירקון, שם לו למטרה לנטר ולאפיין את הפסולת בנחל, זאת על ידי שיתוף הציבור במחקר. את המחקר מנחה ד"ר גליה פסטרנק, מומחית לזיהום ים, ניטור והפחתת פסולת ובמהלכו יקבלו המשתתפים, תושבי תל אביב, ידע וכלים על הבעיה בנחל הירקון. מהלך המחקר כולל איסוף נתונים ואפיון סוגי פסולת, זיהוי מקורות הפסולת, גיבוש המלצות ודרכי השפעה, והעלאת מודעות הציבור.
"המטרה היא להבין מהם סוגי הפסולת שמגיעים לירקון, מה המקורות שלהם ואיך אנחנו יכולים להתמודד אתה", מסבירה פסטרנק. "אנחנו מבססים את המיזם על פרויקט ניטור נחלים שהאיחוד האירופי ביצע לפני כמה שנים".
הניטור בפרויקט יבוצע באמצעות שלוש שיטות שונות, שמהן יבחרו המתנדבים את השיטה המתאימה להם. השיטה הראשונה היא ספירה של פסולת שהצטברה על גדת הנחל: אוספים את הפסולת מנקודה מסוימת, וכך גם מנקים את הנחל על הדרך, ולאחר מכן ממיינים אותה לפי סוגיה השונים (כלים חד-פעמיים, פסולת בניין ועוד). השיטה השנייה, שמבוססת על שיטת האיחוד האירופי, היא ספירת פסולת צפה באמצעות אפליקציה ייעודית. בשיטה זו, מתנדב צופה יעמוד על גשר ויספור את הפסולת הצפה על פני הנחל. השיטה השלישית היא ספירת הפסולת שנלכדה במחסומים הצפים הממוקמים לאורך נחל הירקון. המתנדבים, ביחד עם רשות נחל הירקון, יאספו את הנתונים ויעבדו אותם ואז המתנדבים יוכלו להפיק מהם מידע הסברתי לצורך הגברת המודעות והחוקרים יפיקו מסמך המלצות מדעי לרשויות המקומיות.
תושב שאכפת לו
שיתוף הציבור הוא תהליך עיקרי וחשוב במיזם זה. על פי מחקרים, שיתוף הציבור בסקרי פסולת במסגרת מדע אזרחי, מגביר את המודעות לבעיית הפסולת בסביבה, מעצים את תחושת האחריות ומעודד את התושבים להיות מעורבים. "אנחנו נבחרנו להוביל את המיזם כמרכז קהילתי שיושב בלבד שכונה מקיימת" מסבירה קרן גוטליב, רכזת הקיימות של מרכז קהילתי מגיד, שבו יתקיימו מפגשי המחקר לאורך השנה. "שכונה מקיימת היא תכנית עירונית הפועלת לפי מודל המחבר בין יוזמות עירוניות ליוזמות קהילתיות בתחומי הקיימות והסביבה עם דגש על שותפות ויוזמה מלאה של תושבים. אנחנו מאמינים שתושב מעורב ויוזם הוא תושב שיותר אכפת לו. אנחנו רוצים שבסוף מפגשי ההכשרה של הפרויקט, נחשוב ביחד, בשיטה של שולחן עגול, איך ומה עושים עם כל המידע שיש לנו בידיים ומגבשים רעיון על פעולה".
"אני עוקבת אחרי הפעילויות של המרכז הקהילתי ואיך שראיתי את הפרסום למיזם נרשמתי. לא התלבטתי - מבחינתי הנחל זה ממש הגינה שליד הבית שלנו", מספרת מאיה קרבטרי, תושבת תל אביב-יפו שנרשמה כמתנדבת בפרויקט. "אנחנו מבלים שם המון זמן, זה חלק מהנוף היום-יומי שלנו. כקהילה, הנחל משרת כל כך הרבה צרכים - ספורט, פנאי, מקום נעים לטייל בו ואנחנו צריכים לשמור עליו כדי שנוכל ליהנות ממנו. מעבר לכך, הנחל הזה הוא באמת משאב טבע מדהים ואני מרגישה שיש לי זכות גדולה לגור לידו, במיוחד בישראל, מקום שאין בו הרבה מקורות מים שכאלה".
"בשנים האחרונות יש יותר ויותר עניין בנושא של פסולת ימית ובנושא של פסולת במרחב הציבורי בכלל", אומרת פסטרנק. "כיום, מודדים פסולת בנחלים משום שבסופו של דבר הנחלים זורמים לים, ואתם גם הפסולת. המטרה של המדידות האלה היא להבין איך מתמודדים עם ניהול הפסולת ובסופו של דבר - איך למנוע את הופעת הפסולת במרחב הציבורי".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
לפנייה לכתב/ת 
