האירופאים לא נוהרים: מכירת הכרטיסים הדלה ליורו
לאליפות אירופה שתחל בקיץ הבא יש 12 ערים מארחות והמרחק הרב ביניהן מרתיע אוהדים רבים מרכישת כרטיסים. הפתרון של אופ"א: הקצבת שלושה חלונות זמן נוספים לקנייה. צפו
יורו 2020 צפוי להיות הגדול ביותר אי פעם. לאחר שכבר הוגדלה כמות הנבחרות המשתתפות מ-16 ל-24 בטורניר האחרון לפני שלוש שנים בצרפת, בקיץ הבא הטורניר ייקח חלק בלא פחות מ-12 ערים שונות ברחבי אירופה.
כמו בכל טורניר כדורגל גדול, מכירת הכרטיסים המוקדמת המסורתית של אופ"א עבדה במהלך השבועות האחרונים בשיטת "זכה וקנה". במילים אחרות: ניתן היה להירשם למספר רב של משחקים שונים שתרצו להגיע אליהם. אם התבשרתם שזכיתם בהגרלה - תוכלו לבחור אם לרכוש את הכרטיסים למשחקים הללו.
המרחק בין המגרשים השונים יצר מצב בו המאמץ לעבור בין המשחקים מרתיע אוהדים רבים, שהחליטו לוותר על זכותם לקנות כרטיסים. אחד מהם הוא איתי עמר מרמת גן, שזכה בכרטיסים למשחקי הבתים ולשמינית הגמר בבילבאו שבספרד ולרבע הגמר בבאקו. המרחק בין שתי הערים הוא לא פחות מ- 4,300 קילומטר. "זכיתי באפשרות לרכוש כרטיסים לשלושה משחקים בהפרשי זמן של שבוע אחד מהשני, מה שהפך הנסיעה לארוכה מדי, יקרה ומסורבלת", אמר עמר.
לעומת זאת, יש כאלו שרואים את הצד החיובי. שלומי מוס מבת ים סיפר שהוא כבר לא יכול לחכות: "מעבר למשחקים, האפשרות להגיע למקומות שלא הייתי מגיע אליהם לולא הטורניר זאת חוויה עצומה בשבילי. הפיצול בין המדינות והגיוון באמת מאפשר לארגן טיול שיהיה מבוסס לא רק על כדורגל, אלא הרבה מעבר".
סבב מכירה נוסף
אופ"א מבחינתה התחילה להבין שהביקוש ירד, ולא נשארה חייבת. במקום לסגור את שלב מכירות הכרטיסים בתאריך המקורי, 21 באוגוסט, היא החליטה להקציב לא פחות משלושה חלונות זמן נוספים לקניית הכרטיסים. ואם זה לא מספיק, בחודש דצמבר תיפתח מכירה נוספת בשיטת "כל הקודם זוכה". זאת כדי לאפשר לרוב אוהדי הנבחרות שיעפילו עד אז לקנות כרטיסים בלעדיים למשחקי הטורניר. הפתרון הזה ככל הנראה יוציא את אופ"א מהבור שהוא נכנס אליו, מאחר שבשלב זה כבר יידעו האוהדים היכן ישחקו כל הנבחרות השונות ולאיזה משחקים הם רוצים להגיע.
אותם אוהדי נבחרות שירצו ללוות את שחקניהם יצטרכו לבחור בין לקיחת סיכון בהזמנת טיסת קיץ יקרה ברגע האחרון, לעומת קניית כרטיס טיסה מחושב מראש ליעד שאולי כלל לא יצטרכו להגיע אליו. גם משחקי כל אחד מהבתים השונים בשלב הראשון של הטורניר מפוצלים בין שתי מדינות שונות לכל נבחרת. לדוגמה: בית 1 יתחלק בין באקו לרומא - ביניהן מפרידים 3,100 קילומטר. בית 2 יפוצל בין סנט פטרסבורג לקופנהאגן שביניהן יש "רק" 1,150 קילומטר. שמינית הגמר של משחקי הבתים האלו, ניחשתם נכון, יתקיימו גם הן בערים שונות.
אופ"א אולי הצליחה להתקדם צעד קדימה במטרתה להנגיש את משחקי הנבחרות לכולם. אבל לאוהדים, שיצטרכו לטייל בין המדינות ולעבור אלפי קילומטרים בין משחק למשחק תוך הוצאת כספים רבים, כנראה שזה כבר לא כל כך יעזור. ועוד לא נגענו באווירה בטורניר שהולכת להיפגע מאוד בשל נוכחות דלה של אוהדי נבחרות שונות באותו האזור. בסופו של דבר, יכול להיות שבמקום ללכת קדימה, אופ"א הלכה שני צעדים אחורה.
לפנייה לכתב/ת 
