יהודית או דמוקרטית: זה מה שמציעות המפלגות בנושא ההדתה וההפרדה
בחירות 2019 ב' הן בעיקר דת ומדינה. מה שנראה בצד הדתי כלימודי יהדות נתפס לעתים אצל החילונים כהטפה. מאבק הליברלים לשוויון מגדרי נדמה לשמרנים ככפייה. ומה אומרים הפוליטיקאים? בימין יקדמו חוק שיתיר מחיצות בין גברים לנשים, ובשמאל יסלקו את העמותות הפרטיות מבתי הספר
עם כל הכבוד לחוק המצלמות, בחירות 2019 ב' זה בעיקר דת ומדינה: הן הוכרזו על רקע אי ההסכמות בנוגע לחוק הגיוס, נמשכו בהתכתשויות בלתי פוסקות בין המפלגות החרדיות לליברמן ולפיד בנושאים דתיים - וננעלות באווירה כללית של שנאה בין המחנות. בתווך הרעישה את הארץ פרשת ביטול מופעי הקיץ של הציבור החרדי, בטענה כי ההפרדה המגדרית בהם מהווה אפליה פסולה נגד נשים ואיננה חוקית - והוסיפה שמן למדורה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
עם הכניסה לישורת האחרונה של מערכת הבחירות, ביקש ynet מהמפלגות להציג לבוחרים את עמדתן בנוגע לטענות שנשמעות בשנים האחרונות על "הדתה" של המרחב הציבורי – כגון בסיסי צה"ל, מוסדות החינוך ובתי החולים - ובפרט על ההפרדה באירועים המיועדים לקהל דתי או חרדי. כן נשאלו המועמדים האם (וכיצד) ערכי היהדות ו/או ההלכה צריכים לדעתם לבוא לידי ביטוי בישראל, כמדינה יהודית.
8 מתוך 10 המפלגות אליהן פנינו שיתפו פעולה - מימין ומשמאל, דתיות וחילוניות. חלקן מסרו עמדה מנומקת ומפורטת, אחרות הסתפקו בתשובות קצרות. רק שתיים סירבו להשתתף בפרויקט – הליכוד, שכבר שנים סופגת ביקורת על כניעה מוחלטת לחרדים בנושאי דת ומדינה, והרשימה הערבית המשותפת, שככל הנראה סבורה שמדובר בעניין פנים-יהודי. או אם תרצו: ביבי וטיבי.
<< מועד א': מה חושבות המפלגות על השבת, חוק הגיוס, חופש הנישואים ומתווה הכותל >>
המפלגה סירבה להציג את עמדתה
כחול-לבן תשמור על זהותה היהודית של המדינה, לצד מימוש זכותם של כל אדם וכל קהילה לעצב את אורחות חייהם מתוך חירות וסובלנות. בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, נאפשר קיום של אורחות חיים המתאימים לכל קהילה גם ביום שבת.
כחול-לבן מאמינה כי כל קהילה צריכה וזכאית לעצב את הפעילות של בניה ובנותיה על פי תפיסת עולמה, ובכל מקרה ללא כפייה של קבוצה כזו על אחרת. נקפיד כי הדיון בסוגיה יהיה ענייני ולא נגוע באינטרסים פוליטיים.
נכבד כל ציבור במדינת ישראל, אך לא נאפשר הדרה של נשים במרחב הציבורי. לא ניתן לנשים להפוך לאזרחיות סוג ב׳. נקיים דיון ציבורי ערכי בסוגיה, ונשאף להסדיר את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט, בשיח עם הקהילה והרשות המקומית.
ימינה גאה ביהדותה של המדינה. לתפיסתנו, מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. "הדתה" היא מושג שהומצא על ידי גורמי שמאל קיצוני של הפורום החילוני, שאיננו מייצג את החילונים. הפלג הזה מתכחש לזהותו היהודית, ופועל להקמת מדינת כל אזרחיה.
"יהדות מנהיגה ציונות" זו תמצית תפיסת העולם של ימינה. מול התגברות גורמים אנטי-דתיים ואנטי-יהודיים המנסים להרחיק את עם ישראל ממסורת אבותיו ולטשטש את זהותו, נעמוד על ערכינו היהודיים בגאון. לא ניתן לאף אחד להכפיש אותם.
קיומנו כאן כעם ושייכותנו לחלקת הארץ הזו, נטוע עמוק ביהדות ובמסורת המפוארת, השורשית והערכית שאותה אנחנו נושאים כבר אלפי שנים. היהדות איננה קישוט לזהותנו - היא זהותנו. היא מופת לעמים אחרים ולדתות אחרות בעולם, ולאורה הגדול אף התעצבו ערכיו האוניברסאליים. נמשיך להיות גאים ביהדותנו הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי.
הציבור החרדי והדתי הוא חלק מהעם. אסור לקבל את מדיניות ההדרה כלפיו. בניגוד לאלה שרוצים לחנך אותו מחדש, אנחנו נשמור על זכותו לקיים את אורחות חייו ואמונתו גם במרחב הציבורי.
נרסן את המשפטנים שפועלים בניגוד לחוק מפורש המאפשר לציבור החרדי והדתי לקיים את אורח חייו. בנוסף נקדם תיקון לחוק איסור אפליה שיבהיר שהפרדה מגדרית בשל אמונה דתית ובתנאים מסוימים אינה הדרה. נדרוש את החוק בהסכמים הקואליציוניים.
ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וככזו היא צריכה לאפשר לכל אחד לבחור איך הוא רוצה לחיות את חייו, ללא כפייה. מערכת המשפט היא בהתאם לחוקי הכנסת ולא בהתאם לחוקי ההלכה.
יחד עם זאת, ברור שהעובדה שהמדינה היא מדינה יהודית באה לידי ביטוי גם בסממנים שלה כגון: השפה העברית כשפה רשמית, לוח החגים והחופשות, מזוזות במוסדות הציבוריים ושאר סממנים ששומרים על הצביון היהודי.
העיקרון של "חייה ותן לחיות" חייב להישמר. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ותמיד תישאר כזו, אך היא לא יכולה להפוך למדינת הלכה. זה העיקרון ולפיו צריך לנהוג בכל המרחב.
המרחב הציבורי הוא משותף ואין שום מצב שבו תהיה הפרדה מגדרית. אין מה לדון על כך בכלל.
מדינת ישראל היא מדינתו היחידה של העם היהודי. לא התפללנו אלפיים שנה לחזור לכאן בכדי לנהוג ככל הגויים. ש''ס תמשיך להיאבק לשמירת הסטטוס-קוו הכולל את שמירת אופי השבת במרחב הציבורי, נישואין וגירות כדת משה וישראל, ולא תיתן לגורמי שמאל קיצוני לשנות את אופי המדינה.
הגיע הזמן שנפסיק לפחד מעצמנו, לפחד מהיהדות. הציבור המסורתי בישראל, על פי הנתונים, מונה כ-40% מהאוכלוסייה היהודית. רובו נמצא בחינוך הממלכתי, שם יש מחסור בלימודי יהדות ומסורת. בעינינו הזעקות ל"הדתה" הן לא יותר מפופוליסטיות.
יגאל אלון אמר: "אדם שאין לו עבר, אין לו הווה ועתידו לוטה ערפל". כפי שלימודי ההיסטוריה הם הכרחיים ולא יעלה על הדעת שמישהו יחפוץ בביטולם, כך לא יעלה על הדעת שהרצונות וההצהרות של מפלגות בשמאל יתקבלו. היהדות והמסורת היא מה שמייחד ומאחד את כולנו כעם וכאומה.
ש''ס נלחמת ותמשיך להילחם שכל קבוצה באוכלוסייה תוכל לקיים את אורחות חייה על פי אמונותיה, כל זאת תוך כדי רגישות לשאר האוכלוסיות במרחב.
ערכי היהדות צריכים לבוא לידי ביטוי במרחב הציבורי במסגרת הסטטוס-קוו. אין לכפות על אף אחד שום דבר, אבל גם אין לאסור קיום תרבות וענייני הלכה במרחב הציבורי. אנחנו מדינה יהודית ואין להסתיר זאת או להתבייש בערכי הדת שלנו.
אנחנו דוחים את הטענות להדתה של המרחב הציבורי. הן אינן נכונות. אין דבר כזה. ישנה דווקא בעיה הפוכה של החלנה, ואנחנו מקבלים תלונות רבות על מקרים של פגיעה בזכויות הדתיות בצה"ל ובמקומות אחרים.
יהדות התורה תתנגד לכפיה חילונית המחייבת קיום אירועים ללא הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי. המפלגה דוגלת במתן אפשרות לקיום אירועי תרבות לכל אוכלוסייה לפי אמונתה ודרכה. כיום ישנה לקונה בחוק שמאפשר למורשת דינה זילבר לקבוע מדיניות, ולהצר את זכויות הציבור החרדי. אנו נדרוש לתקן זאת בחקיקה.
ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, וסמלי היהדות שזורים בה בגאון לאורכה ולרוחבה. עם זאת, ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית חייבת לאפשר פלורליזם לכל הזרמים ביהדות, ולהפסיק לכפות אורח חיים דתי-אורתודוכסי על אזרחי המדינה.
אנחנו מאמינים ב"חיה ותן לחיות", וזה אומר שכל אדם יכול לבחור כיצד לנהוג בביתו שלו, אבל במרחב הציבורי לא ניתן להפריד בין גברים לנשים, בין בנים לבנות. לא ניתן להוריד נשים מהאוטובוס כי לא הסכימו לשבת מאחורה. גם אזרחי המדינה שמגדירים את עצמם מסורתיים, לא מעוניינים בהלכה אורתודוכסית שכופה את עצמה על האחר.
ההדתה במרחב הציבורי מתפשטת כמו בשדה קוצים, ואנחנו כבר מזמן אחרי המדרון החלקלק. תקציב ההטפה בבתי הספר, שמנוהל על ידי עמותות של הימין המשיחי, יותר מהוכפל בתוך עשור. אם עד היום סיפרו לנו שהמטרה היא "קצת מורשת", אז ממש לאחרונה הודה שר החינוך, רפי פרץ, בקול צלול שהתכלית ברורה מאוד: להביא לכך שבסוף התיכון הילדים שלנו יעברו להתנחלויות.
את אותו תהליך אנחנו רואים בבסיסי צה"ל כשחיילות נדרשות להישאר מחוץ לבסיס כי באותה שעה נמצאים חיילים דתיים, או כשגונזים תוכנית מוצלחת לגיוס לוחמות לשריון רק בגלל שרבנים הפעילו לחץ על הרמטכ"ל. אנחנו רואים את זה אפילו בבתי החולים בטקס המשפיל שמגיע כל שנה מחדש, כשפותחים לאנשים את התיק כדי לחפש חמץ.
בהדתה אסור לזלזל, אסור ללעוג לה כמו שעשה לפיד כשכינה אותה "שמדתה". זו תופעה שצריך להילחם בה באומץ, אחרת בלי לשים לב נהפוך פה למדינת הלכה שרק מרחיקה את הציבור מהיהדות ומהערכים המכילים, שנוגדים לחלוטין גישה כופה ומיסיונרית.
המחנה הדמוקרטי מתנגד להפרדה מגדרית במרחב הציבורי. אין שום מקום להפרדה מגדרית במרחב הציבורי, וכל פתח שנייצר או כל גמגום קטן שלנו בעניין יביא למדרון חלקלק. כבר ראינו איך זה מתחיל מאירוע למבוגרים בעיר מעורבת וממשיך בהפרדה בלי בושה של בנים ובנות בגינה ציבורית בגן יבנה.
אין פה עניין של "בחירה מרצון", כי נשים לא באמת בוחרות בהפרדה, אלא יש מי שמחנך ומטיף להן מגיל אפס שהן צריכות להיות בצד או מאחורה. זו לא בחירה, קוראים לזה דיכוי. את זה לא צריך לקבל ולא צריך "להכיל" - צריך לעשות דבר אחד: להילחם. המרחב הציבורי חייב לפעול על בסיס ערכים שוויוניים לכולם ללא הבדל דת, מגדר ולאום.
מפלגת העבודה-גשר רואה בטיפוח הזהות היהודית-הישראלית לגווניה יעד ראוי וחשוב. במקביל, מחויבת המפלגה לחזונה של מגילת העצמאות בדבר הבטחת חופש הדת, המצפון והפולחן של כלל אזרחי ישראל. יעדים ציוניים ודמוקרטיים אלה מחייבים הסדרה מחודשת של חלק מן התחומים הנוגעים ליחסי הדת והמדינה בישראל.
העבודה-גשר תעצור את כל תהלכי הכפייה הדתית במרחב הציבורי ובמקום זה תקדם יהדות מכילה ואוהבת אדם. אנחנו ננהג ככתוב בספר משלי: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".
תחת שלטון נתניהו ומפלגות סקטוריאליות, תהליך ההדתה במערכת החינוך התגבר באופן משמעותי. מפלגת העבודה-גשר מתנגדת להדתה במערכת החינוך, ופועלת לחיזוק החינוך הציבורי. אנו מאמינים שכל הקניית הערכים במערכת החינוך, בין אם בנושא ציונות, זהות יהודית, אזרחות, וערכי שוויון וצדק צריכים להיות מוטמעים במערכת החינוך באמצעות המורים וסגל ההוראה בבתי הספר.
אנחנו מתנגדים לכניסה של עמותות חיצוניות שמקדמות הדתה בבתי הספר, ונפעל להוציאן, מתוך רצון לחזק את מערכת החינוך הציבורי על-פני עמותות פרטיות ומשום שאנו לא רוצים השפעה זרה של גופים חיצוניים על החינוך הערכי של ילדינו. זהות יהודית, ציונות אהבת הארץ והמולדת, התנדבות, מנהיגות, צדק ושוויון, הם כולם ערכים חשובים, וחשוב שיילמדו בבתי הספר.
בשנים האחרונות חל שינוי זוחל מדאיג בסמכויותיהם של הרבנים הצבאיים. במספר הזדמנויות ראינו כיצד רבנים מערבבים לחימה עם פרקטיות דתיות, פועלים לחזרה בתשובה או כופים סטנדרטים דתיים על חיילים חילונים. נפעל ליצירת חיץ ברור בין תפקידה של הרבנות הראשית ככתובת לציבור הדתי וכגורם שאמון על שמירת הצביון היהודי הבסיסי, לבין זכותם המלאה של חיילות וחיילים לשמור על אורחות חייהם החילוניים גם בצבא.
מפלגת העבודה-גשר מתחייבת לפעול למניעת כל סממן של הדרת נשים במרחב הציבורי בישראל, בהתאם להוראות החוק ופסיקת בית המשפט העליון. המפלגה חותרת לקידום ייצוגן של נשים ברשויות השלטון והציבור על כל אגפיהן, זרועותיהן ופעילויותיהן, תוך חתירה לייצוג שוויוני, לרבות באמצעות חקיקה, קביעת מדיניות מחייבת והגדרת יעדים שנתיים מחייבים.
כמדינה יהודית, היהדות צריכה להתבטא באופן משמעותי במרחב הציבורי, בעוד בנוגע לפרט, אנו מתנגדים לכפייה. בביתו של כל אדם איש יעשה כרצונו, כאשר הדגש של שמירת הצביון היהודי הוא על המרחב הציבורי.
המשמעות של שמירת הצביון היהודי במרחב הציבורי היא שמירה על השבת היהודית במרחב הציבורי, שמירה על קדושתה של ירושלים, מניעת מכירת חמץ בפרהסיה בחג הפסח והכנסתו לבתי החולים, עריכת נישואין כדת משה וישראל בלבד, ומניעת אירועים הפוגעים בצביונה היהודי של המדינה.
הטענות נגד "הדתה" הן טענות סרק חסרות שחר, המועלות על ידי מיעוט שמאלני קיצוני המתנכר לכל מה שמריח ממנו יהדות. המציאות היא הפוכה לחלוטין: בשנים האחרונות ישנה מגמה מסוכנת של הכנסת ערכים בעלי אג'נדה שמאלנית קיצונית מובהקת גם למוסדות החינוך וגם לבסיסי צה"ל. אל הצבא הכניסו מוסר מזויף של העדפת חייהם של אזרחי האויב על אלה של חיילי צה"ל, והמושג "ניצחון" הפך למילה גסה.
במוסדות החינוך, לימודי יהדות ומסורת הפכו למוקצים בשל טענת ה"הדתה", ובלימודי האזרחות כבר כמעט אין אזכור לזהות היהודי של המדינה, תוך העצמת הערך הדמוקרטי פי כמה מהערך היהודי.
עוצמה יהודית תפעל בכנסת הקרובה להעצים את ערכי היהדות והמסורת בחינוך הממלכתי ובצבא, ובכל מקום שהוא, כמדינה יהודית הגאה במורשתה.
אנו מתנגדים להתערבות המדינה באירועים הנערכים בהפרדה. באירועים המתקיימים בהפרדה במגזר הערבי אין שום התערבות ואכיפה של אותן נורמות קיצוניות והזויות של פקידי משרד המשפטים, בעוד שהן נכפות ביתר שאת על הציבור הדתי; מדובר בנורמות שכל כולן אג'נדה שמאלנית-קיצונית נטולות כל בסיס משפטי.
"הפרדה מגדרית" הפכה להיות מושג נרדף ל"הדרת נשים" ולפגיעה בשוויון. אבל הפרדה בין נשים לגברים באירועים המיועדים לציבור הדתי והחרדי היא לא אפליה ואין בה פגיעה בשוויון. להפך: הניסיון לכפות על הציבור הדתי לקיים אירועים ללא הפרדה, הוא הפגיעה בשוויון והוא המפלה.
אירועים המיועדים לציבור הדתי והחרדי המתקיימים בהפרדה נעשים כך משום שזהו רצון הציבור שעבורו מיועדים האירועים. מי שמנסה לפגוע בזכויות הציבור הדתי והחרדי לערוך אירועים בהפרדה - הוא זה שפוגע בדמוקרטיה ובאותן נשים. לא זכויות נשים מעניינות אותו, אלא חינוך הציבור הזה מחדש בשם ערכים פרוגרסיביים קיצוניים.
עוצמה יהודית תדרוש לעגן בחקיקה את זכותו של הציבור הדתי לערוך אירועים בהפרדה, ולקצץ בסמכויותיה של דינה זילבר, המנהלת את מסע הכפייה החילונית נגד הציבור הדתי, ולהשיבה לגודלה הראוי כפקידה במשרד המשפטים.
המפלגה סירבה להציג את עמדתה.